שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
הייתי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה ומניין כו'. — צ"ל: ואחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בעשרים ושלשה ומניין כו'.
כשהוא אומר אשר ירשיען אלקים אין כתיב כאן כו'. — צ"ל: כשהוא אומר אשר ירשיען אלקים אשר ירשיע אלקים אין כתיב כאן אלא אשר ירשיען אלקים (פי' דע"פ רוב "אלקים" מתואר בלשון יחיד כמו וידבר אלקים וידע אלקים וכן הכא ליכתוב רחמנא בלשון יחיד ומדכתיב בלשון רבים מוכח שהן שנים, ספר מסילות לר' ראובן עדעלמאן סימן י"א).
יפרע מאותן האנשים מקבלין עליכון כו'. — צ"ל: יפרע מאותן האנשים אין לית אתון מקבלין עליכון כו'.
ובימי שמעון בן שטח ניטלו דיני ממונות אר"ש בן יוחי כו'. — צ"ל: ובימי ר"ש בן יוחי ניטלו ד"מ כו' (וכ"ה לקמן פ"ז ה"ב).
אתא ר' בא בעי מיטרוף על ר' אמי ואלף כו'. — צ"ל: אתא ר' בא בעי מיתרוס (פי' לפלוג ולחלוק כנגדו וכעין זה ביבמות פט"ז ה"ה שהיו מתריסין כנגד ר' הושעיה) על ר' אמי (פי' ר' אמי עלה לבית המדרש) ואוליף (פי' ולימד).
אילו אחי יוסף שנאמר בצע כו'. — צ"ל: זה אחי יוסף שנאמר מה בצע (פי' זה יהודה וכ"ה בבבלי ה' ב'; ולפ"ז "ברך" הוא בלשון כינוי ועניינו "שמקללו" מפני שיהודה לשם שמים נתכוין שלא יהרגו את יוסף או שלא ימות בבור, ולפי נוסח שלפנינו נאמר זה על כל האחים וכ"ה בתוספתא פ"א, ויש לומר שהתכוונו על הא דאיתא בפסיקתא רבתי פיסקא תשא סימן י"ג שאחרי שהשליכו את יוסף בבור אכלו ושתו ובאו לברך אמר להם יהודה באים להרוג ומברכים להקב"ה אין אלו אלא מנאצים).
ר' זכריה בעי קומי ר' אמי עבדין עובדא כההן תנייא תני רשב"ם כו'. — צ"ל: ר"ז בעי קומי ר' אמי האיך עבדין עובדא א"ל כהדין תנייא דתני רשב"ם כו'.
א"ר מתנייה אף הפשרה צריכה הכרעת הדעת. — חסר וכצ"ל: תני פשרה בשלשה דברי ר' מאיר וחכ"א פשרה ביחיד מ"ט דר"מ א"ר מתנייה אף הפשרה כו' (כגירסא זו נראה בבבלי ו' א' תוד"ה תיסגי ע"ש, שוב מצאתי במראה הפנים שהעיר על זה).