שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ז
מה טעמא ושה אחד מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: מה טעם א"ר שבתי המשמח אלקים ואנשים עד כדון יין מים (פי' שמקרא זה כתוב ביין) ושה אחד מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל מדבר שהוא מותר לישראל.