שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ו
ומ"ד אינו צריך שיהא מילויין לשם החג ר' לעזר כרבנן. — פי' שמאחר דניסוך המים מדרבנן אינו צריך למלאות לשם חג דוקא.
לית יכיל דא"ר יוחנן כל שיטת ר' לעזר כו'. — פי' ומחולקות הברייתות למ"ד ניסוך המים מן התורה ומילא המים שלא לשם חג אם כשרין לנסך בחג או לא.
כן ר' לעזר אמר ניסוך המים ד"ת מה נפק מן ביניהון כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: כן ר' לעזר אמר ניסוך המים ד"ת אית תניי תני יש להן שיעור ואית תניי תני אין להן שיעור מה נפק מן ביניהון א"ר זעירא והוא שניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ מ"ד יש להן שיעור (פי' שאינו יכול לנסך בפנים אלא פעם אחת בלבד ג' לוגין לפיכך אם ניסך בפנים ג' לוגין וחזר וניסך בחוץ ג' לוגין) פטור (פי' מפני שאינו מתקבל בפנים).
לשון חיבה לשון שיבעה לשון שכרות. — בבבלי מ"ט ב' וכן בפסיקתות דר' כהנא ורבתי פיסקא את קרבני לחמי ועוד בבמדבר רבה פכ"א אות י"ז בכולן הנוסח לשון שתייה (במקום "חיבה").
נקב שאינו מוציא מים מוציא יין ושאינו מוציא יין מוציא שמן ושאינו מוציא שמן מוציא דבש. — כגירסא זו היתה עוד לפני ר' חננאל בפירוש סוכה מ"ח ב' וכ"כ הר"ש בכלים פ"ג מ"ב דכלי המחזיק מים ויין אינו מחזיק שמן וכן בק"ע כאן כתב דהנסיון מעיד דשמן זב יותר מיין, וכן בתוספות חדשים שבת פ"ח מ"ד כתב ג"כ שהחוש מעיד כן. אבל אני בעצמי נסיתי וראיתי כי הנקב שמוציא מים אינו מוציא שמן וגם הדעת נותנת שהמשקה שהוא יותר עבה צריך לנקב יותר גדול לזוב דרך שם וכ"ה דעת רש"י בשבת פ' א' ד"ה של יין וע' בתויו"ט פ"ח מ"ד שם (ובלי ספק שהק"ע ובעל התוספות חדשים לא נסו בעצמם וסמכו על אחרים וכשל עוזר ונפל עזור) ולכן יש להגיה בירושלמי כאן: נקב שמוציא מים אינו מוציא יין ושמוציא יין אינו מוציא שמן ושמוציא שמן אינו מוציא דבש.