שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ג
[השלמות: ר' יוחנן אמר בינתיים להקל כו'. ר"י ורשב"ל לטעמייהו בחולין ניד אי דר"י אמר אלו טרפות דוקא ורשב"ל אמר אלו כשרות דוקא אבל לעיל בעירובין פ"א ה"א נמצא להיפך.]
אם לשרוף אפי' על ספק דבריהן שורפין אם ללקות כו'. — צ"ל: אם לשרוף אפי' על ספק דבריהן שורפין אלא ללקות תני ר' יוסי צידנייה (וכ"ה למטה בסוף פרק זה) קומי ר' ירמיה ופליג על ר"י כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה לוקין עליה את הארבעים וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין לוקין עליה את הארבעים (וברייתא היא בתוספתא מכות סופ"ג וכגירסא זו מוכח גם בסוף פרק זה) א"ר יוחנן כו'.
ידו אחת בצד זו וידו אחת ברובד אין הנזיר מגלח כו'. — צ"ל: ידו אחת תחת צד זו של רובד (פי' רובד שאין בו ד' על ד' טפחים וכזית מן המת תחת צד אחד של רובד) וידו אחת על הרובד (פי' אפי' כנגד הטומאה) אין הנזיר מגלח (פי' שאין הטומאה נמשכת תחת הרובד מצד זה לצד אחר וגם הרובד חוצץ שלא תעלה הטומאה עליה) ר' מנא בעי אם אהל לחוץ יהא אהל להמשיך אם אינו אהל להמשיך תיפקע טומאה (כל זה איתא לפנינו למטה ושייך כאן. וענין "תיפקע טומאה" שתעלה דרך הרובד למעלה, ו"תיפקע" כמו "תיבקע" ע' ערוך ערך פקע ז' ורמב"ן בפה"ת פרשת בשלח ט"ו יו"ד. ודין זה בנזיר בלבד, אבל לענין שאר הדברים מצינו באהלות פ"ח מ"ד שיש חוצצין ולא מביאין) א"ר יוחנן המת והנזיר תחת המטה אין הנזיר מגלח (כ"ה ברמב"ם פ"ז ה"ו מנזירות וע' בכ"מ שם) כ"ש המת בבית והנזיר תחת המטה אין הנזיר מגלח (פי' שאין הטומאה נכנסת תחת המטה שדרכה של טומאה לצאת אבל לא ליכנס כדתנן באהלות סופ"ג וסופ"ד) המת תחת המטה והנזיר בבית הנזיר מגלח ר' יוסי בעי אם חוצצת היא (פי' המטה) בפני הטהרה תחוץ בפני הטומאה ואם אינה חוצצת בפני הטומאה (פי' מלצאת מתחתיה לבית) לא תחוץ בפני הטהרה (פי' ואם הנזיר תחתיה והטומאה בבית יהא צריך לגלח) א"ר יוחנן המת והנזיר תחת כרעי המטה תחת מעי הגמל תחת השקוף כו' ולא כל דבר שלא נעשה להגן (ע' תוספתא אהלות רפ"ט ובר"ש שם פ"ח מ"ב) כו' א"ר יוחנן המת בבית והנזיר בטרקלין (פי' והבית פתוח לטרקלין) הנזיר מגלח המת בטרקלין והנזיר בבית אין הנזיר מגלח (פי' שדרך טומאה לצאת ואין דרך טומאה ליכנס) א"ר יוחנן טומאה מחצי כותל ולחוץ (פי' והנזיר בתוך הבית) אין הנזיר מגלח מחצי כותל ולפנים הנזיר מגלח מחצה על מחצה אין הנזיר מגלח (ע' תוספתא רפ"ה ותוספתא אהלות פ"ז ופ"ט) א"ר יאשיה טומאה טמונה בקרקעו של בית אין הנזיר מגלח (כגירסא זו מוכח לקמן פ"ט סוה"ב וכ"ש בק"ע שם וטעם דין זה שאין אומרים לענין נזירות טומאה בוקעת ועולה אא"כ הוא עומד כנגד הטומאה בצמצום כמו שנראה בפ"ט שם).
אין לך סותר אלא ימי המת בלבד ולא יעלו כו'. — צ"ל: אלא ימי המת בלבד ויעלו (פי' ימי סיפרו וימי גמרו של מצורע) מה אם ימים שעושין משכב ומושב (פי' ימי הזב והזבה) את אמר עולין ימים שאין עושין משכב ומושב (פי' ימי ספרו וגמרו של מצורע ע' בבלי נ"ו ב' ובבלי פסחים פ"ז ב' וברש"י ובתוד"ה שכן) כו'.
מה ימי המת שבעה אף ימי הסגר שבעה. — צ"ל: מה ימי הסגר שבעה אף ימי המת (פי' ימי אבלות על המת כן מוכח במו"ק פ"ג ה"ה דפ"ב ע"ג) שבעה.