אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ט · הלכה א

פרק ט

והיינו כבוד המקום (פי' וכי במצות שאדם עושה הוא מכבד את המקום בתמיה) משמע ליה (ד)לנפשיה הוא מהני (פי' זה ששומע למצות המקום הוא מהנה לעצמו שנוטל שכר).

ר' יוחנן פתח ותהי ואילולי דו תהא דו אתי כו'. — צ"ל: ר' יוחנן פתח בתהות (פי' שפתח בחרטה כמו שמבאר) אילולי דו ידעת דתהיה נודר הוות (פי' ששאל לנודר כשנדרת תחלה אם היית יודע שלאחר זמן תתחרט על נדר זה היית נודרן ואם אמר לא הייתי נודר ה"ז פתח להתיר לו את נדרו וזה הוא עניין "פותחין בחרטה" בבבלי ע"ז ב', וכ"ה דעת ר' האי גאון בתשובה שכתבה הרשב"א בחדושיו כ"א ב', וכ"ה דעת ר"י מיגאש בתשובותיו סי' ע"ח והיינו דפרכינן עלה) ותהות לא כנולד הוא (פי' דחרטה עצמה היא הפתח כמו שביארנו ואין פותחין בנולד).

כהדא ר"ש לא מצא פתח לנדרו. — צ"ל: ר"ש ברבי לא מצא כו' (וכ"ה במו"ק פ"ג ה"א).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה