אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ט

פרק ח

הלכה א

והיינו כבוד המקום (פי' וכי במצות שאדם עושה הוא מכבד את המקום בתמיה) משמע ליה (ד)לנפשיה הוא מהני (פי' זה ששומע למצות המקום הוא מהנה לעצמו שנוטל שכר).

ר' יוחנן פתח ותהי ואילולי דו תהא דו אתי כו'. — צ"ל: ר' יוחנן פתח בתהות (פי' שפתח בחרטה כמו שמבאר) אילולי דו ידעת דתהיה נודר הוות (פי' ששאל לנודר כשנדרת תחלה אם היית יודע שלאחר זמן תתחרט על נדר זה היית נודרן ואם אמר לא הייתי נודר ה"ז פתח להתיר לו את נדרו וזה הוא עניין "פותחין בחרטה" בבבלי ע"ז ב', וכ"ה דעת ר' האי גאון בתשובה שכתבה הרשב"א בחדושיו כ"א ב', וכ"ה דעת ר"י מיגאש בתשובותיו סי' ע"ח והיינו דפרכינן עלה) ותהות לא כנולד הוא (פי' דחרטה עצמה היא הפתח כמו שביארנו ואין פותחין בנולד).

כהדא ר"ש לא מצא פתח לנדרו. — צ"ל: ר"ש ברבי לא מצא כו' (וכ"ה במו"ק פ"ג ה"א).

הלכה ב

א"ר ירמיה הד"א עד שלא נשאו ונתנו בדברים בכנולד הם כו'. — צ"ל: הדא דאת אמר (פי' בקונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר כו' דחכמים אוסרין בפתח כזה משום נולד, אין זה אלא) עד שלא נשא ונתן בדבר הלכה אבל אם נשא ונתן בדבר הלכה אין זה נולד (פי' מפני שמצוי הוא דזה שיודע לישא וליתן בדבר הלכה דלסוף נעשה סופר) א"ר יוסי אפי' אם נשא ונתן בדבר הלכה כנולד הוא חייליה דר' יוסי מן הדא כו' ודר' יוסי כר' אילא תמן תנינן אין מוכרין כו'.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה