שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ח · הלכה ד
נישמעינה מן הדא עד שיקפלו המקצועות אית לך מימר מקצועות תאנים כו'. — צ"ל אית לך מימר מקצועות ענבים (פי' שאין דרך לעשות מענבים עיגולים ואין צריכין למקצועות שהן סכינין המיוחדים למלאכת עיגולי תאנים ע' ר"נ במשנה זו וערוך ערך מקצוע) לא מקצועות תאנים ועוד מן הדא חד טעין צימוקין כו' אין כל א"י עושה משאוי אחד צימוקין (פי' ולשון זה משמע שאין בכל א"י כל כך צימוקין ולכן פריך) ואין כל א"י עושה משאוי אחד צימוקין (וכ"ה בדמאי פ"ב ה"א וכאן נשמט מן "צימוקין" עד "צימוקין") אלא כן א"ל אין מקום בא"י עושה משאוי אחד צימוקין (פי' שאין מקום בא"י שעושין עיגולין מצימוקין כמו עיגולין שבמשאוי זו).
מה דהוא קרייא בדרום היא מתניתא בגליל. — פי' שבדרום שהיא ארץ יהודה (כדמוכח בסוף הוריות, ובכלל יהודה גם ארץ בנימין כנודע) היו בהן מקומות יפים לחטין ומקומות יפים לשעורין אבל בגליל היו זורעים רק חטין כי ארצם יפה לחטין ולא לשעורין. ובתנחומא פ' ויחי סי' ט"ז: לפי שחלק להם את הארץ ונתן ליהודה ארץ שהיא עושה שעורים ולבנימין ארץ שהיא עושה חטים ע"כ, ובספר לקח טוב פ' ויחי מ"ט כ"ח הנוסח ונתן ליהודה שעורים ולנפתלי חטים ע"כ, וגם נוסחא זו נכונה שחלקו של נפתלי היא בגליל וכמו שנתבאר. וע' מנחות פ"ח מ"א "מכמש וזנוחא אלפא לסולת" ומכמש היא מערי בנימין בנחמיה י"א ל"א וע' מ"ש בכתובות פ"ה הי"א (עמ' 387).