שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה ג
שבועה שלא אוכל ככר זו וחזר ואמר שנים אילו (פי' אותה ככר שכבר נשבע עליה ועוד ככר אחת מהחמש שתיהן יחד) כו' ואכל את כולם (כצ"ל כק"ע ודלא כפ"מ).
מסתברא כאחוי דחיפה באחריתא ודחיפה בקדמייתא. — פי' שבשתיהן אינו חייב אלא אחת מפני שאף באופן האחרון הוא כמיחל שבועה על האיסור דאע"ג שאם אכל ארבע פטור מ"מ הרי איסור קבוע עליהן ואינו נפטר אלא מפני שעדיין לא אכל כל השיעור, וע' בבלי שבועות כ"ג ב' תוד"ה דמוקי.