אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ב

פרק א

הלכה ב

ולמה לא תנינן שבועה שלא אוכל לך מותר כו'. — צ"ל: ולמה לא תנינן שבועה שאני אוכל לך אסור (פי' דבשבועה ג"ז אסור) אלא בגין דתנינן חומר בשבועות מבנדרים (פי' דשנינו כאן דברים דשבועות חמורות בהן מנדרים בלבד) וסברנן מימר קרבן שאני אוכל דברי חכמים (פי' דפליגי על ר' יהודה לעיל פ"א מ"ד וסברי באומר קרבן שאני אוכל לך אסור ולפנינו הנוסח שם "שאיני אוכל לך" וצ"ל "שאני אוכל לך" וכנוסח המשנה בבבלי שם) אסור.

הלכה ג

שבועה שלא אוכל ככר זו וחזר ואמר שנים אילו (פי' אותה ככר שכבר נשבע עליה ועוד ככר אחת מהחמש שתיהן יחד) כו' ואכל את כולם (כצ"ל כק"ע ודלא כפ"מ).

מסתברא כאחוי דחיפה באחריתא ודחיפה בקדמייתא. — פי' שבשתיהן אינו חייב אלא אחת מפני שאף באופן האחרון הוא כמיחל שבועה על האיסור דאע"ג שאם אכל ארבע פטור מ"מ הרי איסור קבוע עליהן ואינו נפטר אלא מפני שעדיין לא אכל כל השיעור, וע' בבלי שבועות כ"ג ב' תוד"ה דמוקי.

הלכה ד

ויידא אמרה דא דמר רחב"א הנוטל זתים כו'. — צ"ל: ויידא אמרה דא אמר רחב"א מן הדא דתנינן תמן הנוטל זתים כו'.

חד תניי הוא כמאן דמר סתם חרמין לבדק הבית כו'. — צ"ל: כמ"ד סתם חרמין לכהנים ברם כמ"ד סתם חרמין לבדק הבית אם היו מכירין בגליל אפי' סתמן אסור ר' יוסי בשם ר' הילא כו'.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה