שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ז
בעי דא אמנותא טרקילין וקיטון כו'. — צ"ל: בעייא דא מילתא טריקלין וקיטון חופה בקיטון ונכנסה לטריקלין (וכעין זה בב"ב פ"ט ה"ד ובסוף סנהדרין ע"ש, וביאור זה כאן דנסתפק להם אם היתה החופה בקיטון שהוא חדר המשכב וטרקלין לפניו שהוא חדר גדול עשוי כדי להסב בו אם גם הטרקלין בכלל הבית שיש בו חופה כיון שסמוך לקיטון או לא, וזה דאיתא למעלה "לא סוף דבר לחופה אלא אפי' לבית שיש בו חופה" עניינו חדר שבו החופה, והחופה עצמה דרכה לעשותה על המטה וסביבותיה).