שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ד
ר' יוחנן בשם רשב"ל נאמר כאן שומת כו'. — צ"ל: ר' יוחנן בשם ר"ש בן יוחי נאמר כאן כו' (וכ"ה בבבלי מ"ו א' בשם ר"ש בן יוחאי).
אבל במוציא שם רע כל עמא מודו מקום שהעדים נסקלין כו'. — צ"ל: כל עמא מודו שלוקה ונותן מאה סלע בשלשה והעדים נסקלין בעשרים ושלשה א"ל ר' יוסי בר"ב הן דלא תניתא פליגא את עביד פליגא אלא במוציא שם רע כו' (וכעין זה לקמן רפ"י).
קנס אימתי הוא מתחייב ר' יונה אמר בסוף כו'. — צ"ל: אימתי הוא מתחייב ר' יוסי אמר בסוף ר' יונה אמר משעה ראשונה מתיב ר' יונה לר' יוסי על דעתך דתימר בסוף לוקה ונותן מאה סלע בשלשה (פי' לר"מ) כו' (כ"ה לעיל ה"א וכן מוכח למטה).
מלמד שב"ד מבפנים ובית הסקילה מבחוץ (פי' שסוקלין אותו על פתח ב"ד כדמוכח בסנהדרין רפ"ו ומשמע מכאן שתמיד סוקלין על פתח ב"ד אפי' בעיר של ישראל) א"ר יוסי שנייא היא הוא שער שקילקל בו כו' (פי' שבכ"מ סוקלין על פתח ב"ד, והא דתני בעובד ע"ז שסוקלין אותו במקום שעבד ענין זה שסוקלין אותו על פתח ב"ד באותה העיר שקלקל בה והיינו נמי שער שנמצא בו והא דתני היתה עיר של גוים סוקלין אותו על פתח ב"ד הוא באופן זה שאין בעיר שעבד בה ב"ד והביאו אותו לעיר אחרת ושם דנו אותו סוקלין אותו על פתח ב"ד של אותה העיר שדנו אותו בה ואע"פ שאין זה שער אותה העיר שעבד בה וכן מוכח בסנהדרין רפ"ו שם; ושיטה אחרת בבבלי מ"ה ב' שאין סוקלין על פתח ב"ד כל עיקר וע"ש בתוד"ה על פתח).
כי עשתה נבלה בישראל נבלה זו כל ישראל כו'. — צ"ל: נבלה זו על כל ישראל באה לזנות בית אביה יבואו ויראו גידולים כו' (וראיתי בספר נתיבות עולם מדה י"ז [דף ס' ב'] בשם ה"ר שאול ק"ב דהגיה "נבלה זו של ישראל סבא" וביאר שמצינו כלשון זה אצל דינה בת יעקב דכתיב בראשית ל"ד ז' "כי נבלה עשה בישראל" וע"ש, ואין זה מחוור).