שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ח
ר' שמואל אחוי דרב בעי אבדו מהו לעשות תחתיהן של זהב כו'. — צ"ל: ר' שמואל אחוי דר' ברכיה (ע' סה"ד ערך ר' שמואל אחוי דרב) בעי אבדו של זהב מהו לעשות תחתיהן של אשכרוע ייבא כו' ויעשו דדין זה ע"ג זה (פי' שי"ב הדדין שעשה בן קטין לכיור היו מלמעלה למטה זה ע"ג זה וכדתני בברייתא בבבלי ל"ז א' שחרית במלואו מקדש ידיו ורגליו מן העליון כו' ולזה שאלו כאן למה עשה י"ב במספר ויעשה כפי היכולת דדין מראש הכיור עד סופו זה תחת זה).
העליון משם כלי פחות ברובו כו'. — צ"ל העליון כלה ברובו (פי' הדד העליון מהי"ב סמוך לגובה חציו מלמעלה) והתחתון בסוף אוירו של כלי (פי' למטה בסוף אויר הכיור סמוך לשוליו).
אריב"ל אמת המים היתה מושכת לו מעיטם והיו רגלי שוורים פחותין כרימונים ר' שמעון כו'. —צ"ל: אריב"ל אמת המים מושכת לו מעיטם (פי' דהא דתנן אף הוא עשה מוכני לכיור כו' היינו שבמוכני היה משקיע את הכיור לאמת המים שמושכת מעיטם כדי שלא יהיו מימי הכיור נפסלין בלינה) ר' שמעון בר כרסנא (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבבה כפילתו מלמטה) בשם ר' אחא הים בית טבילה לכהנים הוא שנאמר והים לרחצה לכהנים בו ולא כלי הוא כההוא דמר ריב"ל אמת המים מושכת לו מעיטם (פי' לאמת המים שבה משקיעין את הכיור כלעיל וה"נ היתה אמת המים נמשכת אל הים) והיו רגלי שוורים כו'.