שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ג
ואנן חמיי ציבורא דלא מיכלון א"ר יוסה הדא אמרה אין העבד פוסל כו'. — צ"ל: ואנן חמיי ציבורא דלא מיכלון: פוסל (פי' הא דתנן דר' יוסי אמר העובר פוסל ואינו מאכיל, ומ"ש לפנינו בינתיים מיותר ונשתרבב מלמטה ה"ד) את מי שהוא ראוי לאכול ולא מאכיל את מי שאינו ראוי לאכול תני ר' ישמעאל ב"ר יוסי אומר משום אביו היתה לה בת מאכלת ר' אימי בשם ר' יוחנן שכן היא ראוייה לתופסן מן המזונות מעתה אפי' אין לה בת ראויה היא אשתו לתפסן מן המזונות (ונשמט מן "המזונות" עד "המזונות") ראויה היא לתבוע כתובתה ולאבד מזונותיה וקשיא תרומה מד"ת כו'.