שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה א
בעבד שקנה עבדים ע"מ שיהיה לרבו רשות בהן כו'. — העיקר כגירסת מראה הפנים ופירושו.
חנניה בן אחי [ר'] יהושע אומר וולד בהמת מלוג כוולד שפחת מלוג. — צ"ל להפך וכגירסת ק"ע.
מתיב שמואל לרב ע"ד דאת אמר משל אשה הן מעתה לא יטול הבכור פי שנים כו'. — צ"ל: מעתה יטול הבכור פי שנים (פי' לדידך דסברת דוולד שפחת מלוג לאשה דוולד כאם עצמה ואינו כפירות א"כ יטול בו הבכור פי שנים ואלו בתוספתא בכורות פ"ו וכן בבבלי ב"ב קכ"ג ב' תניא דלרבנן החולקין על רבי אין הבכור נוטל פי שנים בוולדות ולא בכל שבח דממילא) א"ל הגע עצמך שהכניסתן קטנים וגדלו שאת מודה לי שהן של אשה ואין הבכור נוטל בהן פי שנים.