שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חלה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ד
שמא ימלך הגוי ליטלה. — צ"ל: שמא ימלך הגוי שלא ליטלה (כן העתיק באו"ז ח"א סימן רל"ה וכן בהלכות חלה לרמב"ן).
תני ר' יודה מלאי של ישראל כו'. — צ"ל: תני ר' חייא (כמו שהעתיק באו"ז שם) מלאי של ישראל כו' (פי' כגון שישראל נתן קמח לגוי שיעשה עיסה ולאפותה ולמוכרה למחצית שכר וענין כזה נקרא בכ"מ "מלאי" ע' מוסף הערוך ערך מלאי ובבלי פסחים ל"א ב' וטא"ח סימן תמ"ט והמפרשים שם לא עמדו על אמיתת הענין של מלאי).
ישראל וגוי שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו ניחא חלקו של ישראל חייב חלקו של גוי מהו כלום חלקו של גוי חייב כו'. — צ"ל: ניחא חלקו של ישראל חייב (פי' דהרי לא היה לו שעת חובה שחצייה של גוי אין בה חיוב חלה) חלקו של גוי מהו כלום חלקו של גוי פטור (פי' למה עלה על הדעת דחלקו של גוי פטור) לא מחמת חלקו של ישראל (פי' שהרי שני גוים שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו חייבין כמבואר למעלה) חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור (פי' בתמיה).
מודה ר"ע לחכמים בעיסת הדיוט שגילגולה טיבולה. — בספרי פ' שלח פיסקא ק"י לא משמע כן (כמו שהעיר מהרי"ט אלגאזי הלכות חלה אות י"ב ובתוי"ט כאן) וכן בתוספתא סופ"ב.
כהנא אמר דברי ר"ע אין מירוח פוטר במקום הקדש כו'. — כל ענין זה שייך על הא דתנן במנחות (ס"ו א') וחייב (פי' שירי העומר) בחלה ופטור מן המעשר ר"ע מחייב בחלה ובמעשר, וכ"ה שם ס"ו ב' בשם ר' כהנא והוא "כהנא" דהכא (ומזה מוכח שהיה ירושלמי על מנחות וכן מוכח בפסחים פ"ד ה"ט)
ומאן דאמר אין גילגול פוטר אין המירוח פוטר ברם כרבנן כו'. — צ"ל: ומאן דאמר אין המירוח פוטר אין גילגול פוטר ברם כרבנן כו'.