שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חלה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ב
א"ר זעירא ד"ה הוא יעשנה קבין בספיקן התיב כו'. — צ"ל: ד"ה הוא יעשנה קבין בטומאה (פי' דודאי אסור לעשותה בשיעור הראוי לחלה ומה ששנינו יעשנה בטומאה היינו דוקא קבין קבין) התיב ר' בון בר חייא קומי ר' זעירא (ר' בון בר חייא היה תלמידו של ר' זעירא ושאל הרבה ממנו כמו לקמן ה"ד וה"ז אבל ר' חייא בר בון אינו רגיל בירושלמי ורק פעם אחת במע"ש פ"ד רה"ז נמצא שר' זעירא אמר בשם חייא בר בון) והתני אף בתרומה כן (פי' דתני בתוספתא פ"א וכן פירות שנולד להן ספק טומאה עד שלא נגמרו יעשם בטומאה ומשנגמרו יעשם בטהרה) אית לך מימר יעשם קבין בטומאה ר' זבידא אמר אנא בעיתה.