שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ג
וכי יש אוכלין נגובין אצל הקדש תוחף כו'. —צ"ל: וכי יש אוכלין נגובין אצל הקדש אלא תוחב את החררה בשפוד ואוכל עמה זית או בצל בתרומה (וכעין זה בתוספתא פ"ג, ובאור זה שהחררה היא על קדש ולא נגע בה ורוצה לאכול עמה זית או בצל של חולין בידים מסואבות ה"ז אסור שמא תגע ידו בחררה וכפרש"י בבבלי כ"ד ב').
מאי כדון כהיא דא"ר ירמיה בשם ר' בא בר ממל עשו אותו כו'. —צ"ל: מאי כדון ר' ירמיה בשם ר' בא בר ממל עשו אותו כאוכל אוכל רביעי בקדש כמה דאת אמר האוכל אוכל רביעי בקדש אסור כו' (וזה דאיתא לפנינו "הדא אמרה" נשתרבב מלעיל ה"ב סוף עמוד א').