שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ב
א"ר מתנייה וכי סולת וקטורת ולבונה וגחלים יש להן שיעור כו'. — צ"ל: וכי סולת וקטורת ולבונה יש להן שיעור כו' (ומלת "גחלים" נשתרבבה מדברי ר' מתנייה עצמו למטה וע' מ"ש שם).
מפני מה אמרו שירי מנחות מחברין את עצמן לא מפני שנזקקו כו'. — צ"ל: מפני מה אמרו שירי מנחות מחברין את עצמן מפני (ומלת "לא" שלפנינו נשתרבבה מדברי ר' מתנייה לעיל) שנזקקו לכליין (פי' שצריך להביא בתחילה את המנחה בכלי אחד כדי לקמוץ קומץ אחד מכל המנחה) והכא מפני שנזקק לכלייו (פי' שצריך לקדש את הקומץ לאחר קמיצה בכלי אחד ואע"פ כן אחר שהקדישו אפשר שיכול להקריבו בשני כלים). א"ר מתנייה וכי קטורת ולבונה וגחלים כו' (ומלת "סולת" נשתרבבה מדברי ר' מתנייה עצמו למעלה).
כהנא שאל לרבנן דתמן מנחה חלוקה בגסה כו'. —צ"ל: מנחה חלוקה בביסה כו' (כ"ה במנחות כ"ד א' וע"ש ברש"י וערוך ערך בס א' שהיא כלי שבו בוללין מנחה ושם נשא ונתן עם בני ר' חייא וכאן הן מכונין "רבנן דתמן" שמבבל הן).
הרי נבילת עוף הטהור ה"ה מטמא טומאת אוכלין כו'. — פי' ומונים בה ראשון ושני כבאוכלים אף שנבילה זו אין טומאתה ע"י מים וה"נ אפשר בצריד, וע' בבלי זבחים ק"ה ב'.
מתני' בחולין שנעשו ע"ג הקדש כר' יהושע כו'. — צ"ל: מתני' (פי' דביצא דם אינן נאכלין בידים מסואבות) בחולין שנעשו ע"ג הקדש ודלא כר' יהושע (פי' דלמתני' דחולין אם היה אוכל חיה ועוף שהוכשרו בידים מסואבות היה נפסל גופו מאחר שהן ע"ג הקדש ולר' יהושע בטהרות פ"ג מ"ג דוקא באוכל שלישי מחולין שנעשו ע"ג התרומה אסור בקדש אבל לא באוכל שלישי מחולין שנעשו ע"ג הקדש וכר' יצחק בר שמואל בר מרתא בחולין ל"ה א' ומזה עולה דתנאי הן, וכ"ה גירסת ק"ע ופירושו) ר' זעירא כו' בשם רבי האוכל אוכל שלישי של חולין שנעשו ע"ג הקדש נעשה גופו שני לקדש (וכ"ה בחולין ל"ד ב') ולא מתניתא היא שלישי שני לקדש (טהרות פ"ג מ"ג) מתני' בקדשי מקדש המקודשין (פי' דמסיים עלה בטהרות שם "בחולין שנעשו על טהרת תרומה" וכ"ש בקדש עצמו) דרובא אתא כו' ככרות הקדש בתוך גומותיהן מים מקודשין (פי' ואין מים בקדשי מקדש לבד מהמים שמנסכין ע"ג המזבח ואין זה שכיח כל עיקר ומוכרח דמים אלו נעשו ע"ג הקדש ומ"מ דינן כקדש) א"ל באש לך דאתא מימור לך עשה משקה פיו כמשקה קדש (פי' דקמ"ל ר' יניי בשם רבי דזה שאוכל שלישי של קדש מטמא בשעת אכילתו את הרוק שבפיו כאלו הוא משקה קדש ונעשה ראשון שכל הפוסל את הקדש מטמא משקה קדש להיות תחילה וחוזר רוק זה ומטמא את האדם להיות שני וע' חולין שם).
מתניתא מינה קיומה ומינה תברה מינה קיומה כו'. — צ"ל: מתניתא מינה קיומה ומינה תברה מינה תברה שלישי שני לקדש כו' אבל אם נעשה לטהרת הקדש לא נעשה גופו שני אצל הקדש מינה קיומה (טהרות פ"ב מ"ו) השלישי שבתרומה מטמא משקי קדש ופוסל לאוכלי קדש שנעשו על טהרת הקדש אבל אם נעשו על טהרת תרומה מטמא שנים ופוסל אחד בקדש תני ר' יוסי אומר מניין לרביעי כו'.
מה אמר כה עד לא יחזור ביה לא אמר אלא לטמא ככר כו'. — צ"ל: מה אמר בה משיחזור ביה לא אמר אלא לפסול ככר כו'.