אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה א

פרק ג

א"ר יונה מתניתא דר"מ (פי' הא דתנן שמטבילין כלים בתוך כלים בתרומה אבל לא בקדש) אבל דברי חכמים (פי' הן ר' יוסי ור' יוחנן הסנדל כמבואר למטה וע' מ"ש שם) עושין כן אפי' בקדש: שאין בית צביעה תוך (פי' דלכך יש בית צביעה בתרומה מפני שאינו תוך אלא כאחורי כלי, וענין בפני עצמו הוא) כלי קדש כולן תוך (פי' לכך אין בית צביעה בקדש דמעלה עשו בקדש שדין בית צביעה כתוך עצמו).

כמה מעלות בקדש ובתרומה ר"מ אומר שלש עשרה (פי' הן י"א שבמשנתנו ועוד שתים בסוף הפרק שלמעלה: נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה ולקדש מטבילין; הטובל לתרומה והוחזק לתרומה אסור לקדש) ר' יוסי אומר שתים עשרה (פי' שר' יוסי סבר שמטבילין כלי בתוך כלי אף בקדש וכן אית ליה לר' יוחנן הסנדלר והן הן חכמים שאמר ר' יונה למעלה כ"ש שם).

א"ר זעירא איפשר לומר בנגוב שאין הידים מיטמות בנגוב כו'. — צ"ל: א"ר זעירא איפשר (פי' אי אפשר שבלשון ירושלמי הקצר "איפשר" ביו"ד הוא כמו "אי אפשר", וע' מ"ש בנדרים פ"ג ה"ב וב"מ פ"ז ה"ו וסנהדרין פ"ג הי"א ושבת פ"ה מתניתא ב') לומר בנגוב שאין הידים מטמאות הנגוב, איפשר (פי' ג"כ כמו "אי אפשר") לומר במלוא משקה (פי' עד שהמשקה עובר לאחורי הכלי) שמכיון שנגע בו טימאהו אלא כי אנן קיימין במלוכלך במשקה (פי' שאין על בית הצביעה אלא משקה טופח בלבד וכן מפורש בתוספתא כלים ב"ב סופ"ג כפי מה שהעתיק הר"ש בכלים פכ"ה מ"ז והיא הגירסא הנכונה).

נטמא משקה העליון (פי' שעל בית הצביעה לר' יוחנן בשם ר' בנייה דאמר שהן טהורין במקומן וטמאין במקום אחר) והיה שותת ויורד כו' בא מכח טהרה טהור (פי' אף למטה וזה שאמר ר' בנייה שהן טמאין במקום אחר היינו בנטמאו כשהן למטה).

נישמעינה מן הדא משקין טהורין נתונין בקרקע נגע בהן ככר כו'. — צ"ל: משקין טהורין שהן נתונין על בית צביעתו של כוס ונגע בהן ככר טמא נטמאו המשקין (כ"ה בתוספתא כלים ב"ב פ"ג) לאיזה דבר נטמאו לא לטמא ככר במקום אחר לא אמר אלא מככר אבל מיד לא, אלא משקין נתונין ע"ג יד ואחזו בבית צביעתו אפי' כן אין משקה מיטמא מן היד לטמא את הכוס נישמעינה מן הדא (תוספתא שם) משקין טמאין נתונין בקרקע ונגע בהן כוס שאחוריו טהורות בבית צביעתו נטמאו לא אמר אלא מן הקרקע אבל מן היד לא וכר' יוסי היו ידיו טהורות כו' כך אין משקה מיטמא מן הכוס לטמא ככר במקום אחר נישמעינה מן הדא (תוספתא שם) משקין טהורין שהיו נתונין ע"ג קרקע ונגע בהן כוס שאחוריו טמאות בבית צביעתו נטמאו המשקין לאיזה דבר נטמאו לא לטמא ככר במקום אחר מפני שהן ע"ג קרקע אבל ע"ג יד לא, אלא משקה נתון ע"ג הכוס ואחזו בבית צביעתו אפי' כן אין משקה מיטמא מן הכוס לטמא את היד נישמעינה מן הדא (תוספתא שם) משקין טמאין שהן נתונין בבית צביעתו של כוס ונגע בהן ככר טהור נטמא הככר לא אמר אלא ככר אבל יד לא, הנושא את המדרס כו' (כ"ה גירסת הגר"א בהגהותיו על הר"ש כלים פכ"ה מ"ד).

א"ר זעירא קומי ר' מנא. — צ"ל: א"ר עזרא קומי ר' מנא, ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה