שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ה
[השלמות: דרב יונה טעם כסא ומתקן לה כו'. — פי' הניח השאר ליום אחר ואם ס"ל לר' יונה כר"י בר חנינה האיך הניחו למחר כיון שהוא מזוג אלא לאו דס"ל לר' יונה שאינו צריך ליתן בו מים, וגירסת ר"ש סיריליאו "טעים כסא בליליא ומתקן ליה למחר" ופירש שלמחר היה מוסיף יין כדי לקדש עליו (אבל לא כן פירשו בתוספות דיה טעמו" במכילתין נ"ב אי ורא"ש פסחים פ"י סייד ואין פירושם מחוור).]
[השלמות: א"ר יוחנן והן שלנו כו'. — צ"ל: לא כן אר"י כו'.]