שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה ב
ר' חייא בר אבא שמע לה מן הדא. — בערוך ערך שקל א' העתיק ר' חייא כרוזא שמע כו' ואולי שט"ס הוא וראיתי בסה"ד אות ח' שכתב: "ר' חייא בר מזא ירושלמי ברכות פ' אין עומדין" אולי שכן היה לפניו הנוסח בערוך שם.
[השלמות: כגון ריה"ג והוא מפגיע כו'. —ע' כתובות פי"א ה"ג [ל"ד סוע"ב] שר' יוסי הגלילי היה מעלה מזונות לגרושתו, ובב"ר פל"ג ביומי דר' תנחומא היו צריכין ישראל לתענית כו' ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו כו' א"ל מפני מה נתת לה מעות א"ל רבי ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים כו' מיד ירדו גשמים ונתרוה העולם.]
א"ר יצחק בר אלעזר מבדיל כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל אריב"א מבדיל ואח"כ אומר מטבע ברכה ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר"א ב"ר ינאי זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל כמה דאת אמר אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל (כל זה איתא לפנינו למטה) ר' אלעזר בשם ר' הושעיה ובלבד שלא יפחות מג' אבדלות כו' וחותמין בברוך הן ר' זעירא ר' אלעזר בר אנטיגנוס בשם ר' אלעזר ב"ר ינאי בשם ר' יודה ברבי אם לא הבדיל כו' (ומה שבינתיים מיותר כאן ושייך למעלה וכ"ה בביאור הגר"א או"ח סימן רצ"ד).