שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ד
אבל בעורות רכין לא קנה עד שיגביה א"ר אחא ליידא פשטה כו'. — צ"ל: אבל בעורות רכין לא קנה עד שיגביה מתניתא פליגא על ר' בון בר חייא הגונב כיס חבירו והוציאו בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה עד שלא בא עליו איסור שבת ואם היה גורר בו ויוצא פטור שחל עליו מיתה ותשלומים כאחד הא אם לא חלו עליו שניהן כאחד חייב בתשלומין אריבר"ב תיפתר כגון דהוי אילין כיסייא רברבין שדרכן לקנות בגרירה ולית שמע מן הדא כלום (ובזה נשלמה הלכה זו ומה שבינתיים מיותר, וכ"ה בקידושין פ"א ה"ה ד"ס ע"ד).