שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ג
אבל אם נתלכלכו כליו חייב כו'. — צ"ל: אבל אם נתלכלכו כליו פטור (פי' דבור פטור על הכלים) רב אמר אפי' נתלכלכו כליו חייב מילתיה דרב אמרה בור של נזקין חייב על הכלים מילתיה דר' הונא אמרה בור של נזקין פטור על הכלים (ונשמט מן "נזקין" עד "נזקין").
כריבר"י דאמר שלשה שהן סמוכין לרשות כרשות. — צ"ל: סמוכין לרה"ר כרה"ר (וע' בבלי נ' א' הנוסח ארבעה טפחים וכ"ה בתוספתא פ"ג).
ומה ביש לך דאיכא ר' יוחנן כו'. — צ"ל: ומה ביש לך דאתא ר' יוחנן כו', דר"מ היא (פי' דלעיל ה"ב מבבלי כ"ח ב').
כל המזיק שלא ע"י מעשה חייב והדא אמרה דא כו'. — חסר כאן וצ"ל: שלא ע"י מעשה חייב הדא דתימר בשהזיק לאחר נפילה (פי' שהוזקו בשברי הכותל המונחים ברה"ר אע"פ שהפקירן) אבל בהזיק בשעת נפילה פטור והיידא אמרה דא (ב"מ פ"י מ"ד) הכותל והאילן שנפלו לרה"ר והזיקו פטורין מלשלם נתנו לו זמן כו'.