שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ד
ת"ת מודה ר' יהושע כו'. —צ"ל: מודה ר' יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה ממנו אינו נ.אמן בשלא אכלה שני חזקה אבל אם אכלה שני חזקה נאמן שלא מת אביו מתוכה אבל אם מת אביו מתוכה אפי' אכלה שני חזקה אינו נאמן כהדא ראובן כו' (וכ"ה בכתובות פ"ב ה"ב).
רב אמר בשנתת ע"פ ב"ד נתת כו'. —צ"ל: רבנן דתמן אמרין בשנתת כו' (כ"ה בכתובות שם).