שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ג
רב אמר אין חזקה לבורח כו'. —צ"ל: רב אמר יש חזקה לבורח (פי' וכאיכא דאמרי בבבלי ל"ח ב') ויש חזקה מארץ לארץ (פי' ומשנתנו בשעת חירום וכמו שאמר רב לעיל) שמואל אמר אין חזקה לבורח ולא מארץ כו'.
שתי אבטניות כגון שלומי ונבירו והירדן מפסיק כו'. — במאה שערים להעיטור וכן בעיטור אות מ' מודעה העתיק "שלומי ונמוכי" ובבבלי בכורות נ"ה א' "נמר ונמרי" ובערוך ע' אבטליות "שולנמי ופטורי" וכעין זה בפירוש הקצר שעל הירושלמי כאן ובתוספתא בכורות פ"ז "השולמי ומנרי".
ריב"ח שאל לר' יוחנן ערר מהו שיצריך ב"ד כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: ערר מהו שיצריך ב"ד ואית דמרין ריב"ח שאל לתלמידיו כו' ר' חייה בשם ר' יוחנן ערר צריך ב"ד ר' יסא בשם ר' יוחנן ערר אין צריך ב"ד שמואל אמר אפי' ערר כו'.
ערר ג' שנים הראשונות אמר לו אתה מכרת לי כו'. — צ"ל: ערר ג' שנים הראשונות ובאחרונה (פי' בסוף שש שנים) אמר לו (פי' מחזיק למערער) אתה מכרת לי אתה נתת לי מתנה (פי' ועל סמך זה החזקתי שש שנים) אם מחמת טענה הראשונה ערער (פי' זה שערער בג' ראשונות חזר וערער בסוף שש שנים מחמת טענה ראשונה אע"פ שכבר עברו בין ערר ראשון לאחרון יותר מג' שנים) אינה חזקה ואם מחמת טענה אחרת ערער ה"ז חזקה שכל טענה שמקצתה בטלה כולה בטלה (ע' תוספתא פ"ב ומלחמות לרמב"ן פרק זה) שמואל אמר כו'.