אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל כא › פרט א

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל כא · פרט א

כלל כא

יבואר מקורו:

א' גרסינן במס' חולין דף צ"ז ע"ב אמר ר' חנינא כשהן משערין ברוטב ובקיפה ובחתיכות בקדירה, א"ד בקדירה עצמה, וא"ד במאי דבלעה קדירה ע' בפי' רש"י, ולכאורה קשה מאי קמ"ל ר' חנינא מילתא דפשיטא הוא כשנפל איסור לתוך היתר דמשערין בששים בתוך מה שבקדירה דהיינו ברוטב ובקיפה ובחתיכות שאם בא לאשמעונין דמשערין מה שבקדירה הו"ל לאשמועינן רק הך דמשערין גם בקדירה וכפי הלשונות בקדירה עצמה או מה דבלעה. ונלענ"ד דקמ"ל חידוש דין לשיטת ר"י דהנה שם בדף צ"ו ע"ב תוס' ד"ה אם מבואר דעת רש"י היכי שנפל איסור על חתיכה שמקצתה ברוטב אין כל מה שבקדירה מצטרף לבטל האיסור היכי דלא ניער וכיסה מיד, וגם נ"מ אם לא ניער בתחילה אלא לבסוף צריך ששים לבטל אותה החתיכה (היכי דליכא ששים באותה חתיכה לבטל האיסור) ואותה חתיכה אסורה להסוברים דאמרינן חנ"נ בשאר איסורין, ולדעת הטו"ז בסי' צ"ב סק"ב אפי' לא ניער לבסוף אוסרת חתיכות הנמצאים בקדירה וע' בדרכי משה שם סק"ב, אבל דעת ר"י בעל התוס' דוקא שכל חתיכה שנפל איסור עליה היא חוץ לרוטב כגון שחתיכה שתחתיה מקצתה חוץ לרוטב וזו מונחת עליה בכה"ג אם נפל איסור על אותה חתיכה שחוץ לרוטב ולא ניער בתחילה אלא לבסוף הדין דאותה חתיכה נ"נ וצריך ששים נגד החתיכה והחתיכה באיסורה אבל אם נפל האיסור על חתיכה שמקצתה ברוטב נתערב טעם האיסור בכל הקדירה והכל מצטרף לבטל האיסור אף שלא ניער וכיסה מיד ע' ש"ך סי' צ"ב ס"ק ד' ובסק"ו ותוס' חולין דף ק' ע"א ד"ה חתיכה. והנה ר' חנינא סובר בדף ק"ח ע"א ד אפשר לסוחטו אסור וחנ"נ, מיהו לא נתבאר שם אי סובר רק בבשר בחלב ולא בשאר איסורין כשיטת רבינו אפרים או כהחולקים דבכל איסורין אמרינן חנ"נ וא"כ לשיטת ר"י יש לומר דר' חנינא קמ"ל דין זה היכי שנפל האיסור על חתיכה שמקצתה ברוטב דסד"א דלא משערינן לבטל האיסור רק באותה חתיכה שנפל שם איסור ואין מצרפין שאר חתיכות שבקדירה והיכי דליכא ששים באותה חתיכה נאסרה, וגם אי אמרינן חנ"נ בשאר איסורין כשינער אח"כ יצטרך אח"כ ששים לבטל החתיכה שנפל עליה האיסור וחתיכה זו נשארה באיסורה וע"ז קאמר דמיד משערין לבטל האיסור ברוטב ואינך דהכל מצטרפין לבטל האיסור והיינו כשיטת ר"י:

ב) אמנם לרש"י דבאמת בכה"ג אין מצרפין לבטל האיסור בע"כ ר' חנינא מיירי כשנפל האיסור על חתיכה שכולה ברוטב קשה מאי קמ"ל, ונראה גם לפי' רש"י קמ"ל חידוש דין דהנה הר"ן כתב בשם רא"ה דאין חלב מפעפע מתבטל בצלי ומליחה לעולם דבקדירה הוא שמתבטל מפני שהרוטב מוליך האיסור בשוה אבל בצלי שהוא מפעפע מעצמו אפשר שהרבה ממנו מתכנס במקום אחד הלכך אפי' בששים לא בטיל ובבית יוסף סי' ק"ה מביא ג"כ דעת ראב"י שכתב דביטול בששים לא שייך במליחה אפי' באיסור שמין דאין איסור עובר בכל אלא נשאר במקומו, ומסופק בכוונתו דאפשר דלא מיירי רק בשאין חלב דבוק לבשר משום דאין חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אבל חתיכות בשר שלא ניקרה מחלבה ונמלחה מודה דמתבטל בששים שבחתיכה עצמה יע"ש, וא"כ חזינין דיש חילוק באותה חתיכה מתפשט הטעם בשוה לכל החתיכה אבל בחתיכה אחרת אין מתפשט במליחה. ואולם דרך בישול ע"י רוטב לכאורה נראה פשוט היכי דנפל איסור על חתיכה שבתוך הרוטב דגם לחתיכות אחרות נתפשט האיסור בשוה ואין צריך ניעור וכיסה וכולן מצטרף לבטל האיסור שרוטב מוליך האיסור בשוה לכל החתיכות, אמנם הרמב"ם בפ"ט ממ"א ה"י הובא בטור סי' צ"ב כתב וז"ל וכן אם נפל חלב לתוך המרק או לכל החתיכות ולא נודע לאיזה חתיכה נפל נוער את הקדירה כולה עד שישוב ויתערב הכל אם יש בקדירה כולה טעם חלב אסורה ואם לאו מותר והקשה הטור שאם החתיכות כולן ברוטב מה צריך לנער ואם אין ברוטב מה מועיל ניעור שמנער אח"כ, וכתב הב"י לתרץ וז"ל וטעמא דרמב"ם נ"ל שאעפ"י שנפל בתוך המרק צריך לנער כדי שיתערב יפה וכ"ש כשנפל לתוך החתיכות שבתוך המרק שהוא צריך לנער דהא חזינן דאפי' בניער מתחילה ועד סוף חייש ר' יהודא בדף ק"ט שמא לא נתערב יפה יפה ואע"ג דרבנן פליגי עלי' מ"מ מודו דצריך לעשות בענין שנתערב יפה וע' בש"ך שם ס"ק ח' א"כ לרמב"ם אפי' כשטיפה נפל לתוך המרק דרך בישול חייש שמא לא נתערב יפה אף דהוא לח בלח ומסברא נראה שע"י רתיחת נתערב הטעם בכולה ואין עומד במקום אחד מ"מ חיישי' מיהו נראה לפי' בית יוסף בכוונת רמב"ם לאו לעיכובא קאמר דהא קיי"ל לח בלח אפי' בצונן יש בילה כדאי' במס' ר"ה דף י"ג שאמר שמואל לכל אין בילה חוץ מיין ושמן וכתבו תוס' בד"ה חוץ ה"ה מים כדאי' במס' זבחים דף פ' ע"א ושם לדברי רבנן דס"ל יש בילה כתב רש"י בד"ה בשלמא לח המתערב בלח מתערב בכולו ואין לך טיפה מזה שלא בא מחבירו קצת, וע' בפר"ח יו"ד סי' ק"ט סק"ג ובפר"ח א"ח סי' תמ"ז סק"ט ובמוהרי"ט ח"ב סי' י"ח ועיין בפ"א ממעשר שני בכסף משנה הלכה ח' א"ו שהבין שרמב"ם כתב שעל צד היותר טוב לעשות כן וע' בשו"ת חוות יאיר סי' ק"ז ומ"ש בכלל ביטול איסור בב"ח, וכן כשנפל איסור לח דרך בישול לחתיכה שבתוך הרוטב ע"י רתיחה מוליך הטעם לכולן בשוה, מיהו ניהו דבאמת כן מ"מ הוי מצינן למיטעי היכי דבאינו איסור נופל על חתיכה שבתוך הרוטב דבאותה חתיכה מתפשט הטעם בשוה אבל לא לחתיכות אחרות ולא מהני אפי' הרוטב לכן קמ"ל ר' חנינא דהרוטב מוליך האיסור מחתיכה לחתיכות אחרות וכולן מצרפין ונ"מ אם הי' רק צלי קדר דליכא רוטב לא מצרפינן שאר חתיכות לבטל דאין איסור בלוע הולך מחתיכה בלא רוטב רק כשבלע איסור המפעפע כדאי' בש"ע סי' ק"ה ס"ו ע' טו"ז ס"ק י"ד ויש לומר היינו דדייק ר' חנינא ברוטב כיון דאיכא רוטב לכן מצרפינן גם החתיכות אחרות דרוטב מפעפע, ואפי' לפמ"ש הש"ך בסי' צ"ב ס"ק ג' כיון שחתיכה עומדת בקדירה מתוך שיש בה הבל ולחלוחית מתפשט האיסור בכולה אעפ"י שהיא חוץ היינו לאותה חתיכה אבל לחתיכה אחרת אינו מפעפע בכחוש וע' בפר"ח שם ס"ק ג', וא"כ גם לשיטת רש"י קמ"ל ר' חנינא דין מחודש:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה