אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל יג › פרט ג

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל יג · פרט ג

פרט ב

יבואר אי רוב ומגו מהני להוציא ממון:

ה) יש להסתפק לדידן דקיי"ל אין הולכין בממון אחר רוב כמ"ש בכלל רובא בממון וגם לשיטת תוס' וסייעתם דלא אמרינן מגו להוציא ממון אי מגו ורוב מהני להוציא ממון דיש לומר כיון דהטעם דלא מהני רובא בממון כתבו תוס' בב"ק דף כ"ז ע"ב ד"ה קמ"ל משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והוי פלגא ופלגא ולא נוכל לעשות מעשה כמ"ש בעה"ת שער כ"ט ח"ב ס"ד וז"ל ואוקמי ממונא בחזקת מארי' טפי עדיף כי היכי דלא נפגע בספק גזילה ונעשה מעשה בידים יע"ש וכן מוכח להמעיין ברמב"ן בס' מלחמות במס' כתובת דף כ"א ע"ב ועכ"פ מגרע כח חזקת ממון דהיינו חזקה קמייתא וממילא מהני המגו דלא הוי מגו להוציא ממון כיון דעיקר הטעם דלא מהני מגו משום דסותר חזקת ממון והכא כבר איקלש כח החזקה ע"י רוב ולא נשאר לו רק מעלת התפיסה ומהני מגו נגד תופס וראיתי בכנה"ג בכללי מגו ס"ק י' וי"א שכתב בשם הגהות מרדכי וש"פ דהיכי דחזקה מסייע למגו אמרינן מגו להוציא וע' בתומים בכללי מגו ס"ק ח' ובע"כ הטעם משום דעכ"פ החזקה מגרע החזקה קמייתא שיש למוחזק ומכ"ש אם רובא מסייע למגו דמהני דהא רובא עדיף מחזקה ובתומים שם ס"ק י' וי"א מפלפל מנלן למרדכי דין זה דהיכי דחזקה מסייע למגו אמרינן מגו להוציא אפי' בברי וברי ולענ"ד הסברא מכרעת לזה ואין צריך לראיה דע"י חזקה איתרע חזקה קמייתא דהוי חזקה להדי חזקה ולא נשאר לו רק מעלת התפיסה ומגו נגד תופס לבד שאין לו חמ"ק עדיף ומכ"ש אם רובא מסייע למגו דמהני אפי' להוציא ואפי' לפמ"ש בכלל רובא בממון דדעת מוהרי"ט דלא יהבי רובא וחזקה להוציא ממון היינו חזקה דלא אתי' מכח סברא אבל מגו בוודאי עדיף מחזקה כזו דמגו אתי' מכח סברא וע"כ לא מבעיא לן במס' ב"ב דף ה' רק נגד חזקה דאאפת"ז דג"כ אתי' מכח סברא אבל נגד חזקה דלא אתי' מכח סברא נראה דעדיף מגו ומיושב בזה כמה קו' ותו כיון דאיתא במס' כתובות דף י"ב ע"ב דמגו וברי מהני להוציא ממון מכ"ש מגו ורוב דהא רוב עדיף מברי כמ"ש הפ"י במס' כתובת דף ט"ז ע"ש וכ"ז פשוט:

ט) אך יש להסתפק לפמ"ש רשב"א במס' חולין דף ט' דרובא דתליא במעשה מדאו' הוי רוב רק חכמים החמירו שלא לסמוך על רוב כזה כמו שבארתי במקומו ונ"מ טובא לדינא היכי דרוב הוא להתיר שלא להוציא אשה מבעלה דבכה"ג מוקמינן על דאו' כמבואר בתוס' כתובות דף נ"א ע"ב דלהוציא אשה מבעלה אוקי אדאו' אי אמרינן מגו במקום רוב כזו אפי' אי נימא כמ"ש בפרט א' בשם התומים דלא אמרינן מגו במקום רוב מ"מ י"ל נגד רוב כזו מהני ולכאורה מוכח מהא דאיתא במס' כתובות דף כ"ב ע"א אמרה נשבתי וטהורה אני נאמנות שהפה שאסר הוא הפה שהותר וקשה הא איתא במס' כתובות דף י"ב ע"ב דחוב עכו"ם פרוצים בעריות ואמאי נאמנות במגו במקום רוב אע"כ כיון דהוי רובא דתליא במעשה כמ"ש הפ"י במס' כתובת דף כ"ג ע"א דהוי רובא התליא במעשה ואף שתוס' כתבו ביבמות דף קי"ט ע"א דבאדם לא הוי תליא במעשה שאני התם שהוא מצוי משא"כ בביאת זנות הוי רובא דתליא במעשה יע"ש לכן מהני מגו מיהו יש לדחות דשאני מגו דשתיק דהא דלא אמרינן מגו במקום רוב היינו אם הרוב לא בא מהודאתו משא"כ התם הוי מגו בעיקר רוב דהא אם היה שותקת לא היינו יודעין שנישבת ובא הרוב רק מפיה וכעין זה כתב הסמ"ע וש"ך בח"מ סי' ע"א וא"כ לא מוכרח דין זה וצ"ע:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה