אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל יג › פרט א

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל יג · פרט א

כלל יג

יבואר מקורו

א) יש להסתפק אם אחד טוען טענה הסותר לרובא אך יש לו מגו אי נאמן במגו דהנה מגו במקום חזקה הוא אבעיא דלא איפשיטא במס' ב"ב דף ה' ויש לומר דוקא נגד חזקה אבל נגד רוב לא מהני מגו דהא רובא עדיף מחזקה מיהו יש לומר להיפך לפמ"ש בכמה דוכתי בשם שו"ת מוהרי"ק ומוהרי"ט כיון דחזקה אאפת"ז אתיא מכח סברא הוי כאנן סהדי שכן הוא ועדיף מרובא א"כ יש לומר אף אי לא אמרינן נגד חזקה דא"א פת"ז מ"מ י"ל דמהני מגו נגד רוב והנה לשיטת רמב"ן ורשב"א המובא בהרב המגיד בפי"ד ממלוה ובריב"ש סי' של"ו והן היש חולקין המובא ברמ"א ח"מ סי' פ"ב סי"ב וש"ך בסי' פ"ג ס"ק ז' ובדיני מגו ס"ק ד' דאמרינן מגו להוציא ממון מחזקתו בוודאי כח המיגו אלים טפי מכח הרוב דהא אנן קיי"ל אין הולכין בממון אחר רוב להוציא ממון וכמ"ש בכלל רובא בממון דהלכה כמ"ש תוס' ב"ק דף כ"ז ע"ב ד"ה קמ"ל ודלא כמ"ש בסנהדרין דף ג' ע"ב ד"ה ד"מ, ואולם הספק הוא רק לשיטת הטור וסייעתו המובא שם ברמ"א דיעה קמייתא דס"ל דלא אמרינן מגו להוציא וכן דעת התוס' בכמה דוכתי יש להסתפק אי מגו עדיף מרוב או לא:

ב) ולכאורה הדבר מפורש בקמאי ז"ל דבמס' ב"ב דף צ"ב פליגי רב סובר הולכין בממון אחר רוב ושמואל סובר אין הולכין בממון אחר רוב ואיתא שם מיתבי האשה שנתארמלה או שנתגרשה כו' אם יש עדים שיצאה בהינומא כתובתה מאחים טעמא דאיכא עדים הא ליכא עדים לא אמאי הלך אחר רוב ורוב נשים בתולת נשאות יע"ש וכתבו התוס' בד"ה ואמאי וז"ל וא"ת נימא דנאמן במגו דאי בעי אמר פרעתי וע"כ בדליכא כתובה מיירי דאי איכא כתובה ניחזי מאי כתיב בה ויש לומר דאליבא דרב קיימי דאמר בשילהי הכותב דף פ"ט דגט גובה עיקר כתובה גובה תוס' עכ"ל (וע' בכתובת דף ט"ז ע"א בפ"ז שדבריו תמוהין דהקשה קו' תוס' וכתב ליישב בדוחק כמ"ש בעצמו דפריך למאן דאית ליה כרב בחדא ופליג בחדא הא לפי דברי תוס' ליכא שום דוחק) נשמע מדברי תוס' דאמרינן מגו במקום רוב דהתם איכא רוב נשים בתולת נשאות ומ"מ הקשו דנאמן נגד רוב במגו, אמנם מצאתי ראיתי בשו"ת תה"ד סי' ש"ד דף צ"ו ע"א שכתב וז"ל דאף דנקרא מוחזק לענין זה דהוי מגו להוציא מ"מ לא נקרא מוחזק לדחות את הרוב דמגו דחינן בסברא כל דהו אבל נגד הרוב בעינן חזקה גמורה שהוא עצמו מוחזק בממון עכ"ל א"כ סובר דרוב עדיף ממגו ומדברי תוס' מוכח דס"ל אפילו לרב דאלים כח הרוב להוציא מ"מ מגו עדיף לכן נראה דלא מוכח כלל מתוס' דהנה עוד קשה הא תוס' כתבו כן אליבא דרב דקושית הש"ס הוא אליבא דרב והא לרב בע"כ רוב עדיף ממגו דהא מוציאין ממון ע"י רוב ומגו לא מהני להוציא ממון כמ"ש תוס' במס' ב"מ דף ב' ע"א ד"ה וזה ודוחק לומר דקושית תוס' דמנלן להקשות על רב דילמא סובר כרבה דאמרינן מיגו להוציא ע' תוס' ב"ב דף ל"ב ע"ב ד"ה והילכתא דכל זה לא נזכר התוס' והעיקר חסר לכן נראה כוונתם בפשיטות דעיקר קושית תוס' כיון דלבעל שיש לו מגו יש לו חזקת ממון המסייע למגו בכה"ג מגו וחזקת ממון עדיף מרובא אבל בעלמא היכי דאין שניהם מוחזקים י"ל דמודו לתה"ד דמגו לחוד לא מהני לסתור לרובא דרובא עדיף מיהו כל זה לשיטת תוס' יש לומר דס"ל כמ"ש תה"ד דרוב עדיף ממגו אבל לרמב"ן ורשב"א דס"ל דאמרינן מיגו להוציא ממון מוכרח דמגו עדיף מרוב דהא רוב לא מהני להוציא ממון ולכאורה יש להוכיח אפי' לשיטת תוס' מגו לחוד עדיף מרוב דכבר נתברר בשם מוהרי"ק ומוהרי"ט דמוכח דחזקה אאפת"ז כיון דאתי' מכח סברא עדיף מרובא ואפ"ה עלה על דעת הש"ס במס' ב"ב דף ה' דאמרינן מגו במקום חזקה זו ומכ"ש דאמרינן מגו נגד רובא ואין לומר דלכן מסופק הש"ס אי אמרינן מגו במקום חזקה זו כיון דלוה המוחזק בממון יש לו מגו לכן מסופק אולי מגו בצירוף חזקת ממון עדיפי מחזקה אאפת"ז דז"א דמלשון הש"ס משמע דמסופק אולי מגו לבד יש לו כח לגרע החזקה כיון דא"י אי אמרינן מגו במקום חזקה והו"ל לומר אי אמרינן מגו וחזקת ממון ביחד מהני נגד חזקה אאפת"ז וכן משמע בקמאי ז"ל ומתוס' בכמה דוכתי וגם במקומו מוכרע שהקשו בד"ה מי יבמה יע"ש ותבין א"כ משמע דמגו עדיף וצ"ע על תה"ד במ"ש בפשיטות דרוב עדיף שוב ראיתי בתומים בכללי מגו ס"ק צ"ב שכתב וז"ל איברא מתוס' ב"ב דף צ"ב ע"ב ד"ה אמאי דהקשו על קו' הגמ' באומר אלמנה נשאתיך דהא רוב נשים בתולת נשאות דלמא לכך נאמן דיש לו מגו דפרעתיך משמע אפי' לרב דס"ל הולכין בממון אחר רוב מ"מ אמרינן מגו במקום רוב דהא קו' הגמרא הוא לרב וזה צ"ע חדא ממשנה דפיאה דאפי' במקום מנהג לא אמרינן ואיך נימא במקום רוב גמור ועוד הא במקום חזקה אבעיא דלא איפשיטא ומכ"ש במקום רוב דעדיף מחזקה וצ"ע עכ"ד וכ"כ בס"ק ל"ה ולא ירדתי לסוף דעת הגדול דמתוס' ב"ב אין ראיה די"ל כמש"ל דר"ל כיון דאיכא מגו בצירוף חזקת ממון עדיפי מרובא ומה שהביא ראי' ממס' ב"ב במכ"ת אזיל בתר איפכא דלפי דברי מוהרי"ק ומוהרי"ט דהתם כיון דהוי חזקה דאתיה מכח סברא עדיף מרובא וא"כ אדרבא משמע להיפך במקום רוב מהני מגו ומ"ש ראיה ממגו במקום מנהג ג"כ יש לדחות כמ"ש הוא ז"ל בעצמו בשם תשובת מוהרי"ט חלק אהע"ז סי' כ"ה דמנהג עדיף מרוב דמנהג נהגו כ"ע ועמ"ש בפרט ב' בענין מגו במקום מנהג:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה