שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל יב · פרט א
יבואר מקורו:
א) גרסינן במס' כתובת דף י"ו ע"א וכיון דרוב נשים בתולת נשאת כי לא אתו עדים מאי הוי ומשני רוב הנישאות בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא וכן איתא במס' יבמות דף ל"ז ע"א רוב היולדת לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה והאי מדלא הוכר לשליש ימיה איתרע לה רובא וכן איתא כיו"ב במס' נדה רוב בהמות יולדת דבר הפוטר בבכורה ומיעוט יולדת דבר שאין פוטר מבכורה ורוב יולדת מטנפת וזו הואיל ולא טינפה איתרע לה רובא נשמע אם אנו מסופקין בדבר אם הוא מרוב או ממיעוט צריך שהנידון יהי' דומה להרוב בכל פרטיו ואם איכא ריעותא ואותה ריעותא אינה אצל רוב יש לחוש שהוא ממיעוטא ויצא מכלל רוב וכן כתב הריב"ש סי' תע"ד שכתב וז"ל כיון שנולדו בו סימני סריס כו' ה"נ איכא למומר רוב אנשים אינם סריסים ומיעוט סריסים ורוב שאינן סריסין אינם נולדים בהם סימני סריס וזה הואיל ונולד איתרע לה רובא יע"ש. וכ"כ בס' תבואת שור סי' כ"ט ס"ק א' שכתב טעם לדברי רמ"א בדרכי משה סי' ל"א ובש"ע סי' נ' שכתב בספק אם הי' המוח מקיף מים אזלינן לחומרא משום דאיתרע הרוב דרוב בהמות הכשירות אין להם מים במוח וזו הואיל ואית לה איתרע ועיין כיו"ב במסכת בכורות דף מ"ב מה שאמרו אביי ורבא הואיל ואישתני אישתני כמ"ש הרא"ש שם מוכח ג"כ סברא זו היכי שיש שינוי בנידון מה שאינו ברוב חיישינן למיעוטא. ולכאורה קשה מהא דאיתא במס' ביצה דף ל"ד ע"א ובא"ח סי' תצ"ח ס"ח בעוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו אבריו ולכן צריך שהי' מעת לעת ובדיקה לאחר שחיטה מותר לשוחטה ביום טוב ול"ח שמא ימצא טריפה אע"ג דאתיילד בי' ריעותא ועיין בטו"ז ס"ק ל"ח שכתב וז"ל פי' דאיתרע לי' רובא דאיירינן בעלמא רוב בהמות בחזקת כשרות הם ועיין מג"א ס"ק י"ו הרי אפי' רובא דאיתרע הוי רובא דהא אין לבהמה חזקה עצמיי חזקת כשרות דהוי חזקה שאינה מבוררת רק אתי' מכח רובא כמ"ש מג"א שם. מיהו באמת ל"ק דהא אנן קיי"ל דאמרינן מתוך כו' ואפילו אם ישחטנה ותמצא טריפות לא עבר על איסור דאו' כלל דמתוך שהותרה שחיטה לצורך הותרה נמי שלא לצורך כמ"ש בס' צל"ח שם ולא מבעי' לרש"י במס' ביצה דף י"ב ע"א שסובר שאפילו שלא לצורך כלל ליכא איסור דאו' אלא אפי' לתוס' שם דעכ"פ בעינן צורך היום קצת הרי כאן עכ"פ איכא צורך יום קצת בשעה ששוחט עושה כדי לצלותו ולאכול יע"ש, וא"כ יש לומר אף דרובא דאיתרע לא הוי רובא אין הכוונה שנכנס הנידון בכלל מיעוטא דעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא אם הוא מרוב או ממיעוט וכיון דגוף האיסור הוא רק מדרבנן יש להקל בספיקו משום שמחת יום טוב עיין רפ"ק דמס' ביצה דמקלינן איסור דרבנן משום שמחת יום טוב וא"ש. ועיין בש"ך יו"ד סי' י"ז בנקודת הכסף ס"ק ג' בסופו ובש"ך יו"ד סי' קי"ט ס"ק כ"ט בשם הב"ח ובנקודת הכסף סי' א' ס"ק ו' ופלתי סי' א' ס"ק ו' ופר"ח סי' א' ס"ק י' ומוהרש"ל ביש"ש במס' חולין דף י"א ופלתי בסי' נ' ובס' חוות דעת בסי' נ' דף נ"ז ועמ"ש בפרט ב':