שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל ח · פרט י
יבואר אי מיעוטא דמיעוטא הוי מחד ענין או דוקא בתרי ענינים:
כח) בהגהות מרדכי במס' חולין בפרק הזרוע כתב וז"ל בספר החכמה הקשה רבינו משולם לרבינו ברוך הא דאיתא בפ' הזרוע חורי הנמלים כו' הכל לענים מה שאחורי הקוצרים אמאי לא אזלינן בתר רובא ורובא דקמה לבעל הבית הוא וכ"ת ר"מ לטעמי' דחייש למיעוטא אנן סהדי דמיעוטא דמיעוטא הוא כדאיתא גבי גבינות בית אונייקי במס' ע"ז דף ל"ד ע"ב והשיב לו רבינו ברוך כו' מ"ש אדוני דאנן סהדי דמיעוטא דמיעוטא הוא אין נראה לי דא"כ קטן וקטנה נמי נימא מיעוטא דמיעוטא הוא אלא ודאי דלא הוי מיעוטא דמיעוטא אלא בתרי ענינים דומיא דגבינות בית אונייקי כיון דאיכא רוב עגלים שאינם נשחטים לע"ז ואיכא נמי שאר בהמות דשאר בהמות אינם נשחטים לע"ז כי אם עגלים לחודי אבל אם היו נשחטים שאר בהמות לע"ז אפי' אחד מני אלף לא הוי לי' אלא חד מיעוט והו"ל למיחש שמא הך קיבה מאותו מיעוט והא דלא גזר ר"מ התם שאר מקומות אטו אונייקי כדאיתא במס' ע"ז דף מ' ע"ב דגזור שאר מקומות אטו אותו מקום יש לומר נמי משום האי טעמא דהוי מיעוטא דמיעוטא שהרי אונייקי הוא מיעוטא דעלמא ואפי' התם אין נשחטין אלא העגלים דהוי מיעוט עכ"ל א"כ נחלקו קמאי ז"ל לרבינו ברוך לא הוי מיעוטא דמיעוטא רק בתרי ענינים ולרבינו משולם אפי' בחד ענין הוי מיעוטא דמיעוטא כגון היכי דנראה לעין כל שהוא מיעוטא דמיעוטא. ובריטב"א במס' ע"ז דף ל"ז ע"ב מבואר כרבינו ברוך ז"ל שכתב וז"ל כיון דאיכא רוב עגלים ואיכא נמי שאר בהמות פי' כל היכי דהוי חד מיעוט בחד ספק אפילו הוא מיעוט מאד במספר חייש ר"מ דהיינו דחייש לסריס ואיילונית אבל היכי דאתי' מתרי ספיקי הוי מיעוטא דמיעוטא ולא חייש לי' והכא מוכח הכי והיינו נמי לישנא מיעוטא דמיעוטא עכ"ל והיינו כרבינו ברוך:
כט) ולכאורה קשה לשיטת רבינו ברוך וריטב"א מכמה סוגיא חדא דבמס' גיטין דף ב' ע"ב איתא שם וז"ל רוב בקיאין ואפי ר"מ דחייש למיעוטא סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ורבנן הוא דאצריך משום עגונה אקילו בה רבנן הא ספרי דדייני הם נכלל בכלל רוב ישראל שבקיאין וא"כ המיעוט שאינן בקיאין הוא בחד ענין ובתוס' כתבו בד"ה סתם וז"ל דהוי כמו מיעוטא דמיעוטא דלא חייש אפילו לר"מ יע"ש הרי להדיא להיפך וכן קשה במס' נדה דף ל"ב ע"א דאיתא שם אימור דשמעת לי' לר"מ מיעוטא דשכיח אבל מיעוטא דלא שכיח מי שמעת לי' יע"ש הרי מבואר דלמיעוטא דלא שכיח לא חייש ר"מ וא"כ ה"ה אפי' בחד ענין אי לא שכיח כגון שהוא מיעוט במספר הוי מיעוטא דמיעוטא, ונלענ"ד ליישב שיטתם ונראה דס"ל לקמאי הנ"ל שיש ג' סוגים (א) מיעוטא (ב) מיעוטא דלא שכיח והוא בחד ענין (ג) מיעוטא דמיעוטא ור"ל בב' ענינים והנה בסוג א' כבר נתבאר לעיל בפרט ז' דמרדכי סובר אליבא דר"מ דחייש למיעוטא מדאו' אפילו היכי דליכא צירוף חזקה ודברי המרדכי דשם הם דברי רבינו ברוך אמנם בב' סוגים שהבאתי נראה דרבינו ברוך ז"ל מחלק דאם הוא בחד ענין שנקרא מיעוטא דלא שכיח מדאו' ל"ח להך מיעוטא אבל סובר ר' מאיר דחכמים החמירו לחוש להך מיעוטא כיון דהוא בחד ענין קרוב לטעות בין מיעוטא למיעוטא דהא צריך אומדנא לשער אם לא שכיח כלל לכן החמירו רבנן ועשאו לא פלוג כדרכם ברוב מקומות אבל אם הוא בתרי ענינים דהוי מיעוטא דמיעוטא כיון דאין מסוג אחד עם מיעוטא דהתם הוא בחד ענין והכא הוא בתרי ענינים לא גזרו הא אטו הא כיון דהחילוק נגלה לכל ל"ח אפילו מדרבנן ומותר לגמרי, לפ"ז מובן ג"כ סוגיא דגיטין הנ"ל והכי פירושא אפי' ר"מ דחייש למיעוטא פי' בעלמא חייש ר"מ אפילו מדאו' היכי דאיכא מיעוטא דשכיח הכא סתם ספרי דדייני מגמר גמירי והוי מיעוטא דלא שכיח אותן שאינן בקיאים ולא חייש מדאו' רק רבנן הוא דאצרוך פי' דחיישינן מדרבנן אף למיעוטא דלא שכיח הכא משום עגונה אקילו בה רבנן דהם אמרו לחוש למיעוטא והם אמרו שלא לחוש משום עיגון ואולם לכאורה קשה לפי דברינו בשיטת רבינו ברוך וריטב"א דס"ל דר"מ חייש למיעוטא דלא שכיח מדרבנן וא"כ שוה לשיטתם מיעוטא דלא שכיח כמו לשיטת שאר פוסקים דס"ל דחייש ר"מ למיעוטא מדרבנן ומ"מ ס"ל להרבה קמאי ז"ל אליבא דר"מ דהיכי דאיכא מיעוטא וחזקה חייש מדאו' ע' בתוס' חולין דף פ"ו ע"ב ד"ה סמוך וה"ה לרבינו ברוך מיעוטא דלא שכיח בצירוף חזקה מסתבר לומר דר"מ חייש מדאו' דהא לרבינו ברוך אפילו מיעוט גרידא חייש ר"מ מדאו' וא"כ התם איכא חזקה חזקת אשת איש וכיון דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה מדאו' האיך מקילין משום עגונה איסור דאורייתא, מיהו יש לומר לפמ"ש בכללי חזקות דחזקה דאיתרע שנעשה מעשה שראוי להסתפק חזקה זו קלישה טובה מחזקה דלא איתרע והנה התם כיון דאיכא גט לפנינו אפילו בלא דברי שליח שאומר בפ"נ ובפ' נ"ח, עכ"פ איכא ספק וריעותא לפנינו ואף דמוכח שם דס"ל דהוי חזקה מ"מ כיון דאיתרע ול"ד לחזקה דעלמא אף אי נימא בחזקה דלא איתרע לשיטת רבינו ברוך וריטב"א סובר ר"מ סמוך מיעוטא דלא שכיח לחזקה מדאו' כמו להסוברים בכוונת ר"מ דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה מדאו' מ"מ בחזקה דאיתרע לא אמרינן סמוך מיעוטא דלא שכיח לחזקה מדאו' רק מדרבנן ובעגונה הקילו וא"ש, ומסוגיא דנדה ג"כ לא קשה מידי דהנה תוס' שם דף ל"ב ע"א ד"ה ר"מ כתבו וז"ל וא"ת לר"מ דחייש למיעוטא וקסבר כותים גירי אמת הן א"כ הוי נידות מעריסתן מן התורה ולמה מנה להו מי"ח דבר ויש לומר דמסתמא לא ראתה מיד אחר הלידה רגע אחד א"כ אוקמא בחזקת שלא ראתה וסמוך רובא דלא ראתה לחזקה שלא ראתה והוי הנך דחזי מיעוטא דמיעוט' ולא מטמאי מדאו' אלא מדרבנן הוא דגזרו עליהם מי"ח דבר יע"ש וא"כ התם בסוגיא זו דלא מיירי מי"ח דבר כמ"ש תוס' שם רק מטעמא דר' מאיר משום חשש ראי' שפיר מקשה הש"ס דלכך הוי מיעוטא דלא שכיח והוי מיעוטא דמיעוטא כיון דאיכא חזקה המסייע לרובא דלא חזיא הוי כב' ענינים כיון דאיכא ב' שמות וכמו כן בהאי דיבמות דף קי"ט ע"ב כיון דאיכא חזקה ורובא המסייעין זה לזה הוי כב' ענינים כגון דאיכא ב' שמות הוי המיעוט מיעוטא דמיעוטא אבל בעלמא שפיר יש לומר היכי דהמיעוט הוא בחד ענין אין לו שם מיעוטא דמיעוטא רק חדא מיעוטא וא"ש:
ל) ולכאורה אכתי קשה לשיטתם מהא דאיתא במס' חולין דף י"ב לכ"ע רוב מצוין אצל שחיטה מומחין ומשמע מכמה דוכתי דליכא תנא דחולק על זה וגם ר"מ מודה ותיקשי קושית תוספת במסכת בכורות דף כ' ע"ב ד"ה חלק לשיטת ר"ת דגם לרבנן דר"מ אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה לחומרא וז"ל והא דאיתא בפ"ק דחולין דף י"ב רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם ולא אמרינן סמוך מיעוטא דאין מומחין לחזקה דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה האי רובא מצוי הוא ושכיח טובא כעין שמצינו בריש גיטין דף ב' דאיתא אפילו לר"מ דחייש למיעוטא סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי והמיעוט לא שכיח ולא חייש לה ר"מ כדאיתא במס' נדה דף ל"ב יע"ש, והא לרבינו ברוך וריטב"א אף דלא שכיח חייש ר"מ כיון דאינם בתרי ענינים, ואולם באמת על קושי' זו שערי תירוצים לא ננעלו כמ"ש רא"ה בספר בדק הבית בס' תורת הבית בית א' דרוב לאו דוקא אלא כל המצוין מומחין הם וכ"כ הריטב"א במס' חולין דף ג' ע"ב בשם יש מתרצין וריטב"א כתב עוד תירץ וכן רשב"א שם במ"ה כתב תי' מספיק, מיהו אכתי צריך ביאור לשיטתם דהנה תוס' במס' בכורת שם ד"ה חלב כתבו ליישב שיטת ר"ת דסובר אפי' לרבנן אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה לחומרא אמאי קיי"ל ביבמות דף קכ"א בנפל למים שאל"ס דאסורה לינשא לכתחילה ובדיעבד אם נשאת לא תצא נימא סמוך מיעוטא דנמלטין לחזקת א"א משום דמיעוטא דנמלטין לא שכיח כלל ובמיעוטא דמיעוטא לא אמרינן סמוך וכ"כ הרא"ש במס' חולין דף י"ב סי' י"ו בסופו ובמס' יבמות דף קי"ט ע"א סי' א' (וצ"ע בתוס' במס' ע"ז דף ו' ע"ב ד"ה כל בסופו ודוק ובתוס' יבמות דף ל"ו ע"ב ד"ה הא) וא"כ לשיטת רבינו ברוך וריטב"א קשה דהא משמע להדי' במס' יבמות דף קכ"א דר"מ אינו חולק על חכמים רק במה דס"ל אפילו במים שיש להם סוף אשתו אסורה אבל בדיעבד אם נישאת סובר ג"כ דלא תצא הא לר"מ לא הוי מיעוטא דמיעוטא כיון דהוא בחד ענין נימא סמוך מיעוטא לחזקת א"א, ונלענ"ד בכוונת קמאי הנ"ל דס"ל דחזקת א"א כיון שנפל למים איתרע חזקתה וסובר דחזקה כזו לא הוי חזקה כלל ואף אמנם לפרש"י במס' קדושין דף פ' ע"א בהא דתינוק שנמצא בצד עיסה מוכח להמעיין שם דסובר ר"מ אפי' חזקה דאיתרע הוי חזקה מ"מ תוס' שם בד"ה שדרכן וריטב"א שם לפי פי' מוכח היכי דאיתרע החזקה לא הוי חזקה שכתב שם להקשות על פי' רש"י כיון דוודאי נגע בעיסה בטלי' חזקתי' ועיין במס' חולין דף פ"ו ע"א בתוס' ד"ה רוב וברשב"א שם ובחי' הר"ן שם וריטב"א שם ובווס נדה דף ח"י ע"א ברשב"א ובחי' הר"ן שם ורשב"א במ"ה שער א' ורמב"ן בס' מלחמות במס' קדושין ד"נ ע"ב, וא"כ יש לומר דסובר ר"מ היכי שנפל למים בין ל"ס או אל"ס איתרע החזקה א"א וליכא רק מיעוטא גרידא וכיון דלא הוי בתרי ענינים החמירו חכמי' לחוש למיעוטא ומצינו בכמה דוכתי היכי דהחמירו חכמי' בעניני אישות לא החמירו רק לכתחלה ולהוציא אשה מבעלה אוקי על דין תורה כמ"ש תוס' במס כתובת דף נ"א ע"ב ד"ה אנוס ועיין בפני יהושע במסכת כתובות דף ט' וע"א, וא"כ לא קשה מידי לשיטת רבינו ברוך וריטב"א דשפיר סובר ר"מ בנפל למים שאל"ס דרק לכתחילה אסורה כיון דליכא חזקת א"א רק מיעוט גרידא כיון דלא הוי מיעוטא דמיעוטא החמירו חכמים לחוש לכתחילה אבל בדיעבד לא תצא דלהוציא אשה מבעלה מוקמינן על דין תורה, דמדאו' לא חיישינן למיעוטא דלא שכיח, ואולם יש להבין לשיטת רבינו ברוך וריטב"א כיון דסוברי' במשאל"ס ליכא חזקה משום דאיתרע חזקה אמאי ס"ל לחכמים דר"מ וכן קיי"ל במשאל"ס אשתו אסורה הא למיעוט גרידא היכי דליכא חזקה המסייע לא חיישינן כלל, וצ"ל דס"ל כמ"ש תוס' במס' קדושין ד' ע"ב ד"ה ה"ג מקדשי משום חומר דבר שבערוה לפעמי' החמירו לחוש למיעוטא אפילו היכי דליכא חזקת איסור המסייע וגדולה מזו משמע לגי' ר"ח אפי' היכי דחזקת היתר מסייע לרובא חיישינן למיעוטא דהתם חזקת פנויה מסייע לרובא מכ"ש היכי דליכא מסייע וא"כ ל"ק מידי מכל סוגי' הנ"ל ודברי קמאי ז"ל נכונים:
לא) ואולם מתוס' מס' בכורות הנ"ל ובכמה דוכתי וכן ברא"ש הנ"ל מבואר להדי' דס"ל דאפי' בחד ענין הוי מיעוטא דמיעוטא וכן משמע מסתימת שאר קמאי ז"ל וכן מבואר שכן דעת תשובת תרומת הדשן סי' רע"א שכתב וז"ל בבכורות בפרק הלוקח כתב הרא"ש בשם ר"ת דחלב אינה פוטרת ואע"ג דרוב בהמות אינן חולבות אלא א"כ יולדות מ"מ לחומרא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקת בהמה שלא ילדה מעולם והוי פלוא ופלגא וכ"כ המרדכי בשם ר"ת אמנם ברא"ש גופא מסיק בבכורות וביבמות דלא כר"ת ורמב"ם וסמ"ג בשמו פסקו דחלב פוטר מ"מ נראה דאין להקל שכבר נהגו להחמיר כו' אפס שאלתי ודרשתי מאנשים רבים אם ראו מימיהם פרה חולבות שלא ילדה כבר ולא שמעתי אחד מהם שראה זה מעולם, אך בעיזים שמעתי שלפעמים הן חולבת ה' או ד' שבועות לפני לידה וא"כ אף אי משכחת פרה אחד מני אלה הוי מיעוטא דלא שכיח ומיעוטא דמיעוטא לא אמרינן בי' סמוך כדאיתא בהדי' בתוס' ומרדכי ורא"ש דלעיל ואע"ג דתלמוד לא חשיב הך דאין חולבות אא"כ יולדות אלא רובא ולא רובא דרובא כמו שהוא בבהמות שלנו יש לומר דבהמה שלהם היו משונות מבהמות שלנו כו' יע"ש הרי דסובר אפי' בחד ענין היכי שהוא מועט במספר הוי מיעוטא דמיעוטא ומ"מ תמהני שלא הביא דעת רבינו ברוך הנ"ל דלפי דבריו הוי רק חדא מיעוטא ואינו פוטר דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקת הבהמה שלא ילדה וכן נראה דעת רבינו ב"י ביו"ד סי' קפ"ז שכתב שם וז"ל הבועל את הבתולה וראתה דם בשעת תשמיש. נראה דאפי' כמה פעמים אין מחזיקין אותה ברואה דם מחמת תשמיש דלעולם תולין בדם בתולים כו' כיון דחזינן דאיכא בתולה בעלמא דכל שלא פסקה מחמת תשמיש מחזיקין להו מדינא בדם בתולים בהכי סגי למילף לכולהו בתולות אף להגיע זמן וראתה לענין שלא להחזיקה ברואה דם מחמת תשמיש כיון דרובא מסייע לה דהא רואה דם מחמת תשמיש הוי מיעוטא דמיעוטא יע"ש משמע דסובר אפי' בחד ענין הוי מיעוטא דמיעוטא ובתשו' משאת בנימין סי' מ"ז השיג עליו וז"ל ואני אומר רואה דם מחמת תשמיש מיעוטא דמיעוטא הוא ושכיח קצת אבל דם בתולי' שלא יהי' כלים כמה שנים אפי' מיעוטא ליכא ולא שכיח כלל ולא ראינו ולא שמענו בדבר זה מעולם יע"ש משמע דבגוף דבריו מודה דרואה דם מחמת תשמיש הוי מיעוטא דמיעוטא אף דהוי בחד ענין, מיהו אפשר דלא דקדקו בזה דליכא נ"מ לדינא דאף דהוי רק חדא מיעוטא ג"כ סגי להקל כיון דקיי"ל כרבנן דר"מ דלא חיישינן למיעוט גרידא ומכ"ש דאיכא חזקת היתר לבעלה המסייע לרובא, מיהו כבר כתבתי דנראה דעת רוב פוסקים דאפי' בחד ענין היכי שמועט במספר הוי מיעוטא דמיעוטא כן נלענ"ד בשיטתם: