אור ברסלב
שערי תורה חלק א כלל יז › פרט ה

שערי תורה חלק א· רבי בנימין וולף לב

כלל יז · פרט ה

פרט ד

יבואר אי נאמן לטעון פרוזבול הי' לי ואבד באתרא דלא נהיגי למיכתב פרוזבול:

י רבינו הגדול הטור בסימן ס"ז כתב וז"ל והרמ"ה כתב שהוא נאמן אבל צריך שבועה ואפי' בשבועה לא מיהמן אלא באתרא דנהיגי למיכתב פרוזבול אבל באתרא דלא נהיגי למיכתב פרוזבול לא מיהמן וא"א הר"אש זלה"ה הביא בפסקיו דברי ר"ת שכתב שנאמן בלא שבועה ולא חילק בו עכ"ל וכן הרמב"ם וש"ע כתבו סתם משמע שבכל מקום נאמן וק"ק לשיטת רמ"ה למה לר' נחמן לומר מטעם חזקה לא שביק התירא כו' אמאי לא קאמר הטעם בפשיטות כיון דמנהג הוא לכתוב פרוזבול מסתמא לא שינה ממנהג דבכל מקום אמרינן דמן הסתם אדם נוהג כמנהג המקום, מיהו קו' זו לא קשה כ"כ דעדיפא מיני' קאמר דלכן מסתמא עשה כמנהג כיון דבידו לעשות בהתירא, ואולם קשה לשיטת הר"אש וסיעתו אמאי יהי' נאמן לומר ששינה ממנהג היכי שאין נוהגין לכתוב פרוזבול מה בכך שיש לו חזקה לא שביק התירא ואכל איסורא הא הוי חדא נגד תרתי דיש ללוה חזקת ממון וגם חזקה שמן הסתם נהג א"ע כמנהג המקום שאין כותבין פרוזבול, ולכאורה עלה בדעתי לומר לפמ"ש ב"י בשם תשובת רמב"ן ורשב"א שאפי' עכשיו שאין העם מורגלים בפרוזבול ולא יודעין אותו נאמן לומר תנאי הי' בינינו שלא תשמט שביעית מהאי טעמא גופא דרב דלא שביק התירא וכו' וא"כ י"ל כוונת ר' נחמן שאמר בסתם דנאמן ולא מחלק בין אתרא דנהיגי לאתרא דלא נהיגי לכן נאמן אפי' באתרא דלא נהיגי משום שנאמן שעשה פרוזבול במגו שהי' אומר תנאי הי' בינינו שהי' נאמן מטעם חזקה דלא שביק כו', אבל ז"א דקשה על ר' נחמן לשיטתו דבע"כ סובר דלא אמרינן מגו במקום מנהג דאי' במס' ב"מ דף ק"י ע"א, אריס אומר למחצה ירדתי ובעל בית אומר לשליש הורדתיו מי נאמן ר' יהודא אומר בעל בית נאמן ר' נחמן אמר הכל כמנהג מדינה סבר מיני' לא פליגי הא באתרא דשקיל אריסא פלגא הא באתרא דשקיל אריסא תילתא אמר להו רב מרי ברי' דבת שמואל הכי אמר אביי אפי' באתרא דשקיל אריסא פלגא פליגי ר' יהודא אמר בעל בית נאמן דאי בעי אמר שכירי ולקיטי הוא א"כ בע"כ סובר ר' נחמן דלא אמרינן מגו במקום מנהג והיינו היכי שטענה שטוען עכשיו הוא נגד המנהג אינו נאמן במגו להכחיש המנהג ה"ה הטענה שטוען עכשיו שהי' לו פרוזבול הוא נגד מנהג ואמאי נאמן אפי' במגו והלכה כר' נחמן שם כמ"ש הרי"ף ור"אש וטוש"ע ח"מ סיש"ל סעיף ה' והש"ך בסי' פ"ג בכללי מגו סק"ב להלכה פסוקה דלא אמרינן מגו במקום מנהג מדינה משום דלגבי מנהג הוי כמגו במקום עדים וא"כ התם אף דבעל בית הוא מוחזק מ"מ א"נ במגו לבטל המנהג מכ"ש הכא שזה יש לו מגו במקום מנהג בא להוציא ממון ועיין ש"ות מוהרי"ט חלק א"העז סי' כ"ה שהאריך הרבה בענין מנהג ועיין בא"ות בכללי מגו ס"ק צ"ב לפמ"ש שם בשם שיטה מקובצת ובשם רבינו יהונתן ז"ל דמפרש דלכך אינו נאמן לר"נ במגו דשכירי ולקיטי דאית לי' קלא י"ל דבעלמא במגו מעליא מהני אפי' במקום מנהג לק"מ קו' הנ"ל אבל לפי הבנת רוב ראשונים ואחרונים קשה וא"ל בודאי אם המנהג הוא שאין עושין שום היתר בהשמטת כספים גם הר"אש מודה שאינו נאמן כמו דמוכח להמעיין בטור ובב"י בשם תשובת רשב"א רק שמיירי שמנהג הוא לעשות היתר אבל לאו דוקא ע"י כתיבת פרוזבול רק בתנאי שלא נשמט שביעית וא"כ עכ"פ לענין זה הי' הוא בכלל מנהג שעשה היתר ואף שעכשיו אומר שלא עשה כמנהג רק עשה היתר אחר אשר אין המנהג כן מ"מ נאמן כיון שלענין זה אינו רוצה להפקיע א"ע ממנהג שעשה היתר דז"א דאכתי קשה נימא לענין מה שהודה לחובתו נאמן דעדיף הודאתו אפי' מעדים מכ"ש שנאמן לחובתו נגד מנהג ומה שאמר לזכותו א"נ כעין האי דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי במס' שבועת דמ"א ע"ב ובח"מ סע"ט ס"א ואפשר כיון דשביעית בזמן הזה דרבנן לכן מקלינן כמה קולות שלא מקילין בעלמא כמו דמבואר להמעיין בהראשונים זלה"ה ואכתי צ"ע:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה