שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון
מפתחות
מפתחות ספר שערי עזרה
אורח חיים
סימן א' עמ"ש בש"ע סיקס"ב בדין נט"י דנלמד משם להיוצא מביהכ"ס דצריך לנגב ידיו תחילה:
סימן ב' המטיל מים שלא בביהכ"ס ולא שפשיו בידיו אם צריך נט"י:
סימן ג' עמ"ש בש"ע סיק"ח תשלומי תפי' דוקא בזמן תפילה:
סימן ד' מי שלא אמר בר"ח אלדי'נו בתפילה ולא נזכר עד שהתפלל מוסף:
סי ה' בדין ש"ץ דצריך להמתין כדי הילוך ד"א. שם סק"ב בדין דלא יהיה מפסיק טינוף או כותי ושם בכלל בדברי מרן הש"ע כשכותב סתם וי"א או ימ"ש באורך:
סימן ו' ע"ר הרב"ד סינ"ג בדין נפ"א יום ט"ו אייר:
סימן ז' לכרוע נגד הס"ת אם יש חשש בזה:
סימן ח' בדין נמצא טעות בס"ת דמתחיל בס"ת הכשר ממקום שנמצא הטעות. ושם בסק"א ע"ד הב"מ מ"ש דקע"ד אוכ"ו ע"פ לך נא אקחך. עו"ש בסק"ב עמש"ש בדקע"ו אול"ג אם נפלה טיפת שעוה על האותיות.
סימן ט' בדין שמות הקודש בס"ת אי בעי כסדרן:
סימן יו"ד בדין כתב ע"ג כתב:
סימן י"א ברהמ"ז אם כל א' מהמסובין יאמר בלחש עם המברך כל הברכות. עו"ש בסק"א בענין אכילת כזית וכביצה אי חיוב לברך ברהמ"ז מדאוריתא. עו"ש בסק"ב ע"ע הזמנת זימון בקיץ כשהם אוכלים בחצר כ"א וא' על שולחנו:
סימן י"ב כלי שיש בו בשמים רבים חלוקים בברכתם מה יברך. ושם בדעת מרן כשכותב י"א וי"א או וי"ח כמאן ס"ל:
סימן י"ג מאי דאין מברכין על מצות כאו"א. עו"ש בסק"ב בלש עיסה ע"ד לבשלה או לטגנה מאי מברך. עו"ש בסק"ב בהפסק בין תפי' ש"י לתפי' ש"ר בהחזרת שלום. עו"ש בסק"ג במי ששחט פעם ראשון מברך שהחיינו על הכיסוי:
סימן י"ד ע"ע בכפור וט"ב אינו מברך לא ענט"י ולא המעביר:
סימן ט"ו ע"ע ברכת מעקה לגג אימתי יברך:
סימן ט"ז סק"א ע"ע תבשיל שנתבשל כ"ץ מע"ש דמותר ליתנו ע"פ קדירת חמין בשבת. עו"ש סק"ב ע"ע השלכת הפרעושים במים בשבת. עו"ש סק"ג ע"ע הבדלה במה שנוהגות הנשים בליל מוצ"ש כשחל בו ר"ח:
סימן י"ז מבוי שנפרץ מרוח א' וצריך צורת פתח:
סימן ח"י בדין קטן היוצא בעירוב אמו:
סימן י"ט ע"ע חיטי קצירה הנתינים בכלי נחושת והיה בו קצת קמח משנה שעברה וע"י לחלוחית הארץ נתלחלח ונדבקו יחד אם כשרים לפסח לדידן דאית לן חומרת חו"ן:
סימן כ' חטים שנתונים בכנ"ח סגורה ונטחנו בכשרות ונמצא בהם צואת עכבר:
חטים הנתונים בכיס חדש שאינו מכובס היטב מעפר. עו"ש בסק"א באכילת תולעת אי חשיבא כאכילת עכבר. עו"ש בסק"ב הנוהגים לאכול חיטי קצירה כל ימה"פ אי מהני להו התרה לאכול חטי טחינה, עו"ש בסק"ג ע"ע קדירות שנשתמש בהם חמין. עו"ש בסק"ד ע"ע הגעלה דצריך קודם שעה ה'. עו"ש בסק"ה ע"ע אסור לאכול פת משעה יו"ד ולמעלה. עו"ש בסק"ו ע"ד המרדכי כורכם בב"א ואוכלם:
סימן כ"ב ישראל שלוקח בשר מגוי ביו"ט דמותר להזכיר לו משקל, עו"ש בסק"א ע"ע אופין בפורני וכו' ובלבד שלא תהיה חדשה:
סימן כ"ג מילה דחויה אי מהלינן ביו"ט שני ש"ג או קודם יו"ט:
סימן כ"ד שיורי בשר מר"ח או משבת שחל ט"ב להיות בתוכה. עו"ש בסק"א ע"ע כיבוס בגדי קטנים בשבת זו. עו"ש בסק"ב ע"ע מלאכה שעושים הנשים. עו"ש סק"ג ע"ד הרב"ד בדין מנעל עור:
סימן כ"ה על מי שהוא מעיר שקורין המגילה בי"ד וט"ו וביום י"ד היה חוץ לעיר וביום ט"ו בבוקר בא ומתפלל ביו"ד אם יברך:
סימן כ"ו ע"ע התופס מגילה שאינה כשרה לא יקרא עם הש"ץ אלא שומע ושותק. עו"ש בסק"א ע"ד הב"ע דקע"ז בדין משלוח מנות פאשטי"ל. עו"ש בסק"ב עמש"ש בדין כתיבת המגילה חצייה על הגויל וכו'. עו"ש בסק"ג ע"ע בן כרך שחל ט"ו בשבת ואמר על הנסים ביום י"ד. עו"ש בסק"ד ע"ד הפר"ח שהק' ואימא ב' מתנות לכל אביון ותי' אי הוה כתיב לאביונים מתנות וכו':
יורה דעה
סימן א' ע"ע שוחט שיצאת טריפה מתחי'. עו"ש סק"א ע"ע שוחט לאכילת עכו"ם או לאכילת כלבים או לרפואה דחייב לכסות:
סימן ב' אונה שסרוכה לשתי צלעות העליונות ויש מכה בהן. ועו"ש אי עבדינן ס"ס נגד דעת מרן ז"ל:
סימן ג' ריאה שיש בה בועה מעל"ע באומה בצד שמאל במקום הדק בחידוד:
סימן ד' ע"ע אם מלח ולא הדיח תחילה. ועו"ש אם קבלנו הוראת מרן גם במ"ש בתשו'. עו"ש בסק"א ע"ע בשר שנמלח ושרה שיעור מליחה דאסור לחתוך ממנו בסכין קודם שידיחנו. עו"ש בסק"ב ע"ד הש"ך סקי"ט ואי"צ להרבות עליו מלח יותר מזה. עו"ש בסק"ג פרסות הרגל צריך לחתוך ראשם קו"מ. עו"ש בסק"ד ע"ע הצלי דאי"צ מליחה בין צולהו ע"ג גחלים או בשפוד:
סימן ה' בשר בחלבה שנמלחה עם שאר חתיכת בשר ושהו כדי מליחה. עו"ש בסק"א בשר שנמלח והודח ואח"כ נמלח עם בשר שלא נמלח. עו"ש בסק"ב ע"ע חוטי הכתף אם הם בכלל ידא ואי"צ חתיכה:
סימן ו' כף שאכלו בה מאכל גוש בכ"ש ויש בו גבינה ורחצו אותה ובתוך מעל"ע תחבוה לשמן שהיה מטוגן בו בשר. ועו"ש בדין כבוש כמבושל בב"ח ושאר איסורין עו"ש בסק"א ע"ע ביטול האיסור עו"ש בסק"ב ע"ד הכנה"ג בתאו ומתורגם תורבלא. עו"ש בסק"ג ע"ד הש"ע סיקכ"א אם הם של מתכת מגעילן ואח"כ מטבילן. עו"ש בסק"ד ע"ד הרב"ד ז"ל בכלי העשוי להשתמש ברותחין ע"ג האור ונשתמשו בו איסור על ידי האור:
סימן ז' מי שקנה בשר כשר מגוי ונסתפק לו אם עירב בו בשר טרפה:
סימן ח' זתים הנחתכים בסכין ש"ג אם מותרין באכילה:
סימן ט' גוי ששלק בצים בקליפתן בכלי ישראל אם צריך הכלי הכשר. עו"ש בסק"א צדדים להיתר בהכנאפיה הנעשית ע"י גוי בקערה כשרה. עו"ש בסק"ב ע"ע דם בצים:
סימן יו"ד ע"ע טבאקו שמזלפין עליו סתם יינם אי שרי. עו"ש בסק"א בכלי של גוי שעושה בו שכר והישראל עשה בו שכר בלי הגעלה. עו"ש בסק"ב ע"ע ערל שנגע ביין של ישראל ע"י כלי. עו"ש בסק"ג דלא מיקרי המשכה עד שיכוין להמשכת היין:
סימן י"א ע"ע רבית והשאלה נאבדה ומהתשו' יובן:
סימן י"ב ע"ע רבית שטר שכתוב בו שחייב שמעון ת"ר גרוש לפורעם לזמן ג"ח ושוב תנאי היה ביניהם שאם יפרעם ליב"ח שיהיה פטור מק' גרוש ועבר זמן ולא פרע וטוען שמעון כי הק' יש בו משום רבית. עו"ש בסק"א ע"ע כתיבת הפוליצ'א בכתי' ומסירה עו"ש בסק"ב ע"ד ראש יוסף מ"ש בדין חזרת הרבית לא מיקרי לאו הניתק לעשה:
סימן י"ג ע"ע מקבל עיס' שנתן ריוח ושוב טוען שלא היה ריוח:
סימן י"ד גבינה מלוחה ואחר כמה ימים נמצא בחריץ א' חתיכת עור קיבה קטנה כיצד דין החריץ ושאר הגבינות:
סימן ט"ו אשה שטבלה בנזמים שבאזנה וכבר שימשה אם צריכה טבילה ב'. עו"ש בדין ציפורן שאין ליכלוך תחתיו וענין בעיא דסלקא בתיקו ואיסורא דרבנן לקולא:
סימן ט"ז אשה שי"ל כאב באזניה אם יכולה לתת מוך או צמ"ג באזניה בעומק ולטבול:
סימן י"ז מקוה שבאים לו מים ממעיין ויורדים המים לאבן חקוק וממנו למקוה אם כשר המקוה לטבילה, עו"ש בסק"א ע"ד תוס' יו"ט שבת פ"א בא ראשו ורובו במים שאובים. עו"ש בסק"ב ע"ד פני אהרן יו"ד סי"ד אינה מתחלת לספור עד יום ה':
סימן י"ח ע"ע קונם לבית זה שאני נכנס:
סימן י"ט מנודה אם אשתו ובניו וב"ב מותרים לישב עמו:
סימן כ' ע"ד ס' ויקרא אברהם מ"ש בשם ס' מעש"א ע"ע כאו"א. עו"ש בסק"א על ענין האומר לחבירו איני מקבל ממך אם היית כמשה. עו"ש בסק"ב ע"ע קימה מפני ת"ח סג"ן:
סימן כ"א בש' השמיטה אם מותר ללקט פירות מהאילנות שבחצירות ולמכור בשוק ואם ע"י בניהם מותר ליתנם להם ולמוכרם על ידם:
סימן כ"ב ע"ע כתיבת הפרוזבול אי צריך להיות בפני הדיינים ממש או לא:
סימן כ"ג ע"ע הפרשת חלה ע"ד ה' ברכות המים ובית אברהם אבלי:
סימן כ"ד בדין אונן לענין ברכות השחר:
סימן כ"ה ע"ע הבא ממקום קרוב שמונה האבלות עמהם:
סימן כ"ו ע"ע מי שמת בעיר א' וקרוביו שבעיר אחרת רוצים להביאו אצלם לקוברו מאימת מונים האבלות. עו"ש בסק"א ע"ד שכנה"ג סישמ"ב מי שנוהג ימי המשתה תחי' נוהג ז"י שלמים. עו"ש בסק"ב ע"ד הב"ע בדין קריעה אונ"א מי ששכח לקרוע. עו"ש בסק"ג ע"ד הישי"ע שישב משה"ק התוס' דהא דלק"ל היאך נטמא דישראל נקראו בנים:
אבן העזר
סימן א' ע"ע הבחנת ג"ח במחזיר גרושתו וגם שאר אדם אם מותר לשדך בתוך ג"ח דהבחנה:
סימן ב' ברכת אירוסין אם יאמר ואסר לנו הארוסות בלי תיבת את:
סימן ג' המקדש אשה ברשות ב"ד ובפירסום ובברכה אי צריך לחזור לברך בעת הנישואין:
סימן ד' המקדש ע"מ שלא ימצא בה מומין
סימן ה' ראובן שנתישב כמה שנים בעיר אחרת ושידך שם אשה בקנס ע"ד ח"ס ז"ל ורוצה לעשות החופה בעירו והכלה ובית אביה ממאנים בזה אי חייב לתת הקנס:
סימן ו' המשדך יתומה ויצא ערב קבלן בעדה שאם לא תתרצה שהוא יפרע קנס ס"פ ואח"כ הכלה מיאנה אם מתחייב הוא בקנס. עו"ש בסק"א ע"ד מור"ם סי"ן בשם הרא"ש באומר על מנת שתכתוב השטר יכול לחזור בו ולמחות. עו"ש בסק"ב מה שנוהגים לכתוב לתת לחתן ס"פ וש"ע לפי כבודו אם מתחייב בזה. עו"ש בסק"ג החוזר בו מהשידוכין שחייב בקנס ובהוצאות:
סימן ז' אשה המורדת בבעלה והתרו בה כדין ואחר יב"ח רוצה לגרשה אם לוקחת גם מה שהכניס לה בעלה בעת החופה. עו"ש בסק"א ע"ע מה שנשבע החתן שלא יש"א אחרת עליה בחייה אא"כ שהתה יו"ד שנים ולא ילדה זש"ק:
סימן ח' מי שקידש לנערה בלילה בפני ב' אנשים וערל אחד ואמ"ל שיהיו עדים בדבר ונמצא א' מהם קרוב לנערה מהאם שני בשני:
סימן ט' קידושין שנעשו בפני ב' והא' מהם הוא פסול והב' הכשר לא ראה נתינת כסף הקי' ולא ידע מה נתן לה:
סימן יו"ד ע"ע קידושין שאמר הרי את מקודשת לי ולא אמר בזה:
סימן י"א בעל שרוצה למכור קרקע בזה"ז דהמכר נעשה גם בנייר טאבו ע"י השררה דשוב א"י לטרוף אם יכולה האשה לעכב מלמכור:
סימן י"ב אלמנה שדרה בבית בעלה לבדה אם נותנים לה מזונות והוצאות כפי ברכת הבית או כל הצריך לה:
סימן י"ג ע"ד הרב"ד ז"ל סיב"ן באל' שתבעה כתו' תוך ג"ח הא' אם איבדה מזו':
סימן י"ד אלמנה שי"ל נ"מ וסילוק מהבעל מהם כדין והיתה נו"נ בהם ואחר מיתת הבעל הגבו לה כתו' והקדישה לת"ת בעדים ושטר וכו' ואחר שמתה ערערו היורשים שלא נשבעה על כתו' והם רוצים לירש:
סימן ט"ו ראובן ששידך בנו עם בת שמעון ע"י סרסור בלא שטר ועשו החופה עפ"י תנאים ואחז"ק נלב"ע החתן וטוען אביו שכל מה שנתן לבנו בעת החופה הוא בתורת הלואה ושאלה:
סימן ט"ז כשאין שט"כ בידה ותפסה מט' אם יכולה לגבות מהם בשבועה:
סימן י"ז אם יכול לגרש ארוסתו על ידי שליח בע"כ של האשה:
סימן י"ח ע"ע עישו"ן אם נגבה מהראוי. עו"ש בסק"א ובג"ד מדינים השייכים לדין עישו"ן:
סימן י"ט המתחייב לזון חבירו אם רפואה בכלל החיוב:
סימן כ' גט והרשאה שנשלחו מעיר אחרת ע"י הבידואר ואין ניכרים להם החתימות כ"א חתימת כ"י הרב וחותם הדפוס שלו. עו"ש בסוה"ס מזכרת גיטין כ"ז שניתנו על ידי:
סימן כ"א אשכנזי שבא מזמן ל' שנים מערי אשכנז ונתיישב כאן ונשא אשה ומת בלא בנים אי חיישי' שמא יש לו אחים וזקוקה ליבום:
סימן כ"ב יבמה שנפלה לפני ב' אחים והגדול במד"ה' והקטון בעיר והוא נשוי וע"י ההפצרות עד שחלצה והוא איטר רגל שצריך לחלוץ בשתי רגליו ובהעלם דבר עשו לו חליצה ברגל ימין דידיה שהיא שמאל כל אדם ושוב נזכרו ההלכה מה דינו. עו"ש בסק"א ע"ע סומא אי מצי חליץ:
חושן משפט
סימן א' עד החתום בשטר אם יכול להיות דיין עליו. עו"ש בסק"א ע"ד הש"ע סי"ב מצוה לבצוע:
סימן ב' ע"ע מחילה אי"צ קנין:
סימן ג' ע"ע מחילה בטעות:
סימן ד' אם שואל הטפסת השטר כדי לדקדק בו אם הדין עמו:
סימן ה' שטר שיצא בב"ד לקיימו וע"א אומר שאינו זוכר מההלואה ואין זאת חת"י:
סי ו' ע"ע המתחייב בדבר שאיק"ל:
סימן ז' ע"ע מה שנוהגין במדינה לכתוב נאמנות או כיו"ב:
סימן ח' טענת ספק ויש אומדנא ורג"ל אי מחייב שה"ת או היסת:
סימן ט' ע"ע חזרת מטבע פסול:
סימן יו"ד שותף שלוה לצורך השותפות ונכנס לשותף שהשני משתעבד:
סימן י"א בטוען תוה"ז פרעתיך דאי"נ דחזקה אא"פ תו"ז אם גם בסחורה כן:
סימן י"ב שטר שעבר זמנו ויש יתו"ק אם יש תקנה ליפרע מהם:
סימן י"ג שות' שהאחד מתעסק בקרנות וכתובים עליו בשטר ונאמנו' ואחר הזמן נשאר מתעסק בהם ונלב"ע ויש יתו"ק ואל' אם יוכל בעה"מ לגבות מעותיו. מה שהשבתי בעוניי בזה ומה שהשיב הרה"ג ראש"ל כמוהר"ר יש"א ברכה יצ"ו. ומ"ש ע"ד ה"ה כמוהר"י אב"א יצ"ו ומה שחזרתי להשיב על דבריו יצ"ו:
סימן י"ד ע"ד מוהרשד"ם ז"ל חח"מ סיכ"ט בשטר שכתוב בו הודה פ' איך נתחייב וכו' דכתב דשט"ז גריע דאינו אלא סיפור דברים:
סימן ט"ו בנשבע לפרוע לחבירו ביום פ' ואירע אותו יום בשבת. ועו"ש ע"ד הרשב"א ז"ל דכתב דע"כ דחציו עבד וחב"ח לית ביה עשה דלעב"ת:
סימן ט"ז הנותן מעות לחבירו בלא מנין לקנות לו דבר מה ולהחזי' הנשאר עפ"י נאמנותו וגם אמ"ל שיקח מהם בעד שט"ו ס"פ. ושוב חזר בו מהשכירות וגם רוצה להשביעו שלא עיכב משלו כלום:
סימן י"ז אפוט' על הקדש שהלוה מעות בלא משכון ונשבר הלוה אם מתחייב האפוטרופוס לפרוע מעות ההקדש:
סימן י"ח ע"ע חזקה בחצר חבירו והשאלה הובאה בס' כפי אהרן ח"ב סי"ה ובס' פני יצחק ח"ב דצ"ב:
סימן י"ט חצר בעזרת ביהכ"נ ונמכר לראובן וראובן לש' וש' ללוי וגם יורשים ועתה מערערים הק"ק שאין המכירה ההיא כלום:
סימן כ' מי שמכר לחבירו חזקה לנעוץ קורותיו על כותלו וכתב לו שטר ונעץ עליו ואח"ז נפל הכותל ובנאו והשני רוצה לנעוץ קורותיו עליו ובעהכ"ו מעכב בטענת נפל אזד"ל:
סימן כ"א מי שי"ל סולם ובו זו"ח שליבות המטלטל שסמוך על כותל חבירו לעלות בו לגג חבירו לישן שם בקיץ וגם לעלות משם לגגו לשטוח שם בגדי הכביסה ושניהם נלבע"ו והיורשים רוצים לבטל חזקת בעלי הסולם אם הדין עמהם:
סימן כ"ב בדין חזקת הז"ר או שאר שעבודין דבשתק הוייא חזקה לאלתר. אם מיחה ושתק וחזר ומיחה אם שתיקתו הוייא מחילה או לא. עו"ש בסק"א משרק"א שרואה ממנה חצר חבירו ורוצה לקרותה לעשותה עלייה בחלונות וחבירו מעכב אם הדין עמו:
סימן כ"ג דין גוא"א בחצר ותשמישים שאין בהם ד"ח ובבתים יש בהם ד"ח:
סימן כ"ד חצר שיש בה שתי חניות של אריגת בגדים וגו"ד משות' בהם והא' היה בכפר רחוק והשאר מכרו חלקם להקדש וכשבא טוען דדב"מ ואחי ושות':
סימן כ"ה מלוה שמכר שטרו לאחר בפחות אם יכול הלוה לטעון אני קונהו מדדב"מ. עו"ש סק"א מצרן שאי"צ אלא להרווחה. עו"ש סק"ב בדין מכרה לגוי אינו חייב למוכרה לישר' בפחות:
סימן כ"ו הלוה מעות בעיס' כפי מנהגינו בדמשק יע"א ורוצה המתעסק לחזור בו בתוה"ז מדין פועל אם הדין עמו:
סימן כ"ז מי שנתן לבנו קטן קרקע במתנה ע"י כתיבת נייר טאבו בשררה ונלב"ע והניח יתו"ק אחרים אם מתנתו הויא מתנה:
סימן כ"ח מי שהקנה לבתו נכסים בקנין ושטר מעכשיו ושע"א קו"מ אם זכתה מאותה שעה ושוב א"י לחזור בו:
סימן כ"ט מכר לו קרקע בשטר או במעות ואמר לו קנה לאחר ל"י ונקרע השטר או נאבדו המעות תוך הזמן:
סימן ל' מי שמכר חלקו בקרקע קו"ח אם קנה הלוקח וא"י לחזו"ב המוכר:
סימן ל"א השוכר בית לזמן ולא פרע ומת בתוה"ז והמשכיר תובע השכירות והיורשים רוצים לפרוע שכירות שלעבר ולבטל להבא. או שרוצים לדור שם כל הזמן ושלא לפרוע שכירות כלל. וגם אם יהיה ז"ה עם אלמנת המת מה הדין נותן:
סימן ל"ב ע"ע המוכר בור ודות לבד אין צריך הלוקח ליקח לו דרך:
סימן ל"ג שות' שלוה א' מהם מגוי ברבית לצורך השות' כיצד יתן הרבית לגוי:
סי ל"ד שנים שנשתתפו בעדים וקנין וחיוב ע"ד ח"ס ז"ל בס"פ במלאכה פ' וגם האחד נתן לחבירו ס"פ לקנות סחורה וקודם כתיבת השטר והתחלת העסק חזר בו האחד אם מתחייב בסך החיוב. עו"ש בסק"א ע"ד מרן בש"ע סיר"ז ע"ע חיוב ע"ד ח"ס ז"ל. עו"ש בסק"ב ע"ר הרשב"א ז"ל דאלים כח הקנין והבי"ד מוהריט"ץ סוסכ"ח:
סימן ל"ה במור"ם ז"ל סיקע"ו השולח לחבירו ונתפס י"א דחייב לפדותו וי"ח:
סימן ל"ו אח שמכר חלקו בחצר לאחיו בחוב שהי"ל עליו וגם הוא מכרו לאחר ואחר ט"ו שנים בא האח לערער ולבטל המכר מחמת שהמכר היה בחוב שעליו:
סימן ל"ז ע"ע תיקון גאבילה מחדש למסים וארנוניות:
סימן ל"ח בכור אם נוטל פ"ש בראוי ומהו ראוי:
סימן ל"ט מי שנש"א מעיר אחרת והוליד ממנה בנים וחלה ומינה אפוט' על בניו ונכסיו וגם הקדיש מנכסיו ס"פ לכל שנה ושנה. ואחר מיתתו רוצה אשתו לקחת הבנים והנכסים לחזור לעירה אם הדין ענוה:
סימן מ' ע"ע הנושא ונותן באמונה אין בו דין אונאה:
סימן מ"א ע"ע איש ואשתו שלוו אם היא חייבת לשלם חצי החוב:
סימן מ"ב בעל שמכר קרקע בכתיבת נייר טאבו לאשתו השניה והבנים מהאשה הא' מערערים ע"ז:
סימן מ"ג ע"ד מור"ם ז"ל סרי"ב האומר ידור פ' בבית זה ולא קצב זמן רק שעה אחת במשמע:
סימן מ"ד בן הסמוך עש"א שכירותו ומתנה הניתנת לו היא לאביו:
סימן מ"ה בדין שו"ש ששמר כראוי כדרך השומרים אם חייב בגו"א:
תם ונשלם ספר שערי עזרה
סוף הספר