אור ברסלב
שערי עזרה אורח חיים › סימן ד

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

אורח חיים · סימן ד

סימן ג

מי שלא אמר בר"ח יעלה ויבוא בתפילת שחרית ולא נזכר עד שהתפלל מוסף. עיין בס' כנה"ג סי' קכ"ו שהביא בשם הרמ"ע ז"ל דנסתפק בזה ומסיק להלכה דיצא בתפי' מוסף ואיהו ז"ל ש"ר המסכי'ם כמותו להלכה ולמעשה ע"ש. והמג"א ז"ל שם סק"ג הבי"ד הכנה"ג הנ"ל. וכ' עליו החיד"א ז"ל בברכ"י שם או"ג דנר' שהוא מסכים הולך בזה וסיים שכן עיקר דסב"ל וכ"פ בסי' ק"ח או"ד עש"ב. וכן נראה שכן ס"ל להרב עולת שבת בסי' תכ"ב אות א' ועיין בס' משבצות זהב באשל אברהם בסי' תכ"ב שהבי"ד המג"א וכ' וז"ל וה"ה ביו"ט שהתפלל שחרית י"ח של חול והתפלל מוסף דאין חוזר ולכאורה ס"ס לחומרא שמא אין דנין יחיד מש"ץ ושמא קי"ל דיו"ט ושבת ש"ץ נמי חוזר עמ"א קכ"ו ד' וי"ל ס"ס לחומרא בדרבנן לא מחמירינן וצ"ע עכ"ל. גם הרב חיי אדם כלל כ"ד אות כ"ג כתב דאינו חוזר גם ה' בתי כנסיות בסי' פו"ר פסק כן הכנה"ג דאם שכח אלדי'נו בשחרית והתפלל, מוסף דא"ץ לחזור וסיים שם וז"ל וה"ה אם נזכר שלא הזכיר ר"ח אחר ד' שעות שצריך להתפלל מוסף אין לחזור אח"כ תפי' שחרית אחר שכבר התפלל מוסף. ומעשה באחד שהיה בדרך יום ב' של ר"ח וחשב שלא היה כ"א יום א' ר"ח והתפלל של חול ולא התפלל מוסף ולא קרא, הלל ולעת ערב בא וידע שהוא ר"ח ושאל כיצד יעשה ואמ"ל שיתפלל מנחה תחי' ואח"כ מוסף וכ"פ מרן ז"ל ואפילו לי"א כבר כתב מורם דאם הגיע מנחה קטנה יתפלל מנחה תחי' וכיון שכבר התפלל מוסף א"צ להתפלל לשלם תפי' שחרית והלל נראה דיקרא אותו קודם מוסף כדרכו עכ"ל. הנה המג"א והעו"ש ואשל אברהם וחיי אדם ובכ"נ והחיד"א ז"ל כולהו קיימי בסברת הרמ"ע והכנה"ג ז"ל דאינו חוזר להתפלל שחרית דיצא בתפי' מוסף. האמנם הפר"ח בסי' קכ"ו סק"ג פליג על הכנה"ג וס"ל דלא יצא וצריך לחזור ולהתפלל. גם החיד"א ז"ל שינה את טעמו וחזר בו בשיו"ב בקונ"א שבברכ"י וכתב שם על סי' ק"ח וז"ל ד' מ"א ע"א או"ה כתבתי דנקיטי' כהרמ"ע והכנה"ג ועתה אמת אגיד שאחז"ר שכתבתי זה וכבר היה מונח על מזבח הדפוס ראיתי במכתב משם גדול המורים הרשב"א בתשו' כ"י דמי שלא זכר יעלה ויבוא בשחרית ר"ח ולא נזכר עד שהתפלל מוסף והגיע מנחה מתפלל מנחה שתים ואם נזכר בשעת מוסף אינו מתפלל התשלומין אלא במנחה זת"ד הרשב"א בתשו' כ"י וזה מבואר כדעת הפר"ח ודלא כהרמ"ע והכנה"ג. ומעתה הואיל ונפיק מפומיה דהרשב"א הכי נקיטי' ואפשר שגם הרמ"ע אילו שמיע ליה ס' הרשב"א ז"ל היה מבטל דעתו ונמצאו דברי הפר"ח ומוהר"י זיין שהבאתי לפנים קיימין. עו"ש על סי' קכ"ו כ' וז"ל שהרי תפי' המוספין וכו' בפנים הבאתי וכתבתי דהעיקר כהוראת הרמ"ע וזה היה קודם ראותי תשו' הרשב"א כ"י ואשר להיות כבר היה על מזבח הדפוס לא הוה בידי לכתוב בפנים אלא ועיין בקונ"א וכבר לעיל סי' ק"ח בקונ' זה הבאתי תשובה הרשב"א דסבר דלא כהרמ"ע ואחרי הודיע אלד'ים אותנו את כל זאת הרשב"א כן ראוי להורות עכ"ד. ות'ם אני על ה' בתי כנסיות ז"ל שפסק בסכינא חריפא כהכנה"ג ז"ל ויצא ללמוד דין אחר מחודש מזה ולא זכר שר את יוסף הוא החיד"א ז"ל בקונ"א שחזר בו מסברתו הראשו' מכח דברי הרשב"א וקיים סברת הפר"ח וכבר הוא עצמו בפנים בברכ"י סי' קכ"ו רמז מזה בדבריו במ"ש ועיין בקונ"א ובמ"ש הוא ז"ל ומעתה בנפול היסוד נפל הבנין. גם בס' מנחת אהרן פארדו כ' י"ו סוף או"מ הבי"ד הפר"ח ז"ל ופסק כמותו ולא זכר ש'ר מכל דברי החיד"א ראשו' ואח' כלל. ובס' בית עובד בד' צ"ו בדיני יעלה ויבוא אות ו' הביא ס' הרשב"א ז"ל הנ"ל האמנם הניח מקום לטעות בדבריו שקיצר בדבר כיעו"ש וכן צ"ל לא אמר יעלה ויבוא בשחרית ולא נזכר עד שהתפלל מוסף והגיע זמן מנחה מתפלל מנחה שתים שיו"ב סי' ק"ח בשם הרשו:

והנה אחר כל האמור ומדובר לעיל עדין הלב מהסס אי אמרי' ס"ב להקל בזה ואינו חוזר ומתפלל שחרית וכס' הרמ"ע והכנה"ג וסיעתייהו ז"ל או נימא מאחר שגדול המורים הוא הרשב"א ז"ל פסק שצריך לחזור כן ראוי להורות וכמ"ש החיד"א ז"ל בקונ"א. ואני הדל לפי קוצר שכלי דעתי נוטה כעת לומר דס"ס מידי פלוגתא לא נפקא וס"ב להקל ושב ואת"ע. ומע' חו"ר הישיבה יצ"ו נטי דעתם לומר כהצד הב' הנ"ל. וכעת לא מכרעא נקי נדר אשובה אראה עוד בזה. והרשב"ש ז"ל סי' ס"ג כתב בסוף התשו' לנדונו ועוד דהא קי"ל דמוספים כל היום שלא יתפלל תפי' השחר אחר תפי' מוסף ותול"מ יע"ש בדבריו אם יש תחת האפשרות להביא ראיה מדבריו אלו לסברתי הקלה כמות שהיא. שו"ר דבהרשב"ש יש ט"ס וכצ"ל אלא יתפלל תפי' השחר אחר, תפי' מוסף. ומוכרח להיות כן בדבריו כאשר יראה הרואה שם. ומעתה שוב ליכא ראיה מדבריו לסברתנו וגם זיל לאידך גיסא ליכא מדבריו ראיה להיפך שכן ס"ל שצריך להתפלל מנחה שתים דאנא אמינא דדוקא בנדונו שלא התפלל שחרית כלל אזי ס"ל שצריך להתפלל שחרית אחר מוסף משא"כ אם התפלל שחרית ומשום שצריך להזכיר מענינו של יום בתפילתו הוא שמצריכים אותו שיחזור ויתפלל כיון שכבר התפלל מוסף דיו באופן שאין מדבריו הכרע. ועיין בס' חסד לאלפים סי' ק"ח או"ב שכתב וז"ל וכן אם לא נודע לו בשחרית שהיה ר"ח ונודע בחצי היום יתפלל תיכף מוסף ואח"כ מתפלל מנחה שתים וי"א שכיון שהתפלל מוסף א"צ לחזור ולהתפלל תפי' שחרית לכן יתפלל שחרית נדבה עכ"ד. ואם באנו לומר שיתפלל נדבה כמ"ש החס"ל ז"ל אזי מוכרחים אנו שנכניס עצמנו בסלע המחלוקת אם בזה"ז יוכל האדם להתפלל בתורת נדבה או לא. דהנה כבר ידוע מ"ש ה' חיי אדם סוף כ' כ"ז דבזה"ז אסור להתפלל נדבה גם בספק התפלל אסור לחזור ולהתפלל יע"ש הטעם. גם בפסקי תוס' הוב"ד בס' הרא"ר ז"ל סי' ק"ח סק"ה כתב דבזה"ז אין להתפלל אותם בתורת נדבה וכו' וכ' שהאחרונים לא הזכירו זה ע"ש. האמנם ה' פתה"ד ז"ל שם סוף או"ג כתב וז"ל מיהו עיין לה' תוס' שבת ז"ל בתחי' ספרו שכתב דלפי מ"ש מורם ז"ל בהגהה לעיל סי' ק"א דהאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כונה היה נראה דאין להתפלל נדבה מיהו י"ל דוקא בתפי' חובה אמרינן הכי משא"כ בנדבה יהיב דעתיה לכוין ע"ש ה"ה בהך דקמן דיהיב דעתיה ומתפלל בנדבה עכ"ד:

שו"ר לה' מוהרח"ף ז"ל בס' לב חיים ח"ב סי' קס"ט במי ששכח בר"ח והתפלל תפי' חול שלא אמר יעלה ויבוא בעבודה וגם לא התפלל תפי' מוסף ולא נזכר עד זמן תפילת מנח"ק דהבי"ד הרמ"ע והרשב"א והחיד"א ז"ל וכתב דהנראה נכון בעיני לצאת כל הדעות דיתפלל תפי' מנחה בלחש בצבור ובחזרה יכוין לתשלומין בעבור תפי' שחרית דאע"ג דש"ץ הוא מכוין לתפי' מנחה וזה מכוין לתפי' תשלומין יצא כמ"ש הברכ"י בא"ח סי' ק"ח ואח"כ יתפלל תפי' מוסף ועיין להברכ"י שם שכתב בהדיא שכח ולא התפלל שחרית ומוסף ונזכר במנחה יתפלל מנחה ואחריה מוסף ואח"כ תפי' שחרית ואם התפלל מוסף קודם מנחה יצא יע"ש עכ"ד. ולצד שלא הזכיר יעלה ויבוא בשחרית ולא נזכר עד שהתפלל מוסף נלע"ד מאחר דסו"ס איכא פלוגתא בזה הגם דגדולי המורים ס"ל דיתפלל מנחה שתים עכ"ז אם אפשר לו לעשות כתיקון מהרח"ף ז"ל דבחזרת מנחה יכוין לתשלומין של שחרית מוטב ואם לאו אי"צ לחזור דסב"ל ושב ואת"ע. דאפי' כלפי מרן ז"ל דקבלנו הוראותיו אמרי' כן סב"ל ואפי' יחיד נגד רבים וכמו שהארכתי בזה בס"ד במ"א לקמן בדיני ברכות יעו"ש:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה