אור ברסלב
שערי עזרה אורח חיים › סימן ב

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

אורח חיים · סימן ב

סימן א

נט"י. מי שהטיל מים שלא בביה"כ ולא שפשף בידיו אם יש מהצורך ליטול ידיו או לא:

הנה מרן ז"ל בש"ע או"ח סי' ז' ס"ב כתב אי"צ ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון ע"כ. ונראה דהגם דהנט"י דהיא בכע"ז שהיא משום הכון עכ"ז יש להחמיר בה וליטול ידיו. שהרי בהגמ"י ה' שביתת עשור פ"ג הביאו בשם רשב"ם וריב"א שאם הסיך רגליו מותר לרחוץ ידיו משים הכון לקראת וכו' ונראה לראב"ן ולרבינו יאודה דאף בקטנים אף אם לא שפשף דשייך ביה נמי הכון ע"כ. הרי אף ביוה"כ התירו לו לרחוץ ידיו בכגו"ז שהיא משום הכון. דמינה נלמוד לזמנים אחרים דיש להחמיר בה ליטול ידיו. ועם דהריא"ז ז"ל הוב"ד בשה"ג שהם סביבות הרי"ף ז"ל סו"פ ח' על הא דת"ר הלכה בסעודה אדם יוצא להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס. כתב שם בשם סמ"ג ז"ל נוטל ידו אחת ששפשף בה. והמשתין מים אם לא שפשף או לא נגע בטינופת אי"צ נטילה כלל ע"כ. צ"ל דכונתו היא היינו מדינא אי"צ נטילה אבל משום הכון איכא ויש לו לאדם להחמיר בזה וליטול ויש ללמוד מיוה"כ וכנ"ל. וגם דמדברי הטור בה' יוה"כ סי' תרי"ג נראה דאם לא שפשף אין ליטול ידיו דכתב שם וכן בכל היום אחר שעשה צרכיו וקנח או הטיל מים ושפשף בידיו ע"כ. דמוכח מדבריו דאם הטיל מים ולא שפשף אין לו ליטול ידיו. ברם מרן ז"ל שם בב"י הביא בשם ההגמ"י דאף בלא שפשף יש ליטול דשייך משום הכון ע"ש. והגם דמרן ז"ל שם בב"י ובש"ע אזיל לחומרא ביוה"כ דאם לא קנח או לא שפשף דלא יטול ידיו אא"כ אם רוצה כיעו"ש. מ"מ י"ל דוקא שם ביוה"כ אזיל לחומרא דמאחר שידיו הם נקיות ומדינא אי"צ ליטול לכן לא התיר לו לרחצם. משא"כ בשאר ימים יש לו להחמיר וליטול ידיו משום הכון. וכ"ש לפי"ד הט"ז ז"ל שם סק"ב דכתב כיון דצריך לברך אשר יצר יטול ידיו אפי' בלא שפשוף והבי"ד הבאה"ט סק"ג ע"ש. והב"ח ז"ל כתב דיקנח וישפשף כדי להוציא נפשו מפלוגתא ודוקא בלילה אבל ביום כיון שמתפללין כל היום אי"צ כ"כ המג"א שם בסק"ב ועיין במחצית השקל מ"ש שם בזה ועיין בעטרת זקנים שם. והגר"א מווילנא ז"ל בחי' שם הביא בשם תוס' ישנים פ"ג דיומא שפי' דאפי' הטיל ולא שפשף יטול משום הכון ע"ש. והכנה"ג בהגה"ט שם כתב בשם הרדב"ז ח"א סי' ל"ז דכל שאין מכוין להנאת רחיצה אפי' שאין בו אלא משום הכון מותרת ע"כ. ועיין ג"כ בדברי הב"ח ז"ל בסי' ז' מ"ש בשתי הלשונות ע"ד הטור ז"ל יעוש"ב. אשר מכל זה נראה דבשאר הימים יש להחמיר ליטול ידיו משום הכון אף בלא שפשוף:

ובדרך זו נלך לפרש דברי ההגמ"י ה' תפילה פ"ז דכתבו וז"ל אבל אם נכנס רק להשתין מים יש מרבותינו שלא היו מברכים אפי' אשר יצר כיון שאי"צ ליטול אא"כ שפשף כדלקמן בפ"ז מה' ברכות. אמנם ר"י היה רגיל לברך אשר יצר אף אחר קטנים וכ"כ מורי רבי' בתשו' ע"כ. דמ"ש שאי"צ ליטול אא"כ שפשף היינו מדינא אי"צ ליטול אבל משום הכון נוטל וכמ"ש בה' שבי"ע פ"ג וכנ"ל. גם מ"ש בפ"ז מה' ברכות עמ"ש הרמב"ם שם דין ח' יצא אחד מן המסובין להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס. וז"ל פי' אותה ששפשף בה כדאמר בפ"ג דיומא מצוה לשפשף וכו' אבל אם לא שפשף פר"ת דאי"צ ליטול כלל, הילכך אפי' שפשף וצריך ליטול לא יברך מידי דהוה אידיו מלוכלכות בטיט וצואה שאי"צ לברך כשנוטל ידיו וכן מורי רבי' לא היה מברך אפי' אשר יצר אמנם ר"י היה רגיל לברך א"י ע"כ. היינו אי"צ ליטול מדינא אבל משום הכון יש לו ליטול:

וחזי הוית להב"ח ז"ל בסי' ז' דהקשה דברי ההגמ"י אהדדי דבפ"ז מה' תפילה כתב דרבו היה מברך א"י אף אחר קטנים כס' ר"י ואילו בפ"ז מה' ברכות כתב בהיפך דרבו לא היה מברך א"י. ותי' דדבריו שבפ"ז מה' ברכות אינו על מוהר"מ בר ברוך אלא על רבינו מאיר שהביא הסמ"ג והוא היה קדמון למוהר"ם ב"ב וכן משמע דההגהות בפ"ז העתיקו לשון הסמ"ג ממש ע"כ. ונר' דגירסתו בדברי ההגמ"י שבפ"ז מה' ברכות היה כתוב לפניו וכן מורי רבינו מאיר לא היה מברך וכו'. ולזה תירץ דרבינו מאיר אינו על מוהר"ם ב"ב. האמנם אנן בדידן אינו כתוב בספרים שלפנינו תיבת מאיר והיא בלי שם שכ"כ וכן מורי רבינו לא היה מברך וכו' וכמ"ש בפ"ז מה' תפילה וכפי"ז תירוץ הב"ח ז"ל הוא דוחק. ומלבד זה מ"ש דרבי' מאיר לחוד ומוהר"ם ב"ב לחוד ורבינו מאיר הוא היה קדמון למוהר"ם ב"ב. יש לעמוד ולהעיר בזה דהנה רביה דההגמ"י הוא ניהו רביה דהרא"ש והמרדכי וכמ"ש מוהראנ"ח ז"ל בתשו' סי' ק"ל דשלשתן הם תלמידים דמוהר"ם והוא ניהו מוהר"מ ב"ב מרוטנבורק ז"ל וכמ"ש מוהר"ם אלאשקאר בתשו' סי' ל"ג ומרן ב"י ז"ל בכמה מקומות עיין בהחיד"א ז"ל בס' שה"ג ח"א מער' מ' אות כ"ג וועד לחכמים מער' מ' אות י"א כתב וז"ל מוהר"ם ב"ב מרוטנבורק רבו של הרא"ש והמרדכי והגמ"י כמו שהזכרתי אני בעניי בשה"ג ח"א וח"ב והרב מוהר"י ן' גוייא ז"ל בס' טל אורות הנ"מ ערער על זה והשיג על גדולי עולם ואני הדל כתבתי על דבריו בסוף ועד לחכמים ח"א ד' נ"ד ע"ב בס"ד ע"כ. ומוהר"מ ב"ב מרוטנבורק הוא רבינו מאיר רבו של ההגמ"י עיין בס' שה"ג ח"ב מער' מ' סוף אות ל"ז דכתב וז"ל וידוע דהרמנ"ע שכותבים הפוס' הוא על מוהר"ם ומ"ש ה' דבר שמואל סי' ר"ה הרמנ"ע רבינו משה רבו של ההגמ"י נר' דט"ס הוא וצ"ל רבינו מאיר ע"כ. גם שם במער' ה' אות ט' כתב דההגמ"י חיברם תלמיד מוהר"ם מרוטנבורק ומזכיר תמיד לרבו מוהר"ם. ושם הרב המחבר הוא כשם רבו רבינו מאיר הכהן כמ"ש בנדפס ע"כ. ובס' עין זוכר מער' תי"ו אות ל"ב כתב דסתם ר"ם הוא מוהר"ם ב"ב והוא ר"ם שידוע שהוא רבו של ההגמ"י ושמעתתיה בפומיה כוליה יומא ע"ש. ובס' יד מלאכי בד' קצ"ז ע"ד אות ס' כתב וז"ל ר"מ שהוא רבינו מאיר סתם הנזכר בדברי המרדכי הוא רבו מוהר"ם מרוטנבורק ז"ל שכנה"ג וכו' והוא הוא מוהר"ם ב"ב עיין שו"ת ב"ח סי' ס"ח ועיין עו"ש באות ח' מ"ש בזה. ושו"ת הב"ח שהביא משם הי"מ ז"ל כעת אינם תחת ידי אכן כפי"ד הי"מ שהביא בשמו הוו דבריו שבשו"ת סתראי למ"ש בספרו הב"ח בסי' ז' הנ"ל ויש לישב:

תבנא לדיננא דבשאר הימים הגם דאי"צ ליטול מדינא מ"מ יש לו להחמיר וליטול ידיו משום הכון וכנז"ל ותול"מ זהו משנלע"ד:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה