אור ברסלב
שערי עזרה אבן העזר › סימן א

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

אבן העזר · סימן א

אבן העזר

הבחנת ג"ח. עיין בס' יד אהרן אה"ע סי' י"ג הגה"ט אות א' דתמה על הרדב"ז ז"ל החדשות ח"א סי' רס"ד דכתב אפי' מחזי"ג צריכה להמתין ג"ח ההבחנה שלא השגיח בדברי הסמ"ק והריב"ש ז"ל דכתבו שאי"צ להמתין ולפחות הי"ל להזכירם ע"ד שפתיו ולדחות דבריהם והצ"ע ע"ש. וק"ל ע"ד דשם בהרדב"ז לא דבר מזה כלל כ"א שכתב לעיקר הדין דגזרו בכל הנשים הגרושות לאפוקי ממאנת ואנוסה ומפותה כיעו"ש. וראיתי שכבר מוהר"א ענתיבי ז"ל בקונט' חוקי הנשים שבסוף ס' חכומ"ס העיר עליו בזה. והיותר ק"ל עליו דאם באנו לומר דמ"ש הרדב"ז ז"ל דכל גרושה וכו' אפי' מחזי"ג במשמע א"כ קשה מיניה וביה דהוא ז"ל בתשו' הישנות סי' רס"ג שם מבואר בדבריו דמחז"ג אי"צ להמתין ג"ח ההבחנה. דלא הצריכה כ"א ז"נ משום חמוד אם ההחזרה היא רחוקה מהגרושין דעבר איזה זמן. משא"כ אם החזירה קרוב לגרושין בגוונא דליכא חמוד אי"צ להמתין כלל יעו"ש. וכפי הבנת הי"א ז"ל בדבריו שבחדשות הו"ל דבריו סתראי נינהו ובודאי דכמוהרא"ע ז"ל לא זכר שר דברי הרדב"ז הישנות לכן לא הק' עליו בחוזק מדבריו בעצמו כקושייתינו הנ"ל שו"ר דגם החיד"א ז"ל בברכ"י שם תמה על הי"א דמעולם לא איירי הרדב"ז שם במחז"ג ע"ש. ובודאי דגם מעי"ק ז"ל היתה העלמ"ה דברי הרדב"ז בתשו' הישנות הנ"ל:

ולענין אם מותר לשדך בג"ח ההבחנה כתב הב"י ז"ל בשם תשו' הרא"ש ות"ה ז"ל דמותר רק שלא יכנס עמה בבית והבי"ד מורם ז"ל בהגהה וסיים שם בב"י שישבע המשדך שלא יכנס לביתה עד שיגיע הזמן. והבי"ד הבאה"ט סק"ב וכתב וז"ל וכן הדין במינקת כ"כ הח"מ סק"א וסק"ט והשב"י ח"א סי' צ"ו חולק על הח"מ במינקת וכתב דדוקא גבי הבחנה החמיר הב"י משא"כ במינקת ומעו"ח דקילא טפי. גם הבה"י פסק דלא כח"מ בזה ע"ש והמבי"ט ח"ב סו"ס ר"ט וכנה"ג בהגה"ט סי"ו כתבו כח"מ ע"ש ועיין הרדב"ז סי' קצ"ב עכ"ל. ובסקי"ד על דין דלא ישא ולא יקדש מניקת ומעו"ח כתב אפי' אם הוא סריס דלא פלוג. וכן בשידוכין אסור כמו תוך ג"ח דהבחנה ע"כ. ודבריו אלו הם מדברי הב"ש ז"ל וכונת דבריו הם פשוטים לע"ד דבמניקת ומעו"ח מלבד הנישואין והקי' דלא אלא גם בשידוכין לא כמו בג"ח דהבחנה. אכן אם רוצה לשדך ולישבע שלא יכנס לביתה אזיל ומודה דש"ד והוא ברור. ועין גם בח"מ סק"ט דכתב גם בשידוכין אסור ליכנס לביתה כדלעיל ס"א גם בב"י מדמי להו אהדדי ולומד היתר שידוכין בהבחנה מן מינקת ר"ל הב"י תחילת סי' זה כתב דלשדך בלא קי' מותר גבי הבחנה ושכן מבואר בתשו' הרא"ש כ' נ"ג ושם בתשו' הרא"ש מיירי במינקת ע"כ. הרי דגם בשידוכין לא הותר כ"א כשאינו נכנס לביתה. וכן דעת הב"ש וכמו שהוא בעצמו ציין בדבריו על הח"מ כיעו"ש וכן הוא דעת המבי"ט ז"ל. וראיתי לה' כסא אליאו ז"ל שם או"ד דהביא דברי הבאה"ט שבסקי"ד וכ"ע דאין הדבר כן אלא דמותר לשדך ובלבד שישביעו שלא יכנס לביתה המבי"ט ח"ב סי' ר"ט עכ"ד. ואנכי הצעיר אחהמ"ר איני רואה שום תמיהא עליו מדברי המבי"ט ז"ל וכאמור וכבר הבאה"ט בעצמו בסק"ב ציין ע"ד המבי"ט והכנה"ג וכנ"ל וכונתו מבוארת כאמור ואיך הכס"א ז"ל העלים עין מדבריו הנ"ל. והחיד"א ז"ל בברכ"י או"ט עמ"ש מרן ולא יקדש מעו"ח וכו' כתב וז"ל אבל שידוכין שרי ויש ליזהר מלהורות כך עד שישביעו למשדך שלא ליכנס לביתה ה' מוהר"ר ישראל בנימין בהגהותיו וציין על מוהריק"ש בהגהותיו מ"ש באורך בריש הסי' והמבי"ט ח"ב סי' ר"ט ע"ש. ואנכי ל"י למה הוצרך למוהרי"ב ז"ל והדברים הם מבוארים בח"מ וב"ש והכנה"ג וכנ"ל ואם כונתו לומר דהוא ז"ל הסכמתו כדבריהם הי"ל להביא בתחי' דבריהם ולכתוב אח"כ כן בפי' שכן הסכמת מוהרי"ב ז"ל. ועיין בפתחי תשו' סק"ב מ"ש בשם הנו"ב סי' י"ט ובשם ס' ישועות יעקב:

ומ"ש הבאה"ט בסק"ב גם הבה"י פסק דלא כח"מ במינקת. אנכי הדל לא ראיתי כן בבה"י כ"א דעמ"ש מורם בהגהה בס"א הביא שם דהב"י כתב מד"ע דישבע וכו' ואינו בת"ה אך בהרא"ש כתב בזה"ל ואפשר שתשבע שלא תינשא למשודך שלה אבל לא כתב שלא יכנס לביתה וסיים הוא ז"ל דהנכנס בבית באקראי מותר יעו"ש. ואינו שייך למינקת דהוא פליג על הח"מ דקילא טפי וכו' כהשב"י ז"ל כ"א שדבריו המה באו על עיקר דברי הב"י בדין ג"ח ההבחנה כיעו"ש:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה