אור ברסלב

שערי היחוד ואמונה· רבי אהרון הלוי הורוביץ

שער חמישי

שער רביעי

פרק א

שער קטנות וגדלות שער החמישי
והנה אחר שנתבאר לעיל ביאור אורות וכלים בחינתם ושרשם דרך כלל עתה נבאר אופנם וסידורם על סדר התקשרותו יתברך בעולמות הנקרא כמראה אדם שהוא בחינת זעיר אנפין ונוקבא דרך פרט בבחינת הקטנות והגדלות בבחינת פנימיות וחיצוניות הכלים והאורות הנה כבר נתבאר שיש בבחינת חיות אין סוף ברוך הוא הנמשך בעולמות שני בחינות דהיינו בחינת עצם החיות הנמשך בעולמות בבחינת חיות והתהוות העולמות שאינו בערך גילוי כלל ובחינה שניה הוא ההתגלות מה שנגלה מכחו יתברך על ידי בחינות כלים מכלים שונים בכדי לגלות על ידי הכלים אורו בבחינת התמשכות החיות העובר בתוך הכלים ונגלה בבחינת כלים.

והנה דרך כלל כחו יתברך הנגלה בבחינת עולמות על ידי בחינת כלים הוא הנקרא זעיר אנפין ובבחינת זעיר אנפין הם בחינות הכלים שהתגלותו יתברך הוא על ידי הכלים דייקא והוא בחינת האצילות דהיינו שהאציל מכחו יתברך בחינות כלים שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה ונצח הוד יסוד שהם כלים להתגלותו יתברך על ידי החכמה והבינה והחסד אשר הם כלים להמשכתו יתברך בבחינת עולמות בבחינת גילוי ועיקרו של זעיר אנפין הם המדות כי על ידי המדות הם כל הנהגתו יתברך והתגלותו הכל על ידי המדות והם נקראים שבעת ימי הבנין שמהן נבנו העולמות כמו שכתוב עולם חסד יבנה ובחינת חסד הוא ראשית שממנו מתחיל בחינת התגלות והחסד הוא הכלי להמשיך אורו והתגלותו בעולמות וכלי הגבורה הוא להסתיר התגלות החסד שלא יומשך יותר מדאי ותפארת הוא כלי המיצוע בבחינת פעולות העולמות לחבר בחינת חסד עם הגבורה באופן המיצוע ויש בהם כמה אופני המשכות עד אין קץ שהוא לצורך הנהגת העולמות וכן הנצח הוד יסוד הם גם כן כלים לבחינת הנהגות עולמות בבחינת נצחון והודיה והתקשרות שיהיה דווקא באופן זה בבחינת נצחון כמו למשל באדם שכל הנהגתו הוא באהבה והיפוך:

והנה מאחר שיש לו אהבה הגם שהאהבה אינה בהתגלות נגמר הדבר על פי בחינות נצחון שיהיה דייקא בזה האופן ושיומשך להדבר שהיה לו אהבה בבחינת נצחון לכן בחינת הנצח הוד יסוד כחם הוא נגלה בבחינת המעשה בלי התגלות בהם אהבה או היפוך כי אם עצם המעשה בלבד ובחינות התגלות החיות אלק"י הנגלה על ידם הוא גם כן בערך המעשה ואינו נגלה בהם חיות המדות:

והנה כל המדות נקראו בשם בנין כי על ידי המדות הוא בניינו של עולם כי הם הם עיקר תיקונו של עולם אשר עלה ברצונו יתברך להתמשך בעולמות בבחינת התגלות והתגלותו יתברך הוא על ידי כלי החסד והגבורה ודומיהם כי מצד עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי ועל ידי הכלים האלו מתגלה בהם כביכול והכל הוא מצד חפצו ורצונו כמאמר הכתוב כי חפץ חסד הוא אשר נאמר על החסד הנמשך בעולמות שהוא מצד כי חפץ בהאי חסד דהיינו מצד חפצו ורצונו הנעלם בחכמה סתימאה שבאריך אנפין וכמו שיתבאר ובדרך כלל הם החסד גבורה תפארת והנצח הוד יסוד אשר הם כלים להתגלותו יתברך בעולמות בבחינת התגלות ולכן הם עיקר הבנין וכמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא כי הם כוללים לכל המדות והנצח הוא ענף החסד והוד הוא ענף הגבורה ובחינת מיצוע שהם תפארת יסוד הם המקשרים את אופני הכלים שהם החסד והגבורה להיות התגלותו יתברך בעולמות על ידי כליהם:

והנה יש עוד כלים שהם חכמה בינה דעת דהיינו איך יהיה אופן החסד וטעם להחסר הזה וכן טעם להגבורה ובאיזה אופן תהיה הגבורה וגם בבחינת המיצוע איך יתמצע ובאיזה אופן יהיה המיצוע ולבחינות הכלים האלו יקרא חכמה בינה דעת שהם המנהיגים המדות ונקראים ראש להמדות אשר על פי חכמתו ובינתו ודעתו יתברך המה מתנהגים וחכמה בינה דעת המה נערכים גם כן לבחינת המדות כי החכמה בינה דעת הם הכל לצורך המשכת חיותו הנמשך בעולמות בבחינת סדר ותיקון ובהם הם כל הנהגות העולמות ועל ידם הוא כל הנפעלים בכל עולם ועולם כמו הנפש המתפשטת בגוף להחיותו שמתפשטת בכלי הגוף דהיינו מוח לב וכבד וכל הנהגת הגוף הוא על ידיהם אשר בתוכם מתפשטת הנפש בבחינת חכמה ומדות אשר בכלים הללו הם גילוים של החכמה והמדות כי שלא על ידי הכלים הלא עצם הנפש אינה בערך התגלות:

כן כביכול בבחינת חיות אין סוף ברוך הוא המתפשט בבחינות עולמות בבחינות נבראים אשר הכל הוא על פי חכמה ובינה ומדותיו יתברך בחינות האלו הם הכלים דאצילות אשר על ידם הם התנהגות כל העולמות כי שלא בבחינת הכלים האלו כי אם בבחינת אור אין סוף ברוך הוא לבדו אינו בערך גילוי כלל ולכן בבחינת חיות והנהגות העולמות שמתפשט בהם ומחיים בכל פרטיהם הנקראים כלים ממש וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה דברים נברא העולם וגם מאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה לבושים נתלבש הקדוש ברוך הוא שעל ידי הכלים האלו נמצאו ונפעלו כל המציאות הנמצאים בעולם אבל החיות שבהם הוא אין סוף ברוך הוא. ועוד זאת שאפילו בבחינות כלים בבחינתם דהיינו בבחינת חכמה ומדות הכל הוא חיות אחד בעצם אחד כמו למשל באדם שהגם שבחינת התגלות החיות שבאדם הוא על ידי החכמה ובינה והמדות הנמשכין במוח ולב וכבד אבל אף על פי כן עיקר חיותו של אדם מתמשך בהם בעצם נפשו בלי הבדל כלל הגם שלגבי הגילוי של עצם הנפש יחשבו לכלים והחיות שבתוכם נערך להארה אך אף על פי כן עיקר החיות של האדם מתמשך בהם בלי הפסק ובלי הבדל כלל:

כן הוא כביכול שבחינת החיות המתמשך בעולמות לחיים ולהנהיגם הרי אין להעריכו כי אם בבחינת כלים וההתגלות שבהם להארה יחשב לגבי אור עצמותו ברוך הוא בבחינת אין סוף ברוך הוא ואף על פי כן הכל הוא אור אין סוף ברוך הוא בלי הבדל כלל והתקשרותם ויחודם עם אור אין סוף ברוך הוא בלי הבדל כלל הוא מצד רצונו יתברך שהוא בחינת פלא הוא מתקשר עמהם ביחודא חד והרצון הזה אינו בבחינת השגה רק שהוא מקור לכל הכלים עם האורות להתייחד בהם בבחינת אין סוף ממש:

ולכן כל אלו הבחינות שמצד התגלותו יתברך בבחינת חיות העולמות הם כלים לגבי אור עצמותו בבחינת אין סוף ונתחלקו לשלשה בחינות דהיינו נפש רוח נשמה והנפש שבהם הוא בחינת נצח הוד יסוד ורוח הוא חסד גבורה תפארת ונשמה הוא חכמה בינה דעת וכל זה נקרא בחינת חצוניות דהיינו בבחינת הנהגות העולמות ולכן נקראו כלים לגבי אור אין סוף ברוך הוא ועיקרם הוא בחינת מדות שהם חסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד שכל חיות העולמות הוא הכל על ידי המדות האלו וחכמה בינה דעת נקראו ראש להמדות האלו בבחינת גבוה מהם וחסד וגבורה אלו דהיינו התגלות חכמתו בבחינת חסדו וגבורתו להיותם מתנהגים על פי חכמה ותבונה בחינה זה הוא נובע מעצם המכוון שברצונו יתברך אשר עיקר המכוון הוא שיתגלה בהם רצונו יתברך ורצונו יתברך הוא לגלות כח השוואתו ברוך הוא אפילו מצד העולמות:

ושורש הגילוי הזה הוא ממחשבתו הקדומה הנקרא בחינת אדם קדמון דהיינו כח השתוותו יתברך בבחינת גבול ולמעלה מהגבול וזה אינו בערך גילוי כלל ולכן בכח המחשבה זו הוא אופן התקשרותם בקישור נפלא עד שאינם נקראים כלל בשם כלים ואיך הוא לא קיימא לאתיידע כלל אשר מגילוי כח זה נמשך רצונו יתברך לגלות כח השוואתו ובבחינת רצון הזה כלולים הכלים בהעלם כי עיקר רצונו יתברך הוא בשביל התגלות העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ובכח הרצון הזה נכללים כל מה דהוי ומה דעתיד למהוי כל הפרטים דהיינו מה דהוי הם ההתגלות בבחינת כלים דאצילות בעת אצילותם ומה דעתיד למהוי היינו המשכות אלקו"ת שמתמשך אחר אצילותם בכל שיתא אלפי שנין בכל התהוות הנבראים אשר יומשכו על ידי בחינת הכלים ובהולדות נשמות חדשות וכל הגילויים שעלו במחשבתו הקדומה בכח השוואתו ברוך הוא נכללו בכח הרצון הזה:

פרק ב

והנה הגם שנכללים בבחינת רצונו יתברך כל פרטי הכלים בבחינת עולמות אף על פי כן הוא כח אחד לבד בבחינת יחיד בלא שותפו דתניינא דהיינו שבכחו יתברך בבחינת רצונו אין לתאר יחודו כמו שאנו מתארים היחוד בכלי אצילות דהיינו חיות אין סוף הנמשך בעולמות בבחינת גילוי שהוא דייקא על פי כלים שהם בחינות גבולים שבכלים כל ההתמשכות הוא במדה וגבול להחיות האלק"י אך שאין סוף ברוך הוא הוא מתייחד בהם נמצא כביכול שאין לתארו בבחינת יחיד בבחינת אצילותו ברוך הוא כי בחינת הכלים ובחינת אור אין סוף המה שני הפכים מנגדים כי הכלים המה כח הגבול דייקא בבחינת התחלקות ואין סוף ברוך הוא הוא למעלה מהגבול בפשיטות גמור אך מצד כחו הפלא הוא מתייחד בהם כמו למשל גוף עם הנפש שהגם שאין להבדילם והמה הכל מהות אחד אף על פי כן בבחינתם המה בחינות נבדלים כי זהו בשר וזהו רוח אשר המה ממש שני הפכים מנגדים אך בבחינת הפלא הוא מקשרם ונעשו לאחדים כן הם בחינת כלים דאצילות עם אור אין סוף המתייחד בהם:

לכן בחינת יחוד זה אינו נקרא יחיד כי אם אחד שהוא לשון התאחדות שני מהותים וכמבואר בזוהר בראשית (דף כ"ב) שבחינת אחד הוא בשיתוף דכר ונוקבא כי דרך כלל הכלים נקראים בחינת נוקבא ואור אין סוף הוא בחינת דכורא דהיינו אפילו בבחינות כלי הזעיר אנפין כל הכלים שלהם הוא מבחינת מלכיות שבכל מדה כי המדה בעצמה תקרא בשם אור והגילוי של המדה הוא כלי להתגלות המדה כמו למשל באדם שיש לו אהבה:

והנה עצם האהבה הוא כח התפשטות מהנפש בדרך כלל בלי מוגבל באיזה אופן אך הגילוי של האהבה באיזה אופן יהיה ולאיזה דבר ולאיזה תועלת היא אהבתו הוא הגילוי של המדה כן הוא כביכול כי כל המדות מצד המשכתם הם מאור אין סוף ברוך הוא בלתי מוגבל כי אם המשכה מאור אין סוף הנמשך לחיות העולמות אך הגילוי של ההמשכה איך יהיה אופן ההמשכה הן בחכמה הוא בחינת גילוי ההשכלה לאיזה אופן ולאיזה תועלת ואיך יהיה ההשכלה כו' וכן הוא בחסד וכן הוא בכל המדות ואין צריך להאריך כי המבין יבין בכל הכלים כנזכר לעיל אשר הכל הוא מצד הגילוי שהוא בחינת מלכותו ברוך הוא שהם מלכיות של המדות והם הכלים לכן כל השבירה והתיקון היה דווקא בבחינת מלכיות של המדות שהם בחינת שם ב"ן אבל לא בבחינת שם מ"ה שהוא בחינת מהות ועצם חס ושלום וכמבואר בשער הספירות עיין שם:

והתקשרות אור אין סוף ברוך הוא הנקרא בחינת מ"ה הוא בחינת דכר שהוא השפעתו בעולמות והכלי היא נקרא בחינת נוקבא בחינת ב"ן שמקבלת השפעתו כביכול ומצד כחו הפלא מתייחדים ומתקשרים לאחדים וזהו פירוש הזוהר שאחד הוא בשיתוף דכר ונוקבא הגם שידוע שבחינת אחד הוא בחינת זעיר אנפין וידוע שזעיר אנפין הוא דכר ואיך אמר שאחר הוא בשיתוף דכר ונוקבא אבל באמת הוא כנזכר לעיל וכמבואר בזוהר בלא איהי לא אקדי אחד אבל בבחינת רצון שהוא בחינת כתר הנקרא אריך אנפין הוא בחינת יחיד שהכלים כלולים בו בקשר נפלא אשר אין לתאר כלים הללו למהות נבדל כלל מצד כחו השוה ברוך הוא אשר אין זולתו כלל והן מצד האור הן מצד הכלים הכל הוא עצמותו ולכן אין להעריך בחינת נוקבא בבחינת אריך אנפין כמו שכתוב ואין אלקי"ם עמדי וכמבואר בעץ חיים שבבחינת אריך אנפין מצד עצמו אין לו בחינת מלכות כי אם המלכות שלו הוא מרישא דלא אתיידע ודי למבין:

ואיך ובאיזה אופן הוא ההתקשרות באמת הוא פלא ועל זה נאמר במופלא ממך בל תדרוש ואף על פי כן אין להעריך בחינת רצון זה שמצד אצילותו ברוך הוא לבחינת אדם קדמון כי בבחינת אדם קדמון אין לתאר כלים אפילו מצד ההתכללות כי אם כח השוואה ממש אשר עדיין לא נחית בבחינת מחשבתו הקדומה לכלים כי הוא מבחינת המאציל ברוך הוא אשר אינו בערך כלים וכמבואר לעיל אבל ברצון שמצד אצילות הרי כביכול נחית ברצונו זה לבחינת התהוות והתגלות הכלים כי עיקר הרצון הוא בשביל גילוי אין סוף ברוך הוא בכל הבחינות בבחינת עולמות והגילוי הזה אי אפשר להיות שלא בבחינת כלים ומאחר שרצון הזה כולל כל ההשתלשלות בכחו הרי מוכרח להיות כח הכלים בכחו אך אף על פי כן אין הכלים תופסים בהרצון הזה למהות נבדל כי אם שהוא יחיד בהמשכת הרצון הזה אשר אין לתאר הכלים בבחינת שיתוף דכר ונוקבא כנזכר לעיל:

וכח היחוד הזה הוא מצד גילוי כח השוואתו יתברך אשר משוה הכל שהוא בחינת אדם קדמון ומחמת בחינת גילוי זה מתכללים ומשתווים הכלים עם האור בעצם ונושא אחד בלי הבדל וכאשר יסד הפייטן הכל יכול וכוללם יחד השוה ומשוה קטון וגדול ולכן על כח הרצון הזה שהוא אריך אנפין נאמר אני אני הוא ואין אלקי"ם עמדי דהיינו שאני הוא מצד האור ואני הוא מצד הכלים בלי הבדל כלל ואין אלקי"ם עמדי כי אלקי"ם הוא בחינת נוקבא כידוע שהיא בחינת הצמצום בבחינת כלים ודי למבין ולכן נקרא כתר הזה לגבי כל ערך אצילות בשם יחידה:

והנה מכח הרצון הזה נאצלו כל הכלים דאצילות שהוא בחינת זעיר אנפין שהוא לגלות רצונו יתברך בבחינות העולמות ואופן אצילותם נתבאר לעיל מעט מזה בשערים הקודמים ובכח הרצון הזה מתבררים ונתקנים הכלים שנפלו בשבירה דהיינו שיתגלו הכלים במהותם בבחינת הבדל ועל ידי בחינת הרצון מתתקנים שיתייחדו עם אור אין סוף ברוך הוא בבחינת יחוד והתקשרות אחד מצד כח הרצון שהוא בחינת פלא שהוא להמשיך אור אין סוף בבחינת חסד וגבורה ודומיהן והם נקראו גופא לגבי בחינת רצונו יתברך המתמשך בהם ומתאחד בהם כנשמתא בגופא להיות על ידיהם כל התגלות העולמות:

פרק ג

והנה כח הצטיירותם של הכלים האלו באופנם ומהותם בפעולתם והתנהגותם הם הנקראים אבא ואמא הנובעים מרצונו יתברך ועליהם נאמר כי בי"ה הוי"ה צור עולמים אשר על ידי חכמה ובינה הנובעים מהרצון הזה מצטיירים כל אופני המשכות וקישורי העולמות המתנהגים על פי כלים כי בחינת רצון הזה הגם שבכוחו נפעלים המדות והכלים אבל כח רצון הזה אשר הוא כח יחיד אין לתאר שמצד הרצון הזה יהיו הכלים בבחינת כח הגבול כי הרצון הזה הוא בבחינת אין סוף ברוך הוא אך אף על פי כן מצד שהרצון הזה עיקרו הוא להתגלות הכלים וכל הכלים כלולים בכח הרצון הזה בהתכללות נפלא באופן הסתום והתכללות סדרם של הכלים האלו בכל פרטיהם בבחינת התגלותם הוא הנקרא חכמה סתימאה שברצון זה והרצון בעצמו הוא רצון אחד בבחינת יחיד שאינו בערך השגה כלל כי אם מצד כחו השוה ברוך הוא נמשך רצון הזה בדרך רצון סתים ונקרא גלגלתא כמו הגולגלת שהיא בחינת עצם בלבד ואינו נגלה ממנה שום התגלות ובתוכה יש מוח כן הרצון הזה הוא בחינת המשכה בלי שום השגה כי אם רצון שלמעלה מן השכל:

ובתוך הרצון יש מוח הסתום הנקרא מוחא סתימאה דהיינו התכללות כל סדרי הכלים והתגלות העולמות שבכח הרצון הזה נקרא מוחא סתימאה דביה לכן מבחינת רצון הזה שהוא התמשכות סתם מאין סוף ברוך הוא בלי שום טעם ודעת מרצון הזה נאצלו מדות הטבעיים שהם חסדו וגבורתו יתברך שהם בחינת התמשכות גם כן בלי שכל והבנה איך ובאיזה אופן ולאיזה תועלת ולאיזה סדר כי אם התמשכות סתם כמו למשל באדם שיש לו אהבה ומדות בטבע שיהיה נמשך באהבתו וכו' אבל הוא שלא על פי סדר ואינו משיג באיזה אופן ולאיזה תועלת כן הם כביכול מדותיו חסדו וגבורתו המתמשכים בבחינת חיות העולמות שורשם הם מהרצון הזה וממוחא סתימאה דביה שהוא התכללות כל סדר הנבראים ואופנם וטעמם של הכלים וכוונתם לאיזה תועלת וחפץ ורצון הנגלה על ידי הכלים הכלולים בכח הרצון הזה הנקרא מוחא סתימאה שהוא אינו בערך התגלות כלל כידוע ומבואר לעיל ממנו נובעים בכח ההעלם בחינת חכמה ובינה בכדי לגלות כוונתו של רצונו יתברך והם הנקראים חכמה ובינה הנעלמים שבכח חיות העולמות שאינם נגלים בכלים כלל והם הנקראים אבא ואמא שהם המולידים כל בחינת כלים דאצילות הנקרא בשם זעיר אנפין בבחינת התגלות חיותם של העולמות שהם על ידי הכלים כנזכר לעיל בבחינת סדר והנהגה בכלים באיזה אופן יהיה התגלותו יתברך ובאיזה אופן יהיו הכלים שהם החסד וגבורה ותפארת ודומיהן שהם עיקר הבנין:

והנה בבחינת המשכה הזאת ממוחא סתימאה דביה הגם שאין לתארם עדיין בבחינת כלים כי אם כח המשכה בלבד מכח הרצון כנזכר לעיל אשר הכל הוא בחינת אין סוף לבדו בבחינת יחיד כנזכר לעיל אך אף על פי כן מצד שההמשכה היא בשביל הכלים מוכרח להיות בכח המשכה זו שני בחינות דהיינו כח ההשתלשלות והמכוון שנמשך מהרצון הזה וגם כח הכלים שעל ידם יושלם המכוון לכן כח המשכה זו נתחלקה לשני בחינות כח הכוונה שנמשך מרצונו יתברך נקרא חכמה כי בחינת הכוונה הוא כחם בבחינת ביטול סתם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ובחינה השנייה נקרא בינה דהיינו הבנת ביטולם ובאיזה אופן יהיה ביטולם והוא כחם של בחינת הכלים בהבנתם בטעם ודעת לביטולם ואיך יהיו כלים להתגלות ובאיזה אופן יהיה הכלי וזהו מצד הבחינה דהיינו להבחין בחינתם אבל באמת הוא כח אחד הנמשך מעצמות רצונו יתברך בבחינת אין סוף אך שנמשך לשני הבחינות הנזכרים לעיל דהיינו ליחוד אור אין סוף ברוך הוא הנמשך בבחינת הכלים דוקא שיבא לידי התגלות נערכה ההמשכה הזאת לשני בחינות והם הנקראים אבא ואמא המולידים סדר האצילות על ידי המשכה זו ולכן מבואר באדרא זוטא אבא ואמא כחדא נפקין וכחדא שריין ממש בלי פרודא:

פרק ד

והנה בחינת אבא ואמא הם נחלקים לשני בחינות דהיינו חיצוניות ופנימיות דהיינו בחינת חיצוניות הוא לתקן סדרי הכלים דאצילות באופנם והנהגתם בבחינת כלים באיזה אופן יהיה התגלות המדה ולאן תתמשך וכח המדידה לכח התמשכותה בבחינת גבול וקצבה וכל פרטי אופנים אשר הכל הם במדה ומשקל בבחינת חיות העולמות בכל פרטי הנבראים ולהמשיך השכלה בבחינת מדות בכל פרט ופרט ובחינה זו נקרא חיצוניות דאבא ואמא שעל ידי זיווגם מתנהגים כל העולמות בהתמשכות חיות אין סוף ברוך הוא בבחינת הכלים לפעול על ידם כל התהוות החיות של העולמות והם נקראים תרין ריעין דלא מתפרשין אשר זיווגיהם הוא תדיר לצורך חיות העולמות אשר נמשך מרצונו יתברך הנמשך לחיות העולמות בבחינת התהוותם וחיותם אשר הכל הוא חיות אין סוף ברוך הוא ועל ידי בחינת אבא ואמא נמשך כביכול חיות אין סוף ברוך הוא להתקשר בכל פרטי העולמות בבחינת כלים:

ואלו היה הסתלקות בחינת זיווג הזה דהיינו המשכה זו מרצונו יתברך היה העולם חוזר למקורו ולכך זיווגייהו תדיר דלא מתפרשין לעלמין הגם שמבואר לעיל שטבעיות המדות שהם הכלים שרשם מרצון שבחינת גלגלתא הוא בבחינת המשכתם הטבעית בבחינת ההמשכה שיהיה דרכם בהמשכה דהיינו בחינת חסד שהחסד טבעו הוא להתמשך טבע זה נמשך מרצון שלמעלה מהטעם והבנה דהיינו למשל באדם שיש בהיות נפשו טבעיות מדותיו להתמשך אך אף על פי כן אם לא יבא בשכלו לאיזה דבר יתמשך ולאן תהיה המשכתו לא יתגלה בחינת הטבעיות שבו כי אם אחר שמבין בשכלו הדבר מתעורר הטבע להתמשך לאותו הדבר לאהוב או להתגבר והטבע הזה הוא נמשך מרצון הנפש המקשר הנפש עם הגוף אשר עיקר הרצון הוא להתמשך מכח זה נגלו אחר התקשרות הגוף עם הנפש טבעיות אלו מצד הכלים אשר מצד חכמה והבנה בלבד אם לא היה בטבעו אהבה וגבורה לא היו החכמה והבנה פועלים בזה כלל אבל אף על פי כן אם לא ישכיל בשכלו להבין מה שיאהוב לא יתעורר כחו בטבעו כלל כי אם היה הטבע מוסתר אצלו בכח:

כך הוא כביכול בבחינת התמשכותו בעולמות בבחינת חסדו וגבורתו ותפארתו כח החסד הזה אשר דרכו להתמשך בבחינת חיות שורשו הוא מכח רצונו יתברך שמצד האצילות אשר עיקרו הוא להתגלות בלמעלה מן השכל ולכן יש בכח הכלים האלו אפילו בבחינתם שהם חסדו וגבורתו להמשיך אורו יתברך על ידי הכלים האלו נמצאו המדות האלו שורשם מהרצון הכללי אשר עיקרו להמשכה כנזכר לעיל אבל אף על פי כן אם לא היה נמשך חכמה ובינה בבחינת חסדו וגבורתו איך להתמשך ובאיזה אופן או להשכיל התועלת של המשכתם לא היו הכלים בבחינת הטבעתם פועלים המדות.

ועל זה מבואר באדרא זוטא זעיר אנפין בעתיקא אחיד ותלייא אבא ואמא מהאי מוחא נפקין ובמזלא אתכללין כי עיקר זעיר אנפין הם המדות שורשם הוא מהרצון שהוא כתר הנקרא גלגלתא אשר אינו בערך חכמה והבנה כלל כי אם רצון למעלה מחכמה והבנה ובחינת רצון זה הוא למעלה מחכמה סתימאה דביה כי חכמה סתימאה הוא איך לפעול הרצון באיזה אופן אבל רצון זה אינו בערך חכמה והבנה כלל כי הוא כח הנסתר שאין להעריך טעם ושכל לזה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שתוק כך עלה במחשבה כו' אבל בחינת אבא ואמא מהאי מוחא נפקין שבחינתם הוא איך לגלות הרצון ולכן על ידי בחינת אבא ואמא הם כל התעוררות זעיר אנפין והתנהגותו הכל על ידי חכמה ובינה אשר מצד חכמה ובינה מתמשך כביכול בבחינת חסדו וגבורתו בכל אופני סדרי הכלים לגלות חיותו יתברך בעולמות לכן מוכרח להיות זיווגיהו תדיר בכדי לחיות העולמות על ידי כלי חסדו וכו' ובחינת אבא ואמא שהם לצורך החיות הם נקראים בחינת חיצוניות אבא ואמא דהיינו שעדיין לא נגלה על ידי חכמה ובינה שהם אבא ואמא עצם כוונתו יתברך בבחינת כלים דאצילות ויש בחינת אבא ואמא מצד הפנימיות דהיינו בבחינת התגלות רצונו יתברך בפנימיות כוונתו אשר הכוונה היה לא בשביל חיות העולמות בבחינתם כאשר הם בבחינה נגלית כי אם עיקר הכוונה היה שיהיה התגלותו יתברך בבחינת יחוד עצום אפילו בבחינת הכלים ולא שיהיו הכלים מסתירים לגבי אין סוף ברוך הוא כי אם שיהיה נגלה דוקא אפילו על ידי הכלים אשר אין עוד מלבדו ויהיה נגלה השוואתו יתברך אפילו בכלים ואדרבה על ידי הכלים דייקא יהיה התגלותו יתברך אשר אין עוד באופן שעל ידי הכלים יהיה נגלה עצם רצונו אשר הוא למעלה מחכמה והבנה ושיומשך על ידי הכלים התגלות חדשות מעצמותו ברוך הוא אשר על ידי האור לא היה יכול להתגלות כי אם דוקא על ידי הכלים כמו למשל באדם אומן אשר אין יכול להפיק עיקרית רצונו וחכמתו כי אם על ידי הכלים ויש בזה שני בחינות אחד לתקן הכלי באופנה בכל בחינתה אשר יתוקן לפי ערך בחינת חפצו ורצונו כדי שעל ידה יכול לפעול אומנתו בה וכן החכם בחכמתו כשירצה להשפיע לזולתו הוא מסדר בחכמתו אופן צמצום הסדר שיהיה כלי להמשכת חכמתו העיקרית:

והנה בחינת חכמה שמסדר בחכמתו היא כלי לפעול על ידה חכמתו מוכרח הוא לסדר בחינת חכמה מעין חכמתו בכדי שיהיה כלי להשפעת עצם חכמתו ואז ממשיך על ידי הכלי עצם חכמתו ואז כאשר ממשיך על ידה עיקר חכמתו אז העיקר היא עצם חכמתו ואז גם הכלי תתרבה ותתרחב לפי ערך עצם חכמתו כן הוא כביכול בחינת זעיר אנפין הנקרא בחינת כלים להתגלות אלקו"תו יתברך בבחינת עולמות מוכרח להיות חכמה ובינה לזה איך ובאיזה אופן יהיו הכלים כדי שעל ידי הכלים יומשך עצם כוונתו יתברך בבריאת עולמות:

והנה תיקון הכלים בבחינת מדות דזעיר אנפין מוכרח להיות באיזה אופן יהיה חסדו וגבורתו ותפארתו בכדי שעל ידם יומשך גילוי אין סוף ברוך הוא ובחינת אופנם הוא על ידי התגלות חכמתו הסתומה בבחינת נביעו שהם אבא ואמא והוא לצורך תיקון הכלים מעין כחו בעצם כוונתו ואז כאשר נשלמו סדרם וכוונתם בבחינת כלים שלהם אז כביכול מגלה עצם כוונתו על ידי חכמה ובינה הנעלמים להמשיך על ידי גילוייהם עצם רצונו וכוונתו ובחינה ראשונה נקרא חיצוניות אבא ואמא ובחינה שנייה נקרא פנימיות אבא ואמא ודי למבין:

פרק ה

והנה בבחינת אבא ואמא חיצוניות הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה אשר על ידם הוא התכוננות זעיר אנפין בבחינת כלים דהיינו בהמשכת חיותו יתברך בבחינת התגלות העולמות ובחינתם לא חסר לעולם מבחינת זעיר אנפין אפילו כשהכלים הם בבחינת קטנות מוכרח להיות חכמה ובינה בבחינת הנהגתו יתברך אפילו בבחינת חיצוניות דחיצוניות כי אם שבבחינת קטנות אינם בהתגלות אבל בחינת פנימיות אבא ואמא אשר הם נקראים אבא ואמא עלאין התגלותם הוא לא בתמידות כי אם כאשר נשלם זעיר אנפין בבחינת פלא בכל האופנים אז נגלה כוונתו יתברך בבחינת פנימיות ואז התגלותו יתברך על ידי הכלים בבחינת עצם כוונתו וזהו המבואר בעץ חיים שנצח הוד יסוד דאבא ואמא מתלבשין במוחי זעיר אנפין:

הנה לבאר כל אלו האופנים בעניינים אלו בכל הבחינות שיש בענין המוחין האלו הנמשכים בזעיר אנפין מצד אבא ואמא ומישראל סבא ותבונה אין די באר כי ארוכה מארץ מדה וכמבואר בעץ חיים הפרטים מזה בענייני קטנות וגדלות ומוחין ובחינת צלם אשר יש בזה בחינות אין קץ בבחינת המשכות אלו הנמשכים מאבא ואמא לצורך מוחין דזעיר אנפין כי בבחינת ישראל סבא ותבונה יש כמה בחינות אין קץ פעם מתגלית מלכות דתבונה במוחין דזעיר אנפין ופעם בנצח הוד יסוד דתבונה ופעם בחסד גבורה תפארת דתבונה ויש כמה בחינות מיני תבונות כמבואר בעץ חיים שיש שלשה בחינות בתבונה וכולם נקראים תבונות דהיינו שהם הכל מצד מוחין דזעיר אנפין בבחינת הגדלתו באופני המדות דזעיר אנפין בבחינת כלי הזעיר אנפין וכל זה הוא מצד הכלים בבחינת חיצוניותם וכן כמה מיני אופנים במוחין דגדלות שני הנמשכים אליו מאבא ואמא עלאין בבחינות פנימיות:

וכאשר תבין זה על פי משל מאדם אשר יש כמה אופנים בבחינת נפשו המתפשטת בגוף הגם שבבחינת נפשו יש בו מדות ושכל כל אחד לפי בחינתו אך אף על פי כן יש בהתגלות נפשו כמה אופנים פעמים אין לו התגלות מדה כלל כי אם התגלות הנפש בבחינת חיות בלבד וכל התנהגותו הוא על פי הבנה שבמוחו שמבין שנצרך לו זה הדבר ופעמים נולד מבינתו מדה לאותו הדבר שמבין והמדה המתגלית פעמים אינו נתגלה כי אם בבחינת הסכם בנפשו שיעשה הדבר הזה ויש לו בזה נצחון והודיה והתקשרות לאותו דבר ופעמים יש לו אהבה ומרגיש בלבו אהבה בבחינת טבעית להתמשך לאותו דבר ולאהוב אותו. ופעמים נגלה ממנו להמשיך אהבתו בטעם ודעת ולהתנהג בהם בתבונה ונגלה בהם השכלת והבנת המדות והכל תלוי כפי דעתו שהוא העמקה בדבר בהתקשרות ככה נגלה ממנו באיזה אופן אם אינו נותן דעתו בהעמקה מתנהג במדותיו כמו שהם בטבעיות וכשיתן דעתו בהתקשרותו ומעמיק בדבר אז יתגלה בו ההבנה יותר והמדות שבו מתגדלין. ואין צריך להאריך באלו הפרטים אשר זה כל אינש ידע בנפשיה בבחינת התנהגותו אשר יש כמה אופנים שונים:

והנה כל אלו הבחינות חלוקיהם המה מצד ההתגלות בכח חיותו פעם מתגלה בו אופן זה ופעם מתגלה בו אופן זה. אבל בבחינת כלל יש בבחינת חיותו כל הבחינות כל אחד לפי בחינתו אשר נמשך בו החכם בחכמתו והאומן באומנתו והעוסק בעסקיו כפי אשר הוא יש לו חכמה בינה דעת ומדות בכל האופנים כי אם החילוק הוא בהתעוררות מנפשו פעם הוא בקטנות ופעם בגדלות וכל זה הוא בבחינת חיותו המתמשך בו תדיר על פי כליו דהיינו חכמתו ובינתו ומדותיו החכם בחכמתו והעשיר בעשרו ואומן באומנתו אבל כשירצה להוסיף על בחינת מהותו כמו החכם כאשר ירצה להתחכם יותר ולעמוד על עיקרית הדברים אשר לא נתגלו בבחינת כליו אזי מוכרח לסלק חכמתו המורגלת אצלו ולהעלותם בבינתו איך להמשיך חכמה חדשה ועמוקה מזה אשר הורגל בה ולשנות מדותיו וטבעותיו הרגיל בהם ויתנהגו מדותיו על פי עיקרית כוונת החכמה שבו הגם שהמשכתו על פי טבע אבל הטבע היא אינה מתנהגת בבחינתה בטבע עצמו כי טבעו הוא לאהוב או לשנוא והם כוללים אצלו כי אם מה שעלה בשכלו לאהוב הדבר או לשנוא מתעורר טבעותיו לאותו הדבר וכאשר הוא על פי חכמתו המורגל בה כן מתנהג טבעו על פי החכמה ותבונה ואם ישנה חכמתו להעמיק מזה החכמה כן יתנהגו מדותיו הטבעים בבחינת החכמה הזאת ועוד שיתחדשו הטבעית להוליד עוד טבעית. ואין צריך להאריך בזה כי הכל מובן למבין:

כן הוא כביכול בענין בחינת כחו יתברך הנמשך בבחינת חיות העולמות כי בדרך כלל כל התנהגות העולמות הוא על פי חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו ותפארתו ונצח הוד יסוד שלו כמו שכתוב כולם בחכמה עשית ועולם חסד יבנה והם כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא שעל ידי הכלים האלו מתמשך בעולמות:

והנה בדרך כלל נקצב בבחינת אצילות הכלים כל פרטי הנהגות עולמות והכל נמשך בכח הכלים האלו שמתמשך בהם ומתייחד בהם בבחינת כח אחד. ובחינת הכלים האלו המה שנבררו ונתקנו להיות מתנהגים בם כל העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ועל זה נאמר ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דהיינו כמראה אדם שכולל חכמה ומדות הכל בבחינה אחת והוא נקרא זעיר אנפין. וכל זה הוא דרך כלל בחיות העולמות. אבל דרך פרט בבחינת הגילוי הנגלה בהעולמות יש בהם חלוקים שפעמים אין ההתגלות כי אם על ידי נצח הוד יסוד ולא נגלו מדותיו יתברך כי אם הנצח הוד יסוד.

ופעם נגלה מדותיו יתברך ופעם נגלה התעוררותו יתברך בבחינת חכמה בינה דעת. וזה תלוי בעבודת התחתונים כאשר יבואר למטה וכל זה הוא בבחינת חיותו יתברך הנמשך בכלי אצילות בבחינת חיות העולמות והנהגתם וכל הכלי זעיר אנפין המבואר לעיל הכל הוא מצד רצונו יתברך הנמשך בבחינת הכלים האלו ועל פי רצונו הם כל סדר הכלים דאצילות שהוא בחינת זעיר אנפין.

והנה רצונו יתברך שהוא כתר אינו בבחינת כלים כי אם רצון סתם ובכח הרצון הזה כלולים כל הכלים בהעלם בכח רצון אחר בבחינת יחוד לכן הוא סתום. אך מחכמה סתימאה שברצונו יתברך נובעים כל תיקוני הכלים בהעלם גדול עד שיתנהגו באופן רצונו יתברך והוא אבא ואמא הנובעים ממנו בהעלם גדול להתגלות בחכמה ובינה שבזעיר אנפין לתקן כל הכלים שיתנהגו על פי חכמה ובינה הנזכר לעיל:

פרק ו

והנה כבר ביארנו לעיל שבחינת חכמה ובינה הנובעים מרצונו יתברך הם בשני אופנים דהיינו בחינה אחת הוא בחינת חיצוניות דהיינו בבחינת חיות העולמות ובחינת הנהגתם ועל ידי החכמה ובינה הנובעים מרצונו יתברך שהוא אריך אנפין אשר בו כלולים כל סדר השתלשלות העולמות בכחו הפלא בבחינת יחוד עצום ולכן נקרא אריך אנפין שהמשכתו ארוכה שבחינת רצון הזה מתארך עד תחתית כל דרגין בכח רצונו יתברך בבחינת יחוד עד שנקרא יחיד ממש בלי שום שותפו כי העולמות אינם מהות נבדל ממנו כביכול ובכדי להתגלות רצונו יתברך נמשך חכמה ובינה איך לתקן כלים להמשכתו בבחינת צמצום בבחינת כלים פרטים איך לפעול רצונו יתברך בהם ובחינה זו היא התתקנות הכלים שעל ידם יהיה פעולת רצונו יתברך ולכן נקרא זעיר אנפין שבבחינת כלים מתצמצם ומתקטן המשכתו יתברך בבחינת רצונו שיהיה חכמה כלי להמשכתו וכן חסדו כו' לתקן בחינת החכמה והחסד שיהיו כלים להתמשך רצונו יתברך בהם וכל זה הוא בבחינת חיצוניות וזהו בחינת חוק הנקצב בבחינת אצילות שהוא חיות כל העולמות ועל פי הכלים מתנהגים כל העולמות כמו אברי הגוף המתנהגים על פי חיות הנפש המתפשט בכלי הגוף בכל הפרטים:

והנה תכלית כוונתו יתברך שיתגלה פנימיותו יתברך בעולמות שהוא רצונו יתברך ויוסיף בהכלים גילוי מכח האין סוף ברוך הוא כי עיקר כוונת הכלים אינו בשביל הכלים עצמם בבחינת חיות העולמות כי עיקר קריאתם בשם כלים כמו שעל ידי הכלי למשל על ידי זה פועל פעולת רצונו בזה נמצא עיקרם של הכלים אינו כי אם בשביל הפעולה כן כביכול כל כלי הזעיר אנפין הם רק בחינת כלים שעל ידם יהיה גילוי אין סוף בהם בבחינת רצונו יתברך דהיינו על ידי חכמה ומדות יתגלה פנימיותו נמצא על ידי התגלות הפנימית אזי הכלי בבחינת ביטול לרצונו יתברך המתמשך בהם.

ועוד זאת שאפילו בחינת חכמה שהיא נקרא כלי להתגלות עצם רצונו על פי חכמה סתימאה אשר החכמה סתימאה הוא בחינת אין סוף יתוסף בבחינת חכמה חכמה ובינה יתירה אשר אינה בערך חכמה זו ויתוספו בהכלים עצמם המשכות חדשות שהם נשמות חדשות על ידי אבא ואמא הנמשכים ממזל העליון הנובע ממוחא סתימאה שברצון על ידי גילוי רישא דלא אתיידע שהוא בחינת גילוי כח השוואתו המתגלה ממחשבה קדומה מבחינת אין סוף בעצמו ברוך הוא כמו שיתבאר לקמן בעזר השם והם הנקראים תוספת מוחין בזעיר אנפין וגם על ידי אבא ואמא האלו יכולים לשנות הכלים להתנהג באופן אחר לא כמו שנסדר בהם והם הניסים הגלויים אשר משתנה הטבע בבחינת חוק הניתן בה להתנהגות האלו. והנה בכדי להתגלות החכמה ובינה הנעלמים הנקראים בשם אבא ואמא עלאין להיות בבחינת גילוי בחכמתו ובינתו ודעתו הנמשך בבחינת התמשכותו בעולמות נצרך להיות עיבור גם כן וקטנות וגדלות כמו שהיה בבחינת תיקון הנמשך באצילות בבחינת התייחדותו בבחינת כלים האלו להתקשר בהם אשר הכלים האלו המה נתבררו מתוך השבירה היו מקודם בחינת עיבור במעי אמא:

דהיינו כמו למשל מאדם קודם התמשכותו לאיזה דבר מוכרח להיות הדבר מוסתר בבינתו באיזה אופן יתמשך ויתנהג ועל ידי כוונתו זה נולדו המדות בהתפשטות בתוך הלב ובבחינת התגלותם בתחלה המה לא גגלו כי אם בבחינת הסכם הדבר איך לעשותו וכו' והם הנקראים נצח הוד יסוד ואחר זה נמשך אהבה להדבר וכל התנהגות האהבה על פי התבוננותו ויונקים המדות מבינתו עד שנתקנו המדות בבחינת חכמה בבחינת התנהגות זאת להיות מתנהג על פי השכלה ואין צריך להתבונן איך לעשות כו' מצד הדעת שבו הנגלה בהמדות לידע כל דבר על בוריו כו':

כן כביכול היה בבחינת בריאת העולמות אשר היה הבירור כביכול על פי כוונתו הנמשכת מרצונו יתברך איך ובאיזה אופן יהיו מתקשרים ומתחברים בחינת הכלים להמשיך בהם בבחינת חיות והתנהגות על פי הכלים זהו הנקרא בחינת עיבור ואז נתגלו בחינת הנצח הוד יסוד בבחינת התנהגות ואחר זה נגלו מדותיו יתברך בחינת חסדו להתמשך בעולמות על ידי המדות נקרא אז בחינת יניקה כי כל המדות הם מתנהגים על פי בינתו יתברך אבל כשנגדלו המדות דהיינו שנגלה במדותיו יתברך החכמה בינה דעת בבחינת הנהגת עולמו אז נקרא גדלות שאין צריך לאמו שהיא הבינה כי אם תמיד נמשך על פי חכמה כו' וכל זה הוא בחיצוניות העולמות בבחינת התגלות החיות שבהכלים בבחינת חיות העולמות אבל בכדי שיתגלה פנימיותו יתברך כח כוונתו שהוא התגלותו יתברך בבחינת אצילות בהם מוכרח להיות גם כן כל אלו הכלים המתנהגים בבחינת חיצוניות להיות גם כן בבחינת עיבור במעי אימא עלאה איך יהיה התנהגותם בבחינת פנימיות ואז מוכרח להתעלות אלו הכלים במעי אמא בכדי להולידם באופן היותר נעלם דהיינו התגלות בבחינת אין סוף ברוך הוא בבחינת רצונו יתברך:

פרק ז

והנה כל בחינות האצילות שהוא כחו יתברך המתמשך בעולמות נבחן בחמש בחינות שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה ויש בהם דרך כלל ודרך פרט כי דרך כלל מלכות נקרא נפש דאצילות וזעיר אנפין נקרא רוח וישראל סבא ותבונה אשר בכלל הוא בחינת בינה דאצילות הוא נשמה של האצילות ואבא ואמא עלאין אשר בכלל נקרא חכמה הוא בחינת חיה דאצילות ואריך אנפין הנקרא כתר דאצילות הוא יחידה דאצילות לכן בכלל האצילות נחלק לחמש פרצופים ובדרך פרט יש בכל פרצוף החמש בחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה הנזכרים לעיל:

ונבאר מקודם דרך פרט בזעיר אנפין כי הוא עיקר האצילות כי שלשה בחינות פרצופים הראשונים הגם שנערכים בבחינת אצילות המה מקורים להכלים דאצילות ועל ידי השלשה הראשונים כל התנהגות הכלים ובחינתם אינם בבחינות התגלות ולכן אסור בהם החקירה כמבואר בזוהר שהבאתי לעיל בשער הראשון (פרק ה') על פסוק בטחו בהוי"ה עדי עד עיין שם אשר שם מבואר כי בבחינת י"ה שהם דרך כלל חכמה ובינה אסור לאסתכלא ובחינת נוקבא דזעיר אנפין שהוא מלכות הגם שבחינת נוקבא היא גם כן מבחינת עיקר האצילות אף על פי כן אינה אלא בחינת גילוי הכלים דאצילות כמו שמבואר בזוהר ובעץ חיים דלית לה מגרמה כלום אלא מה דיהבין לה מלעילא אבל בחינת זעיר אנפין כליו הם עיקר האצילות דהיינו המשכת חיות אין סוף ברוך הוא בבחינת העולם המתנהג על פי מדותיו יתברך אשר עיקר בנין העולמות הם על ידי המדות כמבואר לעיל ולכן נקרא זעיר אנפין קודשא בריך הוא שהוא המנהיג עולמו ומתמשך בעולמות והוא עיקר חיות העולמות וכל סדר העולמות והנהגתם בכל פרט ופרט הכל הוא על ידי בחינת הזעיר אנפין שהם הכלים דאצילות כי עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת העולמות אינו בערך התגלות כלל ואין בו תפיסא כלל כי אם שנודע מצד פעולותיו שהם הכלים ועל ידי הכלים נודע מציאותו כביכול אבל מהותו בעצמו כביכול שלא בערך העולמות אינו בערך ידיעא והשגה כלל: והנה עיקרו של הזעיר אנפין הוא בעל שש קצוות שהם ששה מדות שהם חסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד כי הם עיקר המדות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו כידוע בזוהר ובכל המקובלים ובפרט בספר יצירה כמבואר שם וחתם בהם ששה קצוות פנה למזרח וכו' עיין שם והתורה מתחלת בראשית ברא שית כמו שכתוב ששת ימים עשה הוי"ה ובחינת המלכות היא השביעית שהיא מגלה השש מדות ומקבלת מהם ועל ידי השש מדות מתגלים העולמות כידוע:

והנה הגם שעיקרו של זעיר אנפין הם שש מדות אף על פי כן יש בו כל הבחינות דהיינו כתר חכמה בינה אבל הם באים בסוד תוספת להנהיג המדות האלו בבחינת סדר ולגלות רצונו כביכול בבחינת המדות האלו על ידי חכמה ובינה העיקרית:

והנה נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא נפש דזעיר אנפין וחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקרא רוח וחכמה ובינה אשר בכלל נקרא בינה שעל ידי בינה זו הוא הנהגת המדות דזעיר אנפין הוא בחינת נשמה דזעיר אנפין וחכמה ובינה עלאין שהם חכמה ובינה הנעלמים אשר מהם נמשך חכמה ובינה בגילוי המדות אשר בכלל נקראו חכמה ובינה עלאין בשם חכמה הוא בחינת חיה דזעיר אנפין ורצונו יתברך הנמשך בכלים דזעיר אנפין שהם המדות שהוא בחינת הפלא הנקרא כתר דזעיר אנפין הוא בחינת יחידה דזעיר אנפין וכל הבחינות האלו המה הכל מצד הכלים שהם בחינת התגלות שהם עיקר הנהגת העולמות שהוא בחינת זעיר אנפין:

והנה בינה דזעיר אנפין הנקרא נשמה דזעיר אנפין היא נערכת בבחינת כלים כי בינה דזעיר אנפין היא המנהגת בחינת המדות אשר בלתי החכמה ובינה המדות אינם פועלים מצד עצמם כידוע למשל מהאדם שבכל המדות אפילו בקטן שבקטנים מוכרח להיות איזה שכל לזה מה לאהוב ומה לשנוא כו' כך כביכול להנהגות מדותיו יתברך מוכרח להיות חכמה ובינה אשר בכלל נקרא בינה ולכן יש כלים נגד בחינת הבינה אבל בבחינת חכמה ובינה דזעיר אנפין הנקרא חכמה שהוא בחינת חיה ובבחינת כתר שהיא נקראת בחינת יחידה אין לבחינתם כלים כי המה רק בחינת מקודים להנהגת המדות שהם נעלמים: והנה שלשה בחינות האלו הם הנקראים כלים פנימים והם כלים דנפש רוח נשמה והם נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת וחכמה בינה דעת אשר בהכלים האלו נמשך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת חיות העולמות ושלשה כלים האלו נקראים מוח ולב וכבד דהיינו בחינת נצח הוד יסוד נקרא כבד שהוא בחינת נפש שהוא התגלותו יתברך בבחינת חיות סתם ולב הוא כלי להתגלות מדותיו יתברך בבחינת מדות חסד גבורה תפארת ומוח הוא כלי לבינתו יתברך הנמשך באלו המדות:

פרק ח

והנה יש בבחינת זעיר אנפין בחינת כלים חיצונים שהוא בשר גידין ועצמות ועליהם עור המקיים ומחבר כל אלו הכלים ובחינת חיצונית הכלים הם התגלות מדותיו בכל הבחינות בבחינת חיצונית הכלים ובשר הוא לגבי נצח הוד יסוד שהם עיקרם בבחינת ההתגלות וגידים הם לגבי חסד גבורה תפארת שהם המקשרים את הבשר ועל ידם עובר המשכת קישורי הכלים בבחינת חיצונית ועצמות הם לגבי בחינת חכמה בינה דעת:

דהיינו שבכלל העולמות יש בהם פנימיות וחצוניות חיצונית הוא התגלות כל הנבראים כמו שהם נגלים בלי חיות דהיינו הרקיעים הנראים בהתגלותם בבחינתם הנגלה וכן הארץ הנגלה בבחינתה הנגלה לעין כל וכן כל הברואים כפי התגלותם בממשם וזה נקרא בחינת בשר כמו בשר האדם אשר אינו נגלה מהות חיות ממנו רק בשר לבד כן אינו נגלה בהרקיעים והארץ והברואים רק התגלות חיצוניותם ויש בהם אופן הצטיירות כל אחד ואחד בבחינת טבעם דהיינו טבע הדומם שהוא קר ויבש וטבע הצומח בבחינת גידולו וטבע הרקיע בסיבובו וכמו כן כולם בבחינת טבעם בהתגלותם החיצונית בבחינת גוף ממש ויש בהם גם כן מושכל בחיצוניותם דהיינו השכלתם בבחינת סדרם שסדר הארץ הוא בכבידות וטבע הרקיעים הוא בקלות התנועה וכן הכוכבים סיבובם ומהלכם הכל הוא על פי השכלה וכן בכל הנבראים יש השכלה דהיינו בצומח מה טעם יהיה גידולו באופן זה ועריכת סדר גוף הצומח וכן בחינת החי עריכת גופו וסדרו וכן בבחינת מדבר וכן בכולם אשר על פי השכלה נעשה כל פרטי סדרם וההשכלה היא גם כן בבחינת גופם של הנבראים והתגלות סתם של הנגלים בממשם נקראו בשר והטבעים של כל הנבראים הם נקראו גידים כמו שעל ידי גידים הוא המשכת הדם והרוח בהבשר בבחינת קיומם כן הטבע הוא המשכת וקישור הגילוי הנגלה בכל אופן וסדר הברואים:

וההשכלה של בחינת חיצוניותם בסדרם ואופנם נקראו בחינת עצמות כמו שהעצמות הם עיקר בניינו של אדם וגם יש בכל עצם מוח כידוע שמוח הוא השכלה אבל במוח הזה לא נגלה ההשכלה כמו במוח הפנימי שבגלגלתא דק שאף על פי כן מוכרח להיות במוח הזה השכלה אבל ההשכלה הנמשך בו הוא כדי לסדר בניינו של הגוף וכן הדם הוא בחינת מדות הטבעים כידוע שכל הטבעים הכל מצד הדמים כי ברתיחת הדמים יש לו אהבה ותשוקה או בהיפוך הוא כעס ובהמשכתם יש בהם המשכת חיות של הטבעיות כידוע בספרי הרופאים אשר כל עיקר הנהגות הטבעיות של האדם הכל הוא על פי הדמים אבל הדמים הנמשכים בבשר לא נגלה מהם שום מדה ואף על פי כן מוכרח להיות בהם טבעיות אבל הטבעיות הוא בערך קיומו של הכלי:

כן הוא בדרך כלל הנבראים ודרך כלל נקרא ההתגלות שבבחינת בשר חיצונית העשיה וההתגלות הנקרא בשם גידים נקרא חיצונית היצירה וההתגלות הנקרא בשם בחינת עצמות נקרא בשם חיצונית הבריאה וכל אלו הבחינות נקראו בשם גוף ממש ויש בכל השלשה בחינות אלו החיות הנגלה בהם דהיינו החיות הנגלה בעשיה אשר כל הנבראים יש להם חיות המחיה אותם ומקיים אותם כמבואר לעיל בשער הראשון (פרק א') שאפילו בבחינת דומם מוכרח להיות חיות ונקראת נפש הדוממת וכן בצומח יש בו חיות גידולו המגדלו תמיד וכן בחי ומדבר החיות הנגלה בהגוף שהוא חי זה נקרא נפש ובחינת החיות שבהם המה גם כן בחינת הכלים שבבחינה זו יומשך החיות באופן זה ובבחינה זו יומשך באופן אחר המה הכל על פי כלים ויש בהם גם כן שלשה בחינות דהיינו החיות הנגלה בהם שהוא כח החיות הנגלה בכל הבחינות שהם חיים תמיד והוא בחינת נצח הוד יסוד שהוא החיות הנגלה בעשיה ויש בהחיות הזה גם כן הנגלה בבחינת מדות דהיינו הנהגת החיות של כל הנבראים בחסד וגבורה ובכל המדות והוא בחינת חסד גבורה תפארת שהוא החיות הנגלה ביצירה ויש בהחיות הזה השכלה לכל נברא וטעם מכוון לבריאתו וכל הנבראים המה מתנהגים על פי השכלה והוא בחינת חכמה בינה דעת שהוא חיות הנגלה בבריאה וכלים אלו בבחינת חיות דרך כלל נקראו בבחינת כלים של נפש רוח נשמה. והם כלים הפנימים שהם בחינות מוח לב כבד ומוח הוא החיות בבחינת השכלה ולב הוא החיות הטבעיות בחינת רוח. וכבד הוא החיות אשר נגלה בבחינת קיום של העולם בכל הנבראים אשר המה חיים:

והנה כמו שהם בכללות העולמות כן הם בפרטיות ופרטי פרטיות עד אין קץ כמו שמבואר בשער הספירות בענין מורגש מוטבע מושכל אשר בכל בחינה נמצאו כל הבחינות הנזכרים לעיל עיין שם וזהו בענין הכלים במהותם בחצוניות נקראו בשם בחינת בשר וגידים ועצמות ובכלים פנימים מוח ולב וכבד והם כחות משונות זה מזה וכח התחברותם של כל אלו שהם ההתחברות של כל אלו הבחינות נקרא בשם בחינת עור דהיינו ברקיעים יש בהם שלשה הכלים האלו דהיינו כח החצוניות הנגלה וכח הטבעיות שבחצוניותם והשכלת אופנם ומהותם מצד החצוניות אבל דרך כלל נגלו הרקיעים בהתגלות אחד ובהתגלות זו יש שלשה בחינות האלו וכח התגלותם בכלל נקרא בחינת עור והוא כח המחבר הנגלה לעין כל הן ברקיעים הן בארץ הן בכל נברא וכל הנזכרים לעיל נקראו בחינות כלים מצד החצוניות המה בחינת ראש תוך סוף וכן בכלים הפנימים המה ראש תוך סוף כנזכר לעיל:

ועצם החיות המתפשט בהם הוא אור אין סוף ברוך הוא המתפשט בהם בבחינת כלים האלו אשר אין להעריך אל אור אין סוף ברוך הוא בחינת כלים כלל כי אם כחו יתברך בעצמו הנמשך בהעולמות בבחינת הכלים אשר להאור אין לתאר כלי ולא שום גוון כי אם אור פשוט ואור אין סוף הנמשך בבחינת הכלי הוא מצד רצונו יתברך אשר הוא מקור להמשיך האור בהכלים האלו ורצונו יתברך הוא המקשר אור אין סוף בהכלים האלו והוא מקור להכלים האלו עם האור העובר בתוכו אשר מצד התגלות אין להעריך התפשטות אורו יתברך בבחינת כלים ואין להעריכם אליו כלל כי אם מצד רצונו יתברך בבחינת פלא נאצלו ונבראו הכלים האלו והוא יתברך נמשך בהם בבחינת כלים האלו:

פרק ט

והנה כבר נתבאר לעיל שכל הכלים דבריאה יצירה עשיה הן בחצוניות הן בפנימיות הכל הוא כחו יתברך ולגבי דידן נגלו ונראו לכלים גמורים בבחינות מחולקים מצד ההסתרה אבל לגביה יתברך הכל הוא כחו יתברך לבדו בלי שום שינוי. אך אף על פי כן מוכרחים להיות כל הכחות האלו בבחינת כלים שלהם אצלו יתברך וכמו שמבואר לעיל בכמה מקומות מזה.

והנה עיקרם של הכלים כאשר הם באצילות הוא בחינת זעיר אנפין דאצילות אשר לכן יש בבחינת זעיר אנפין בחינת כלים חיצונים שהם בשר גידין ועצמות שהוא כחו יתברך שמצד חצוניות העולמות כמו שהם לגביה ויש בו בחינת כלים פנימים שהם נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת וחכמה בינה דעת: נצח הוד יסוד נקרא בחינת כבד חסד גבורה תפארת בחינת לב חכמה בינה דעת הוא המוחין דהיינו שכל כח הנהגות העולמות הם על ידי בחינת כלים האלו ואור אין סוף הנמשך בכלים האלו הוא הנקרא נפש רוח נשמה. ונפש היא המתגלה בכלי הנצח הוד יסוד שהוא בחינת כבד ובחינת הרוח הוא הנגלה בכלי החסד גבורה תפארת שהם בלב ונשמה מתגלה בכלי החכמה ובינה אשר הם המוח דהיינו חיות אור אין סוף ברוך הוא הנגלה על ידי הכלים האלו כי הגם שנתבאר שהכלים הם התגלות חיותו יתברך היינו שהם כלי החיות כי הנצח הוא הנצחון והחיזוק לגלות החיות על ידי בחינת הנצח וכן החסד וכן החכמה הם כלים לגלות חיות אין סוף ברוך הוא:

כמו למשל באדם שיש לו נצחון בהסכם חזק הנה הנצחון הוא הנגלה בבחינת חיות ואף על פי כן מדת הנצחון הוא כלי להמשכת חיות נפשו על ידי בחינת הנצחון וכן האהבה היא כלי להמשכת נפשו בבחינת אהבה וכן החכמה שהוא המושכל הוא כלי להמשכת החיות בבחינת חכמה זו והנה החיות הוא בחינת חיות אחד אשר לא נתחלק לחלקים כי הוא עצם חיות אחד אך אף על פי כן מחלקין להחיות גם כן בבחינת נפש רוח נשמה מצד הכלים וגם מצד המשכת החיות בכלים אלו מוכרח להיות בהמשכה זאת גם כן כח הכלים ומוכרח להיות איזה התקשרות באורח סתים האור עם הכלי וכח התקשרותם זה הוא מצד רצון הנפש שהוא בחינת פלא אשר שם הוא קישורם בבחינת מפליא לעשות לקשר הגשמיות עם הרוחניות מצד כחו יתברך אשר קמיה שוין האור עם הכלי ומרצון הנפש הזה נובע כח חיות להתמשך בבחינת כלים כל אחד לפי כוונתו להתמשך באופן הכלי וכח הנביעה זו נקראת חכמה נעלמה שבנפש אשר היא עיקרית לכל ההמשכות שנמשכים מהנפש והראיה שנופל במחשבתו חכמה ומתגלית במוחו ועל פי החכמה הנגלה במוחו מתנהגים ומתמשכים בכל הכלים בלב ובכבד ואם לא יפול חכמה במוחו אזי אין נגלה בכליו שום התגלות כי אם חיות בדרך כלל שהוא חי כמו בשינה הגם שאפילו בעת שינתו חיים כל האברים אבל מצד הסתלקות חכמתו אין מאיר ומתגלה החיות בכליו ומאין נגלה החכמה במוחו הוא מכחו הנעלם הנובע מחכמה סתימאה שברצונו.

כן כביכול כל בחינות מדותיו יתברך הנמשכים בבחינת העולמות דהיינו נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת אשר מתנהגים בבחינת חכמה הם נקראים כלים להתגלות חיות עצמותו ברוך הוא הנקרא אור ובחינת זה האור הגם שמצד האור אין לחלקו כביכול לבחינות שונות כי הכל הוא המשכה אחת מאור אין סוף ברוך הוא אף על פי כן מצד הכלים נערכים גם כן לבחינות מחולקים והם בחינת נפש רוח נשמה:

ועוד זאת אשר באמיתותו מוכרח להיות שייכות וקישור וחיבור האורות עם הכלים כי אם לא היה קישור וחיבור להכלים עם האורות בשרשם הלא הם אינם בגדר אחד כי הכלים המה בבחינת גבולים בבחינת התחלקות ואור אין סוף ברוך הוא אינו בערך גבול והם בבחינתם רחוקים מערכו וכל דבר הנמשך נמשך בערכו כידוע ואיך יומשך אורו יתברך בבחינת הכלים כל אחד ואחד לפי בחינתו אלא באמת כח הכלים עם האור בשרשם הם אחד ומתקשרים בקישור נפלא ושורש קישורם זה הוא רצונו יתברך שהוא בחינת כתר דאצילות הנקרא אריך אנפין אשר בבחינת אריך אנפין שהוא רצונו יתברך כלולים ומתקשרים הכלים עם האורות בעצם ונושא אחד מצד כח השוואתו ברוך הוא שהוא מחשבתו הקדומה שהוא בחינת המאציל ברוך הוא הנקרא אדם קדמון כמו שמבואר לעיל ומגילוי כח השוואתו ברוך הוא שהוא הנקרא מלכות דאדם קדמון מזה נמשך רצונו יתברך לגלות השוואתו ברוך הוא על ידי בחינות הכלים לכן בבחינת רצון הזה מתקשרים הכלים עם האורות בעצם אחד באופן שלא לחלקם כלל כי הכל הוא המשכה אחת מהמאציל ברוך הוא:

ולכן נקרא כתר יחיד כי המשכת רצונו זה הוא יחיד בלי שיתוף כלל כי הכל הוא המשכה אחת וכח הרצון זה אינו בערך התגלות כלל כי כל ההתגלות אינו נגלה אלא על ידי הכלים הנגלים ומאחר שברצונו הם מתקשרים בקישור נפלא אשר אין לתאר בחינת רצונו כי אם בבחינת יחיד אינו בבחינת גילוי כלל רק שהוא שורש להגילוי ולכן מרצון זה מחכמה סתימאה שבו שהוא כח התכללות כל סידורי הכלים והתחברותם עם האור אשר בכח רצונו יתברך נובע בבחינת חכמה ובינה הנעלמים איך להמשיך האור בכלים בבחינת גילוי:

והנה שורש הכלים בבחינתם דהיינו להיות מדת חסד וגבורה ותפארת ונצח הוד יסוד מעצמותו ברוך הוא אשר אינו מערך מדות כלל שורשם הוא מרצונו יתברך שהוא למעלה מחכמה והבנה כי אם בבחינת הפלא הנמשך מכחו השוה ברוך הוא וכך עלה ברצונו יתברך ולכן מבחינת הרצון הזה נאצלו הכלים מאין ליש להתהוות בחינת חכמה שהיא כלי להנהגות העולמות להיות נמשך אור אין סוף דרך מדות חכמה וכן בינה וכן חסד וגבורה כו' שהם כלי הזעיר אנפין שגם החכמה ובינה המה בבחינת מדות שורשם הוא מרצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה ושורש שורשם הוא אשר עלה ברצונו הפשוט אשר אינו בערך המשכה כלל כי אם כח עצמותו ברוך הוא ואור הנמשך בכלים שהוא המשכתו יתברך שיהיו מתחברים ומתמשכים בהכלים כל אחד לפי הכלי שלו היא החכמה הנעלמה הנובעת מחכמה סתימאה שברצון איך לחבר אור אין סוף ברוך הוא עם הכלים להתאחד ביחודא חד אשר לכן חכמה זה היא חיות כל הכלים הנעלם בכחו יתברך:

לכן בבחינת חכמה זאת יש שני בחינות אחד בחינת כחו יתברך הנמשך בהכלים בבחינת כח מ"ה ובחינה שנית היא ההשכלה הנקרא בינה איך יתגלה המשכתו יתברך בבחינת התגלות כוונתו יתברך בבחינת המשכתו יתברך על ידי הכלים האלו אשר זה היה תכלית כוונתו שיתגלה אלקו"תו יתברך בכל הבחינות אבל בדרך כלל הם בחינה אחת שהוא כח הנעלם הנובע מחכמתו הסתומה אך כשתעיין בהם תמצאם לשני בחינות והם נקראים אבא ואמא שהם כחדא נפקין וכחדא שריין כי הם הנובעים מכח התקשרות הכלים עם האורות בכח רצונו יתברך אשר שם הכל כח אחד לבד בקישור נפלא לכן הם בחינה אחת אך אף על פי כן אינם בבחינת יחיד כמו שהם ברצונו יתברך כי רצונו יתברך הוא כח התקשרות נפלא אשר לא נחית לגילוי כלל אבל בחינת נביעו הוא התגלות מכח הרצון בכדי לקשר ולחבר האורות עם הכלים לכן נערכים לשני בחינות אך מצד שהמה רק בחינת כח הנעלם לההתחברות לכן כחדא נפקין וכחדא שריין כי בכחם הם כלולים הכלים עם האורות בכח אחד והנה כח הכלים שבכח זה נקרא בינה וכח האור שבכח זה הוא נקרא חכמה והבן זה היטב:

ומבחינת כח זה שהם אבא ואמא הוא הולדת זעיר אנפין שהם המולידים כל התקשרות האצילות בבחינת התקשרות הכלים עם האורות לכן נקראים אבא ואמא המולידים כל האצילות אשר בכח זה נקשרים כל בחינות האצילות ובחינת חכמה זו שנחלקה לשני בחינות הנקראים אבא ואמא אשר בכלל נקרא חכמה היא הנקראת חיה לכן אין כנגד בחינת חיה כלים בזעיר אנפין כי בכח חכמה זו הוא קישור וחיבור אורות עם הכלים בבחינת נעלם לכן נקראת חיה שהיא חיות כל האצילות בכלל כמו שכתוב והחכמה תחיה והנה מחמת כי שם חיה אינו נופל לומר על עצם אחד כמשל הנפש של האדם בעצם היא בחינת כח לבד ונקראת נפש חיה מצד שהגוף חי ממנה כי כלי הגוף בלי הנפש הוא מהות גשמי בלי חיות לכן בהתפשטות הנפש בגוף הגוף הוא גם כן חי מהנפש נמצא כל עיקר קריאתה בשם חיה הוא מצד הגוף ולכן נקראת נפש חיה בכלל מצד החיות המתפשט בהגוף כן כביכול כח החכמה זו מצד שבכחה התחברות אורות עם הכלים ומצד החכמה הזו מתפשט החיות בכל כלי הזעיר אנפין לכן נקראת החכמה הזאת בחינת חיה אפילו בכחה שלא בבחינת התגלותה בבחינת הכלים אבל בחינת אריך אנפין שהוא כחו יתברך בבחינת רצונו שאינו בערך התגלות בהכלים כי אם שהוא בחינת רצון שאינו בערך חכמה והבנה כלל נקראת בשם בחינת יחידה בלי שום שותפו כלל כי רצונו יתברך נקרא יחיד והוא נקרא מקור חיים שממנו נובע החיות כמבואר לעיל:

פרק י

והנה בחינת חכמה הנקרא חיה שהוא בחינת אבא ואמא עילאין נחלקין לשני בחינות בחינה ראשונה היא בבחינת כח הנעלם שהיא בבחינת מקיף לכל הכלים עם האורות דאצילות ובחינה שניה מה שמתפשט מחכמה זו לבחינת חיות של הזעיר אנפין שהוא בחינת הכלים ומחיות הזה מתנהג כל האצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת חיות העולמות בכל פרטי הנהגות העולמות ובחינה המתפשט בכלים האלו הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה הנמשכין במוחין דזעיר אנפין שהוא חכמה ובינה דזעיר אנפין דהיינו השכלת והבנת של המדות שהם חסד וגבורה אשר הם חסדו וגבורתו יתברך אשר בהם מנהיג עולמו כמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא והשכלתו יתברך בבחינת חסדו וגבורתו באיזה אופן יהיו נמשכים החסד וגבורה האלו אשר המדות מתנהגים על פי חכמה ובינה וחכמה ובינה אלו נקראו כלים ובתוך החכמה הזו נמשך אורו יתברך בבחינת חיות והחכמה והבינה אלו נקראו ישראל סבא ותבונה הנמשכים מכח החכמה הנעלמה:

והנה החכמה ובינה שהם המוחין הגם שנערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין מצד שהם עיקרים להנהגת המדות אף על פי כן עיקרם הוא מבחינת חכמה ובינה הנעלמים והם הם כלי המוחין מהאור הנמשך בהם בכח ההתחברות אשר בכח החכמה אבל מצד שעיקר החכמה והבינה הם לצורך מדותיו יתברך נערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין ולכן הם באים בסוד תוספת שהוא בחינה נוספת על מהות הכלים המתגלים מבחינת חכמה הנעלמה ולכן כלי המוחין פעמים שהם נחשבין מבחינת הזעיר אנפין ופעמים שהם נערכין ממהות הבינה כאשר יעויין בעץ חיים כמה אופנים שונים בזה כי מצד שעיקר התמשכות אורו יתברך בהמדות להיות נמשך בחסדו וגבורתו הוא על ידי הבינה אשר היא המחברת אור אין סוף בכלי המדות ועל ידי בחינת נביעו הנובע מרצונו יתברך שהוא התקשרות האור עם הכלי בבחינת פלא כמבואר לעיל נמצא עיקר הנהגות המדות וקישורם עם האור הוא על ידי הבינה לכן נחשבת בחינת הבינה זו המתפשטת בהמדות ופועלת בהם לבחינת כלי המדות ומצד שהבינה היא בחינת תוספת המדות הנמשך מכחו יתברך שבבחינת רצונו בבחינת השכלה וטעם להמדות נקראו בבחינת נצח הוד יסוד דבינה:

ויובן זה על פי משל מאדם הנמשך בחיותו לאיזה מדה דהיינו אהבה וכו' הנה האהבה היא רק טבעית אבל בכדי שיהיה נמשך בחיות נפשו להמדה מוכרח להשכיל ולהבין אופן הדבר שנמשך בה והשייכות אשר יש לו להדבר מצד רצון הנפש בה והנה כאשר בא לבחינת הבנה הרי יש בבחינת הבנתו כמה מיני אופני התמשכות אשר אינם בערך המדה ואם יהיה נמשך עם חיות נפשו בבחינת הבינה לא יהיה נמשך בפרט המדה הזאת ולכן מוכרח לסלק חיות נפשו הנמשך בהבנה זו ויהיה נמשך בבינתו להתבונן מצד המדה בעצמה ועיקר חיות נפשו נמשך דוקא להמדה בפרט אשר לזה היה עיקר כוונתו ולא להתמשך בחיות נפשו הנמשך בההשכלה כי אם דייקא להתמשך בחיותו בהמדה ובה יהיה עיקר התקשרותו על ידי בינתו זו הנמשכה מחכמתו הנעלמה הנובעת מרצונו בבחינת התקשרות המדה עם האור.

והנה בחינת הבינה הזאת מוכרחת היא להתפשט בכל המדות הן בבחינת חסדו הן בבחינת נצחונו וכו' שכל התנהגותם והתקשרות נפשו בהם הכל הוא על ידי הבינה הנזכר לעיל. והנה בכל הבחינות יש בהם ראש תוך סוף דהיינו בהאהבה עצמה יש שלשה בחינות דהיינו בחינת הראש שבהמדה הוא כוונתו שבהמדה והתוך שבהמדה היא המדה עצמה בעצם טבעית מהותה ובחינת הסוף הוא התקשרותה להדבר שאוהב וכן בבינה עצמה יש בה גם כן ראש תוך סוף כנזכר לעיל דהיינו ראש הוא השכלתה העיקרית בבחינת השכלה להשכיל מהות העיקרית והתוך הוא המדות שבהשכלה דהיינו שמשכיל שזה טוב ונצרך אליו והסוף הוא ההסכם חזק שבשכלו להמשיך עצמו לזה והנה בבחינת המדה בעצמה בלי השכלה הרי לא נגלה הבחינת ראש שהוא הכוונה של המדה אך בהתגלות הבנתו אז נתגלה גם כן בהמדה בעצמה כוונת אהבתו ורצונו שבהמדה אשר הראש שבבינתו שהוא השכלתו מתחבר עם ראש של המדה ונעשה מהות ובחינה אחת בבחינת כוונתו וחפץ האהבה שיש לו והתוך של הבנתו מתחבר עם התוך שהוא עצם המדה שהוא בחינת האהבה בעצמה ונעשים גם כן בחינה אחת דהיינו שמבין עצם האהבה וכן הסוף של המדה נתגלית גם כן על ידי הסוף שהוא הסכם המדה ונעשה הכל אחד ובכלל התגלותה היא רק מדה כי אם שנתגלית אופנה ומהותה על ידי הבינה לכן אפילו הבינה נחשבת לגוף המדה:

והנה מזה המשל יובן הנמשל למשכיל למעלה כי עיקר בניינו של העולם הוא על ידי מדותיו יתברך שהם חסדו וגבורתו ותפארתו וכו' והנה המדות אינם כי אם כלים סתם להמשכת אורו יתברך בבחינת חסדו וכו' לצורך בריאות העולמות אבל בכדי שיומשך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת מדותיו אשר הם אינן ערך מצד הכלים כי אצלו לאו מכל אילין מדות כלל אך מצד שרשם אשר הם מצד רצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה כי אם מצד שעלה ברצונו יתברך וברצונו יתברך מתקשרים בקשר נפלא בבחינת פלא לכן בכדי שיומשך אור אין סוף בהמדות שהם הכלים ויתייחד בהם ביחודא חד נובע מרצונו יתברך חכמה ובינה הנעלמים ומתמשכים בבחינות המדות בכדי שעל ידי הבינה הזו הנמשכת בהמדות שהוא מכוונתו יתברך ורצונו בהמדות נמשך אור אין סוף ברוך הוא בהם בבחינת הנהגות כל העולמות ולכן מוכרח להיות מקודם המשכתו יתברך בבחינת השכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך ואחר התמשכותו יתברך בבחינת חכמה ובינה אז בבחינת נצח הוד יסוד של החכמה ובינה דהיינו ההשפעה שיושפע מחכמה ובינה לצורך התגלות מדותיו יתברך נמשך בבחינת השכלת והבנת המדות בבחינתם איך יתמשך בחסדו ובאיזה אופן יהיה החסד ועל ידי הבינה זו נתעוררו כביכול חסדו וגבורתו.

והנה מצד שעיקר הכוונה מאתו יתברך דייקא בבחינת המדות שהם עיקר הבנין מוכרח כביכול לסלק התמשכותו יתברך בבחינת אור אין סוף בבחינת נצח הוד יסוד דבינה כי אם יומשך אורו יתברך בבחינת כלי הבינה מצד בחינת השכלתו הלא יש בבחינת השכלתו המשכות עד אין קץ בבחינת אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך מדות כלל כי בחינת הבינה היא הבנת קישורי הכחות עם אור אין סוף בקשר נפלא מצד כחו הפלא ואם לא היה כביכול הסתלקות האור מערך בינה כביכול לא יתמשך בערך המדה לכן מוכרח להיות ההמשכה מאור אין סוף ברוך הוא דייקא בהמדה וכל התמשכותו אפילו בבחינת הבנתו יתברך עיקרו הוא להחסד וכו' רק שעל ידי הבנה הזו מתמשך בהחסד דייקא נמצא נצח הוד יסוד דבינה נעשו כלי לאור המשכתו יתברך בבחינות המדות אשר על כן נצח הוד יסוד דבינה נערכים מכלי הזעיר אנפין:

ועל זה מבואר בעץ חיים שכאשר נצח הוד יסוד דבינה נעשו מוחין לזעיר אנפין מסתלק אור הנצח הוד יסוד דבינה ונמשך בבחינת נצח הוד יסוד דבינה אור המוחין דזעיר אנפין בסוד וראיתן על האבנים שירכין דבינה מצטננין והאור המסתלק מנצח הוד יסוד דבינה נעשה להבינה נצח הוד יסוד חדשים כי אמת הוא שנצח הוד יסוד דבינה מצד כלי הזעיר אנפין נערכין מצד הזעיר אנפין ואור אין סוף ברוך הוא הנמשך בהנצח הוד יסוד הוא אור המדות שהם הזעיר אנפין אבל אף על פי כן מוכרח להיות אור אין סוף גם כן בבחינת השפעת הבינה להתמשך בבחינת הבינה הזאת בכדי לחבר אור אין סוף עם הכלים בקישור אחד על ידי עצם הבינה שלמעלה מן המדות אבל ההתמשכות הוא למעלה מן הכלים דזעיר אנפין ונעשה בחינת כתר עליהם ועיין בעץ חיים בשער הצלם בענין הלמ"ד אשר בחינתו מנצח הוד יסוד דבינה החדשים והבן היטב.

והנה הנצח הוד יסוד דבינה המתמשכים בזעיר אנפין ומתחברים עם כלי המדות נעשו ממש בחינת מדות שהם בחינת זעיר אנפין כי בבחינת מדות דהיינו בבחינת חסד יש בהחסד הזה גם כן בחינת ראש ובחינת תוך ובחינת סוף בחינת ראש החסד הוא כוונת חסדו יתברך ובחינת התוך הוא עצם חסדו יתברך ובחינת הסוף הוא השפעת והתקשרות חסדו יתברך להיות נמשך בעולמות על ידי מדת החסד הזה אבל כל זמן שלא נמשך השכלת והבנת החסד הנמשך מרצונו הרי לא נגלה במדת חסדו כי אם מדת החסד בלבד דהיינו שיש בכחו יתברך בחינת החסד אבל כאשר נגלה מכחו יתברך הבנת החסד הזה וכוונתו אז נתגלה גם כן כוונתו שבבחינת חסד בעצמו ומתחבר עם ההשכלה וההבנה ונעשה חסד אחד:

והנה בבחינת נצח הוד יסוד דבינה יש גם כן בחינת ראש תוך סוף והם הנקראים תלת פרקין דבינה דהיינו עצם ההשכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך בהשפעתו יתברך לבחינת חסדו כו' והבנת החסד מצד עצמו להבין עצם החסד אשר בכחו יתברך ויש בהבנה זו גם כן להבין השפעת חסדו זה להתגלות ולכן בהתמשכות הנצח הוד יסוד דבינה מתחבר ההשכלה של הבינה שהוא פרק העליון עם פרקים העליונים דחסד ונעשה ראש החסד וגם כן פרק האמצעי עם בחינת עצם החסד שהם שני פרקים האמצעים ונעשה גוף החסד וכן פרק התחתון דבינה עם בחינת ההשפעה של החסד ונגלה בחינת ההשפעה כי שלא בבחינת הבינה לא היה מתגלה בחינת כוונת החסד וגם לא היה מתגלה בהעצם שהוא התוך כי אם רק בחינת כח המדה בעצמה וכן בהשפעה לא נתגלה כוונת ההשפעה:

לכן המדות שהוא הזעיר אנפין לא היו כל בחינותיו כי אם ששה מדות וראש תוך סוף שבו לא נתגלית בו ההבנה כי אם כלי ההמשכה בלבד ולכן בכל הבחינות לא היו רק שני פרקין כי היה חסד התגלות הבנה אבל בהתגלות ההבנה אז נתחברו ונגלו בכל בחינות ההבנה שבהחסד ונעשה בעל תשע ספירות באופן התחברות הנזכר לעיל כי בכל בחינות המדות הן בראש ובתוך ובסוף מוכרח להיות התגלותם דייקא על ידי הבינה כנזכר לעיל ולכן מבואר בעץ חיים שבעת ההגדלה מתחבר פרק עליון דבינה עם שני פרקין העליונים דחסד ונעשו כלי חכמה דזעיר אנפין ופרק אמצעי דבינה נתחבר עם שני פרקים האמצעים ונעשה מזה כלי חסד דזעיר אנפין ופרק התחתון דבינה נתחבר עם שני פרקין תתאין ונעשו כלי נצח דזעיר אנפין וכן בקו שמאל וכן בקו אמצעי והמבין יבין:

פרק יא

והנה הבחינת נצח הוד יסוד דבינה מוכרח להיות אפילו בבחינת קטנות דזעיר אנפין שהם רק בחינת גילוי המדות לבד מוכרח להיות בזה הגילוי חכמה והבנה דהיינו בבחינת גילוי המדה נגלה לאיזה דבר היא המדה ובאיזה אופן כו' כמו שאנו רואים בחוש שאפילו בקטן שבקטנים כל הנהגתו הוא רק על פי מדותיו הנה נראה בזה שיש לו איזה השכלה למדותיו ואפילו בבהמה שכל מהותה אינה רק מדות ואף על פי כן אנו רואים שיש לה איזה דעת והשכלה מה שתאהוב ומה שלא תאהוב ולברוח מדבר המזיק אותה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ידע שור קונהו שאפילו הבהמה מכרת רבונה ומכרת מקומה ודירתה ויש בהם גם כן חילוקים בהשכלתם כמאמר רבותינו זכרונם לברכה האי תורא פקיחא הוא ויש שור חרש שוטה וכו' אך אף על פי כן אינם נערכים בבחינת דעת וחכמה כלל מצד שעיקר הנהגתה הוא רק על ידי טבעה וכן בקטן עיקרו הוא הטבעית לאהוב וכו' וההשכלה טפילה להמדה הטבעית דהיינו שיבין אהבתו כו':

כן הוא כביכול אפילו בעת קטנות זעיר אנפין דהיינו שאינם נגלים מכחו יתברך בהנהגות העולמות כי אם החסד והגבורה לבד ולא נגלה כוונתו יתברך בבחינת החסד והגבורה אף על פי כן כל הנהגות חסדו יתברך וגבורותיו כו' הוא על בחינת סדר העולמות בכל פרט רק שאינו נגלה כי אם חיצוניות המשכתו יתברך בעולמות ולא נגלה על ידי העולמות כוונתו יתברך ובינתו בבחינת ההנהגה כי אם נגלה רק בבחינת טבע העולמות ולא נגלה רק הטבעית של כל בחינה ובחינה שבעולמות אבל ההשכלה וההבנה והדעת שהוא התגלות יחודו יתברך בהעולמות ואשר כל הנבראים אינם מתנהגים על פי הטבע כי אם על פי מכוון מאתו יתברך כדי שעל ידי העולמות יהיה נגלה יחודו יתברך בהם אשר לכוונה זו נבראו ועל ידי הכוונה זו נמשכים כל ההטבעות של כל הנבראים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית וכמו שכתוב כל פעל הוי"ה למענהו בחינת כוונתו זו לא נגלה בבחינת המשכת מדותיו יתברך:

וכאשר לא נגלה התגלותו יתברך כי אם בבחינת הטבעה שהוא על פי מדות נקרא התגלות הזעיר אנפין בבחינת קטנות בלבד בבחינת שש קצוות בלי התגלות הראש שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך שבבחינת העולמות אבל כשנגלה חכמתו ובינתו יתברך בבחינת התגלות העולמות דהיינו שנגלה כח התקשרותו יתברך בהעולמות אז נתגדלו המדות שהם הנהגות טבעיות העולם בבחינת חסדו וגבורתו ונגלה בהם בחינת חכמתו בינתו דעתו וכוונתו יתברך אז נתגלה ראש המדות שהם בחינת הנהגתם כו':

והנה כבר נתבאר לעיל שיש בבחינת התגלות חכמתו ובינתו יתברך בבחינת עולמות גם כן שני בחינות בחינת חיצוניות ופנימיות ולכן יש שני בחינות הגדלות המדות דהיינו הגדלה אחד הוא להבין התקשרותו יתברך ויחודו בכל פרט בבחינת הנבראים אשר נמשך בהם אור אין סוף מצד יחודו בהם ומתייחד בהם בבחינתם הנגלים בבחינת עולמות:

והגדלה השנייה הוא התגלות פנימיותם של העולמות אשר מצד הפנימיות הרי אין הכלים נערכים כלל לבחינה ומהות נבדל כי אם שהכל הוא עצמותו ברוך הוא לבדו ואפילו מצד הכלים נגלה שאין עוד מלבדו ויש בבחינה הזאת כל בחינות ההתגלות שבבחינת התגלות חיצוניות העולמות בבחינת כלים שלהם הנגלים למהות נבדל רק שהם מתקשרים ביחוד כמו הנפש בגוף אשר יש בזה קטנות וגדלות כן יש בבחינת הפנימיות גם כן בחינת קטנות וגדלות דהיינו התגלות המדות בלי התגלות ההשכלה בהם ויש בהם התגלות ההשכלה והתגלות המדות שבבחינת פנימיות ונקרא בחינה זו בחינת אהבה רבה אשר אהבה הזאת היא לצאת מגדרי הכלים ונקראת בהמה רבה שלפני אצילות כמבואר בספר הקדוש ליקוטי אמרים מאדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן ויש בזאת האהבה בחינת ראש שהם החכמה בינה דעת להבין ולהשכיל עצמותו ברוך הוא בבחינת הבנה שלמעלה מן הכלים. והנה בבחינה הראשונה המוחין הם מנצח הוד יסוד דישראל סבא ותבונה ובבחינה שנייה שהוא מצד הפנימיות המוחין המה מנצח הוד יסוד דאבא ואמא עילאין:

וכן בבחינת רצונו יתברך המתמשך בבחינת הכלים אשר מצד רצונו יתברך הוא כל הנהגות העולמות יש גם כן שני בחינות הנזכרים לעיל בחינת חיצוניות הרצון ובחינת פנימיות הרצון כי על ידי בחינת רצונו יתברך נמשכים כל המוחין הן מצד הפנימיות והן מצד החיצוניות ובתוך כל הבחינות הנזכרים לעיל ועל ידיהם נמשך אור אין סוף בבחינת זעיר אנפין שהם בחינת הכלים שהם מדותיו יתברך אשר המה בניינו של עולם והתקשרותו וסדרו אשר סידר המאציל ברוך הוא לצורך חיות העולמות וכוונתו יתברך בהם:

פרק יב

והנה בהתמשכותו והתקשרותו יתברך בבחינת התגלות העולם תמצא חמשה בחינות אחד הוא מצד כוונתו יתברך בבחינת התגלות אלקו"תו בעולמות בדרך כלל מוכרח להיות כל בחינת העולמות בדרך כלל כביכול בהסכם בבינתו יתברך הנובע מרצונו יתברך בבחינת כתר אשר בבחינת בינה הוא הבנת התקשרות האורות עם הכלים כמבואר לעיל והוא הנקרא בחינת עיבור במעי אימא ואז נקרא כל בחינת הזעיר אנפין שהוא בחינת כלים לגלות אלקו"תו יתברך בבחינת נצח הוד יסוד ואז הוא תלת כלול גו תלת דהיינו שעדיין אינו גילוי למדותיו יתברך וחכמתו ובינתו יתברך כי אם מוסתר בבינתו בבחינת נצחון בלי התגלות אחר ואחר זה הוא הולדה ממעי אימא דהיינו שנתגלה חסדו וגבורתו ותפארתו בבחינת מדה לההתמשכות וזהו נקרא בחינת יניקה שהמדות מתנהגים על ידי הבינה ויונקים ממנה באיזה אופן יהיה החסד או ההיפוך שהוא הגבורה:

ואחר התגלותם של המדות נתגלה בחינת כוונתו יתברך בהמדות והוא חכמתו ובינתו ודעתו יתברך ושיהיה מתנהג בחסדו על פי החכמה והבינה ונצח הוד יסוד דבינה שהוא ההשפעה מבינתו יתברך לצורך המדות בהנהגתם באיזה אופן יומשך אורו יתברך בהכלים האלו ושיתקשרו ויתאחדו על פי חכמה והבנה בכל פרטי המדות וההשפעה הזאת שמבינתו אינה כי אם לצורך הנהגות עולמו בבחינת המדה בבחינת הבנה והשכלה בבחינת החסד והגבורה כו' וכל זה הוא השכלה בערך הנהגת סדרי העולמות בבחינת חכמה והבנה ואז מאיר ונמשך חכמה בהמדות מצד העצם ובעיקר כוונתו יתברך שלא מצד המדות כי אם מצד העצם של הכוונה שלא בערך הנגלה בהמדות אזי נגלה רצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה כי אם רצון ובתוך כל הבחינות האלו נמשך אור עצמותו ברוך הוא בבחינת המדות האלו שהם הכלים להמשיך אור אין סוף בהם על ידי בחינת הלבושים האלו נמצא בענין התקשרותו יתברך בבחינת הכלים הם חמשה בחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה.

ראשונה הוא בחינת נצח הוד יסוד שהוא בבחינת עיבור נקרא נפש ובחינת התגלות המדות נקרא רוח ובחינת התגלות השכלת המדות נקרא נשמה. ובחינת התגלות השכלתו והבנתו מצד עצם כוונתו יתברך הנמשך מצד רצונו יתברך בבחינת כוונתו יתברך העצמית שהוא כח כל הכלים עם האורות נקרא בחינת חיה ואז נמשך רצונו יתברך שלמעלה מן ההשכלה כי אם בבחינת פלא והוא בחינת יחידה וזהו המקשר כל הבחינות האלו להיות עובר אור אין סוף ברוך הוא בבחינות כלים האלו שהוא זעיר אנפין ולהתייחד בהם בבחינת המשכת אור עצמותו ברוך הוא בלי שינוי והבדל כלל וכל הבחינות האלו המה הכל מצד מדותיו יתברך אשר הם עיקרם בבחינת כלים להמשיך ולגלות אלקו"תו יתברך על ידם בהעולמות.

והנה החמשה בחינות הנזכרים לעיל מוכרחים להיות בקטנות ובגדלות אך בקטנות נמשך מכלי התבונה מבחינת חיצוניותם וגם מכלי הבינה גם כן מצד חיצוניותם ומבחינת נצח הוד יסוד שבנצח הוד יסוד שלהם אשר מצד חיצוניות הכלים הם נתגלו בבחינת נפש ומכלי אמצעים שבנצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד שלהם הנזכר לעיל נתגלו בחסד גבורה תפארת בבחינת רוח ומהפנימיות שלהם נתגלים בבחינת נשמה וזהו מבחינת תבונה שבתבונה וכן כיוצא בזה בבחינת חיה שהוא השכלה שמצד העצם הם גם כן באופן זה מנצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד שלהם וכן מרצונו יתברך הוא מחצוניות נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד וכשנתגדל יותר נתגלה מהתבונה דהיינו מנצח הוד יסוד דתבונה שנייה ואי אפשר לבאר כל הפרטים כי המבין יבין מעצמו אשר יש בזה כמה בחינות לאין קץ וכאשר תעיין בעץ חיים בדרושי הזעיר אנפין בחינות לאין קץ אבל דרך כלל נצח הוד יסוד שבזעיר אנפין נקרא בחינת נפש וחסד גבורה תפארת בחינת רוח וחכמה בינה דעת בחינת נשמה הנמשכת מבחינת ישראל סבא ותבונה שהם הבנתו יתברך בבחינת התגלות האלו מצד המדות כנזכר לעיל:

לכן יש כנגד זה כלים והכלים הם מבינה דהיינו מנצח הוד יסוד דתבונה שמתחברים עם המדות דהיינו שליש עליון דנצח דבינה נתחבר עם שני פרקין עילאין דחסד ונעשה כלי חכמה וכן פרק עליון דהוד דתבונה עם שני פרקין עילאין דגבורה ושליש תחתון דחסד עם שליש עליון דנצח עם פרק אמצעי דנצח דתבונה נעשה כלי חסד וכן פרק תחתון דנצח דתבונה עם שני פרקין דנצח לקישור כלי נצח זהו בקו ימין וכן הוא בקו שמאל וכן הוא בקו אמצעי וכמו שנתבאר לעיל בכל הפרטים:

ובחינת נצח הוד יסוד דאבא ואמא עלאין שהוא התגלות כוונתו יתברך כאשר הוא מצד עצם כוונתו יתברך בבחינת רצונו מתלבשים בבחינת נצח הוד יסוד דתבונה גם כן על דרך הנזכר לעיל כי אם שהם אינם מתגלים בבחינת כלים כמבואר לעיל ונצח הוד יסוד דאריך אנפין שהוא רצונו יתברך מתלבש בבחינת נצח הוד יסוד דאבא ואמא ובתוך כולם עובר אור אין סוף ברוך הוא בבחינת הכלים האלו להתקשרות יחודו יתברך בבחינת העולמות על ידי בחינות האלו כמו שידוע כי התגלות ההשפעה מהמדריגה הגבוה לבחינה שתחתיה הוא על ידי נצח הוד יסוד שהם ירכין לבר מגופא דהיינו להשפיע ממהותו בבחינת המקבל אבל עצם הגוף של הגבוה ממנו אינו מתגלה בבחינה שתחתיה אשר מצד העצם אין ערך כידוע שכל בחינה תחתונה שבעליונה אינו ערך לגבי בחינה הנמוכה ממנה ולכן אינו נמשך מבחינת תבונה כי אם הנצח הוד יסוד אבל גופא שהוא התפארת נעשה כתר לזעיר אנפין שהוא למעלה מן הזעיר אנפין וכן הוא בנצח הוד יסוד דאימא עילאה וכן הוא בנצח הוד יסוד דאריך אנפין אשר עצם מהותם אינו בערך ההלבשה וההשפעה כי אם כל התחברותם על ידי הנצח הוד יסוד ולכן אפילו בנצח הוד יסוד דבינה היה הסתלקות האור דבינה מהם כי אם נשארו בחינת כלים שהוא כלי התחברות בחינת זעיר אנפין עם הכלים:

הנה הגם שפעמים עולה זעיר אנפין עד החסד גבורה תפארת ופעמים יותר כי בבחינת עליה נעשה החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד וגופא של בינה נתעלית במעלה יתירה כמשל מהחכם המשפיע להמקבל הרי אינו משפיע מעצם חכמתו אשר אינה בערך להמקבל כי אם המשכה והשפעה מחכמתו העצמית בערך המקבל אבל כאשר הוא על פי עצם חכמתו לא יוכל המקבל לקבל וכאשר המקבל מתעצם ומשיג יותר כוונת רבו אזי מבונן רבו אליו חכמתו היותר גדולה וממשיך אותה אליו והנה כמו כן יובן זה כביכול בעליות העולמות שהוא בחינת זעיר אנפין כפי העלייה אשר עולה דהיינו בבחינת ביטול ויחוד יותר מתגלה מכח עצמותו יתברך שבבחינת חכמה ובינה השכלות יתירות ובחינת גילוי חכמתו ממש שבבחינה התחתונה נעשה בחינת נצח הוד יסוד ודי למבין והנה בבחינת גדלות זעיר אנפין יש בחינות לאין מספר כפי עבודת התחתונים ועלייתם כך הוא ההתגלות כביכול כמו שיתבאר לקמן בעזר השם:

פרק יג

והנה בבחינת גדלות זעיר אנפין הגם שעיקר הגדלות הוא בכלים הפנימים בהמשכת אור אין סוף בהם על פי לבושים דחכמה בינה ודאריך אנפין כנזכר לעיל נמצא שכל עיקר הגדלות הוא מצד שנגלה חכמתו ובינתו יתברך ביתר שאת בהכלים כמו כן אפילו הכלים מתגדלים בערכם הן בפנימיות הכלים הן בחצוניות הכלים:

ויובן זה על פי משל מהחכם המצמצם חכמתו להשפיע להתינוק אזי הוא מדבר בערך התינוק והנה בחינת הדבור הוא חצוניות הכלי אשר על ידו ממשיך חכמתו וכו' והנה בבחינת דיבור יש גם כן בחינת הכלים שמצד החצוניות דהיינו אותיות הדיבור וצירוף הדבור לתיבה וצירוף התיבות באופן הנאות והנה כאשר אינו נגלה כי אם הדבור בחצוניות ואינו נגלה מתוכו כוונת המשפיע וחכמתו בזה הנה הדבור הוא בתכלית הקטנות אבל כשנתגלה כוונתו וחכמתו בזה אזי הדבור בבחינת חצוניותו מתגדל גם כן דהיינו שעל ידי החכמה הנתגלה מבין דיוק הדברים וצירופיהם וצירוף התיבות ומבינים שהכל הוא בדיוק ואז נתגדל אפילו החצוניות להתגלות המכוון בהחצוניות ואדרבה מבחינת החצוניות כשתדייק בכל כוונת הצירוף יכול להשכיל מזה יותר חכמה:

תוכן העניינים

שערי היחוד ואמונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה