שערי בנימין· רבי אברהם בנימין קלוגר
סימן כג
להרב הה"ג מו"ה שמחה גינצבורג אב"ד סטאראזיניץ:
יקרתו הגיעני היום הזה ויען כי אנכי טרוד בימים הללו בטרדות שלא כסדרן וגם הענין אינו סובל אריכות אמרתי להשיבהו תיכף כן פן יצא הדבר מלבי ואשכח להשיב. ע"ד שאלתו בכפר אחד הסמוך לקהל' אשר מעולם ועד עולם שייך לקהלתו בבית החיים ובמסי הקהל ועתה רצו אנשי הכפר לקבל עליהם רב מיוחד להסיג גבול מעכ"ת:
תשובה. הנה ידוע דעת הסמ"ע בחו"מ סי' י"ד סקי"א דהכפרים השייכים לבית החיים דהעיר המה שייכים להעיר שהביא כן בשם התה"ד עיי"ש אמנם כבוד אאמו"ר רבינו שבגולה ז"ל בספרו טוב טעם מהדורא ג' ח"א סי' ס"א פסק דבזמנינו הכל הולכין ע"פ נמוסי הקיר"ה אם ע"פ נמוסי הקיר"ה שייך הכפר להעיר הזאת נחשבו שייך להעיר ואי לא לא דדינא דמלכותא דינא. והנה מעכ"ת כ' דהכפר ההוא ע"פ נמוסי הקיר"ה שייך להעיר הזאת ע"כ בלי ספק שייכא לאותה העיר אשר מעכ"ת שוכן בתוכה ויש בזה משום השגת גבול למעכ"ת וידוע דעת הפוסקים הראשונים והאחרונים דאסור להסיג גבול הרב ועיין בשו"ת תועפות ראם חלק חו"מ סי' כ"ו ובשו"ת חת"ס בכמה מקומות חאו"ח וחלק חו"מ שהאריכו בזה וגם מר אבא הגאון ז"ל בספריו וגם אנכי הצעיר הארכתי בזה שחלילה וחלילה להסיג גבול הרב ולקפח פרנסתו בשום דבר. והנה מעכ"ת רוצה למנות שם את בנו לרב בודאי יפה וכהוגן הדבר דכבר מבואר הענין ברמ"א יו"ד סי' רמ"ה סר"ב בהג"ה דבנו וב"ב עד סוף כל הדורות קודמין לאחרים אפי' יש גדול מהם אם הוא רק ממלא מקום אבותיו עכ"פ במקצת ביראה ובקצת חכמה וכבר האריכו בזה האחרונים בתשובותיהם ובחת"ס או"ח סי' י"ב וי"ג ובחקרי לב חאו"ח ע"כ לדעתי בודאי ישמעו אנשי הכפר ויעשו נ"ר למעכ"ת לקבל את בנו לרב אמנם אם לא ירצו לקבל את בנו עכ"פ זאת אסור להם לקבל רב אחר ולהסיג גבול כת"ר ויותר אין להאריך וכו' דברי ידידו: