אור ברסלב

שער משפט חלק א· רבי ישראל איסר וולף

סח

סז

א שטרי מחילות. וכ' הסמ"ע ועפ"ר שכתבתי דלא איירי שכ' בו שמוחל לו לפניהן דא"כ לא הוי השטר אלא לראיה בעלמא וכבר נת' דמהני בערכאות אלא מיירי שבשטר זה כתוב שמוחל לו דגוף המחילה נעשה בשטר זה וה"ל כשטר מתנה ולפ"ז צ"ל דאיירי שהישראל כותב וחותם המחילה בערכאות והערכאות מקיימין אותו ואע"פ שאין חתימתו מצד עצמו ניכרת עכ"ל והש"ך השיג עליו דא"כ אמאי כתב הרב די"ח דמהני המחילה דהא בכה"ג לכ"ע לא מהני דהוי כשטר מתנה ודבריהם הם תמוהים מאוד בעיני דכיון דהישראל כותב וחותם המחילה בערכאות מה"ת דלא תהני המחילה דמ"ל שמוחל בפה ומ"ל שמוחל בכתב ואף שאין חתימתו ניכרת מ"מ הא הערכאות לא מרעי נפשייהו וקושטא קאמרי דזה הוא כת"י ונהי שהוא כתב הכותים מ"מ הא כל השטרות הם כשרים בכל כתב ולשון כמבואר בסי' מ"ב ס"ב ואף שטר מתנה שכתבו הישראל עצמו וחתם בכתב ולשון עכו"ם והערכאות קיימו חתימתו נמי כשר דהא אף בגיטי נשים איתא להדיא במשנה סוף גיטין דגט שכתבו עברית ועדיו יונית או יונית ועידיו עברית כשר וכן מבואר באהע"ז ר"ס קכ"ו דגט כשר אף בכתב של יוני' ושאר לשונות וא"כ ה"נ בשטר מחילה מה"ת לא תהני אם כתבו וחתמו ישראל בערכאות והנה ראיתי בפרישה עצמו שכתב וז"ל דשטרי מחילות דנקט מיירי שאינו מוחל לו בפיו אלא אמר לו שיכתוב לו שטר מחילה וע"י זה השטר יהא נעשה המחילה וזהו הוי כעין קנין ולכך לא מהני עכ"ל ואפשר להעמיס דברים אלו ג"כ בלשון הסמ"ע דמיירי שהוא מצוה לכתוב שטר מחילה והם כותבים וחותמים שמו ומקיימין אותו כדרך שמקיימין כת"י ישראל כשמצוה לחתום שמו אך מ"מ לפענ"ד איפכא מסתברא דאף בכה"ג שמצוה לכתוב שטר מחילה מהני נמי בעש"ג דבשלמא בשטר מתנת קרקע כיון דקרקע אינה נקנית אלא בשטר ושטר זה שנכתב בעש"ג חספא בעלמא הוא לכך לא מהני שטר זה משא"כ בשטר מחילה כיון דמחילה א"צ קנין ומהני כשמוחל לו בפה א"כ כשצוה לכתוב שטר מחילה הרי גילה בדעתו שמוחל לו בלב שלם דאל"כ למה לו לכתוב שטר מחילה וא"כ כיון דמזה שצוה לכתוב יש ראיה שמחל לו הוי מחילה גמורה דאף שהשטר חספא בעלמא הוא מ"מ הרי מחל לו בלב שלם ומחילה א"צ קנין וליכא למימר כיון דהשטר לאו כלום הוא הוי דברים שבלב ואינן דברים זה ליתא דכבר הוכיח בתשובת מוהרי"ט חח"מ סי' מ"ה מכמה דוכתי בש"ס דהיכא דאיכא אומדנא דמוכח טובא שמחל לו בלב שלם מהני כמו גבי אונאה דלאחר שיעור שיראה לתגר ודאי מחל לו וה"נ אין לך אומדנא דמוכח יותר מזה שמחל לו בלב שלם דאם אינו מוחל בלב שלם למה צוה לכתוב ולמסור לו שטר מחילה וכמ"ש הרשב"ם בפחז"ה דף מ' ע"ב לענין מודעא במתנה דלא מצריך הכרת אונס וסגי בגילוי דעתא דלא ניחא ליה דודאי אונס הוא דאל"כ למה נותן לו המתנה כיון דלא ניחא ליה אבל בלא גילוי דעת ודאי ניחא ליה ע"ש וה"נ כיון שמצוה לכתוב לו שטר מחילה בערכאות וליתן לו הרי מוכח שמחל לו בלב שלם ומחילה א"צ קנין ולמה לא תהני בערכאות כיון דלא מרעי נפשייהו ובודאי קושטא קאמרי שציוה לכתוב א"כ הוי מחילה גמורה ומהני ול"ד למתנה דאף אם נתן לו מתנת קרקע בע"פ לא מהני דאינו נקנה אלא בשטר ושטר של ערכאות חספא בעלמא הוא משא"כ בשטרי מחילה דמהני מחילה בע"פ וע"י השטר שנעשה בערכאות יש ראיה שמחל לו בלב שלם ואינו אלא כשטר ראיה בעלמא דמהני ואפשר דאף הסמ"ע לא כתב כן אלא ליישב שיטת הרמב"ם אבל לדעת הי"ח מהני המחילה אף בכה"ג ואין מקום לקושית הש"ך וז"ב לפענ"ד:

ב דה"מ ששמות העדי' החתומי' בו מובהקים. והרא"ש חולק ע"ז וס"ל דלא מהני דהוי מזויף מתוכו וגזרינן מובהקין אטו שאינו מובהקין וסיים הש"ך ולא ידעתי למה השמיט הרב דעתו ויותר תימה לי על המחבר גופיה שהעתיק דברי הרמ"ה שבטור די"ל דהרמ"ה פוסק כשיטת ר"ח והראב"ד דהלכה כר"ש בגיטין דבשמות מובהקין כשר הגט דלא גזרינן אטו שאינן מובהקין אבל לפי שיטת הפוס' כת"ק דאף בשמות מובהקין הגט פסול וכן פסק המחבר באה"ע סי' ק"ל סי"ט דאף בשמות מובהקין הגט פסול א"כ בשטרי ממון נמי דלענין מזויף מתוכו שוים שטרי ממון לגיטין כמו שהוכיחו הפוס' מפז"ב מההוא מתנתא דהוי חתימי עליה תרי גיסי ואפשר דהמחבר הכריע מסברא דנפשיה כיון דהרמב"ם ס"ל דאף בשמות שאינן מובהקין כשר בעידי מסירה כמ"ש בבד"ה בטעמו של דבר ע"ש לכך אף לדעת החולקים די להחמיר בשאינן מובהקים אבל בשמות מובהקים יש לסמוך על המקילים דפסקו כר"ש והוי כעין ספק ספיקא ודוחק וצ"ע:

תוכן העניינים

שער משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה