שער משפט חלק א· רבי ישראל איסר וולף
נג
א ואמר עשו לי ב' כו'. בתשו' רדב"ז ח"א סי' קט"ו הביא בשם הרמב"ם בתשובה שפסק במי שיש לו שט"ח על חבירו ורוצה שיכתוב לו שטר בערכאו' בכדי שיהיה בטוח יותר לפרוע לו לזמן שקבע לו דצריך הלוה שיחזק חיובו בד"א ויפקידו השטר ביד איש נאמן כ"ז שיעבור הנתבע ולא ירצה לפרוע לו בד"י יתבע אותו בד"א והרדב"ז נתקשה בזה דלא מבעיא לפי מנהג שלהם שכותבין כל דבר בפנקסיהם והוא עומד לימים רבים וכ"ז שרוצה לתבוע את הלוה יכול לתבוע אף בלא שטר א"כ פשיטא דאינו מועיל מה שיפקידו השטר ביד נאמן דהא יכול לתבוע אף בלא שטר אך אף היכא שלא יוכל לתבעו שני פעמים כגון שיכתבו שזה החוב הוא החוב שיש לו שטר עליו בעדי ישראל מ"מ יש תקלה גדולה שאם ידונו ישראל שמסדרין לבע"ח לא ירצה לקבל ויתבע אותו בד"א וחובשים אותו בבית הסוהר כפי דיניהם ולפעמים ימות לכך העלה הרדב"ז שאם הבעל השטר הוא הולך בדרך טובים ושכנגדו אלם ויש לחוש שמא לא יציית דינא בכה"ג צריך לכתוב לו שט"ח אחר בדיניהם ויבררו בו שזהו החוב בעצמו שנכתב עליו בד"י ואם בעהש"ט הוא אלם אין שומעין לו כלל עכ"ד ולכאורה קשה מהא דאמרינן בש"ס דאם יש לו שני שטרות של חמשים שאין עושין לו אחד של מאה בכדי שלא יכוף לפורעו אלמא דאין הלוה מחויב לעשות לו שטר חדש כדי שיכוף לפורעו אך זה ליתא דשא"ה דחיישינן דילמא בעבור שיהיה לו שטר אחד יכוף אותו בד"י לפרוע לו הכל בפעם אחת שלא כדין כמ"ש הרמב"ם בפ' כ"א מה' מלוה והיינו שיכוף אותו אף קודם הזמן פרעון לפרוע לו הכל בב"א כמ"ש הש"ך בסי' ע"ד ס"ק י"ז וזה הוא שלא כדין כיון שבאמת יש לו שני שטרות ואף לדברי בעה"ת שהביא הש"ך שם הוא שתבוא כפייתו מאלי' במה שאינו צריך אבל הכא שתובע לעשות לו שטר בערכאות בכדי שיציית ד"י לפרוע לו בזמנו יכול לכופו שיחזק חיובו ואף לשיטת הרא"ש שהביא הט"ו בסי' ל"ט ס"ד דאף היכא שקנו מידו אם הלוה מוחה בעדים שלא יכתבו את השטר אין כותבין משום דלא ניחא ליה דליפשי שטר' עליו מ"מ י"ל דבכה"ג שכותבין בשטר הערכאות שהוא מהחוב שנכתב בעידי ישראל לא שייך אפושי שטרות וכ"ש אם רוצה להחליף את השטר לגמרי שהדין עמו אך היכא דאיכא חששא שידחוק לפרוע לו בלי סידור יפה כתב הרדב"ז דאין שומעין לו וכן עיקר: