אור ברסלב

שער משפט חלק א· רבי ישראל איסר וולף

מד

מג

א אלא שאין וכו'. הסמ"ע כתב דאם לא החזיר מענינו הרחיק בין השטר לחתימת העדים ש"א אפ"ה אין למדין מש"א משום דלא חלקו חז"ל בתקנתן עכ"ל ובאמת כדבריו מבואר בתוס' והרא"ש ר"פ ג"פ ובטור כאן אלא דהש"ך והט"ז השיגו עליו דתוס' ורא"ש וטור לטעמייהו אזלי דס"ל דכל השטר פסול וא"כ ע"כ ס"ל דתקנת חכמים היתה להחזיר מענינו של שטר ולכך לא חלקו חז"ל בתקנתן ובכ"מ תקנו דאף שירצו להשאיר ריוח בין השטר לחתימת העדים מ"מ צריך לחזור מענינו של שטר ולכך אם לא החזיר פסול דכל שטר שלא נעשה כתיקון חכמים פסול אף שאין בו חשש זיוף אבל לדידן דס"ל דכל השטר כשר וכמ"ש הרמב"ן שאינו אלא עצה טובה שלא יאבד ש"א ולכך בהרחיק שיטה אחת דליכא חשש זיוף כשר ולפעד"נ עיקר כהסמ"ע דאף לשיטה הרמב"ן דכל השטר כשר מ"מ כיון דקי"ל אין למדין מש"א לא פלוג חז"ל בתקנתן וגזרו הרחיקו אטו לא הרחיקו וכ"כ הש"ך בעצמו בסק"ה בשיטת הרא"ש ומה"ת לעשות מחלוקת בין הרמב"ן והרא"ש בזה וכן מוכח מדברי הרמב"ן בחי' בפ' ג"פ שהשיג על הרשב"ם דס"ל דבכתב שריר וקיים למדין מש"א והשיג עליו דאין למדין מש"א לעולם דאלו היה דרך ללמוד ממנה לא היו מקשין סתם במס' גיטין והא בעינן שיחזיר מענינו של שטר בש"א ומפרקינן בדמהדר אלמא ליכא תקנתא לאכשורי לש"א עכ"ל ואם איתא דבהרחיק שיטה אחת למדין מש"א אכתי קשה מאי פריך הש"ש הא איכא תקנתא בהרחיקו שיטה אחת דהא דרך העדים כן הוא דהא מה"ט הצריכו להחזיר מענינו של שטר א"ו דגזרינן הרחיקו אטו לא הרחיקו ועוד ראיה מדברי הטור גופיה דאי אמרת דעיקר טעמא דפסול בהרחיק ש"א הוא משום כיון דתקנת חז"ל היתה לחזור מענינו של שטר ה"ל שטר שנעשה שלא כתק"ח א"כ תקשה מהא דכתב הט"ו בסי' מ"ה ס"ז דהא דהרחיקו שני שיטין פסול היינו למיגבי ביה ממשעבדי א"ב מב"ח אם הלוה טוען פרעתי אבל א"י לטעון להד"ם ואף למ"ד בשט"ח המוקדמים דפסולים לגמרי יכול לטעון להד"ם מודים הכא כיון שניתנה עדות זו להכשיר אלו מלאוהו בקרובים או בחזרת דברים כמ"ש הש"ך שם וא"כ הכא בהרחיקו שיטה אחת כיון שניתנה עדות זו להכשיר אם יחזיר מענינו של שטר בש"א לא יהיה נאמן לומר להד"ם עמ"ש בש"א ודוחק לומר דהטור מיירי הכא לענין משעבדי א"ו דטעמא דהכא משום דגזרינן הרחיקו אטו לא הרחיקו ולכך נאמן לטעון אף להד"ם כמו בלא הרחיקו וא"כ ה"ה לשיטת הרמב"ן דלא היתה תקנה לחזור מענינו של שטר מ"מ אין למדין בהרחיקו משום גזירה דלא הרחיקו ויותר יש להוכיח כן מדברי הרא"ש ר"פ ג"פ שהוכיח דאף בהרחיקו דליכא חשש זיוף אין למדין מש"א מהא דפריך בפ"ק דגיטין גבי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל דגבי מב"ח דפריך והא בעינן לחזור מענינו של שטר וכו' והתם איירי אליבא דר"א דע"מ כרתי וכיון דאיכא ע"מ מידע ידעי אם זייף דאפילו לאחר כמה ימים דכירי אלמא אף. דליכא למיחש לזיופא בעי חזרה וה"ה הרחיק שטה אחת נמי ואי אמרת דטעמא דפסול כיון שלא נעשה כתק"ח א"כ קושית הש"ס ל"ק כלל דהא לענין גבי מב"ח איירי וא"כ א"י לומר להד"ם וגבי שפיר ודוחק גדול לומר דהש"ס פריך היכא דבש"א כתוב חיוב חדש שיהא נאמן לומר עליו פרעתי דמנ"ל להש"ס להקשות א"ו דטעמא הוא משום דגזרינן אטו לא הרחיקו ונאמן לומר אף להד"ם ופריך שפיר ובזה יש לתרץ הא דפריך הש"ס התם אח"כ אי הכי אפי' ממשעבדי נמי ולכאורה לשון א"ה אינו מדוקדק כלל דממ"נ אי השטר איתרע משום דלא איהדר א"כ פסיל אף למיגבי מב"ח ולפמ"ש א"ש דבכ"ז י"ל דמיירי בדלא איהדר ויש חילוק בין משעבדי לב"ח מה"ט דכתיבנא אבל למאי דחזינן דמוקי לה בדאהדר ולא ס"ל חילוק זה קשה שפיר א"ה אפי' ממשעבדי נמי וע"ש ברא"ש דמפרש לה התם דליכא חתימת עדים כלל ע"ש וא"ש ודוק:

ב ודוקא שחתמו העדים זה תחת זה וכו'. ופי' הש"ך כלומר אם נמצא דבר כתוב אין למדין מטעם כיון שאם העדים היו מניחים ריוח היה כשר אבל אם חתמו זה אחר זה למדין דכל השטר היה פסול אם היו העדים מניחים כך ריוח כדלקמן סי' מ"ה ס"י לכך ודאי לא הניחו כלום ולמידין ובאמת כן מבואר להדיא סי' מ"ה ס"י בהגה וע' בתשו' ראש יוסף למוהר"י אישקפה ז"ל דף כ"ג דפסק דאם חתימות העדים דבוק מאוד בכתב השטר אף שיש ריוח לפני חתימתן מותר להם לחתום דבכה"ג הוי דבר שא"י להזדייף דא"א לחתוך ולכתוב בחלק שלפני העדים פ' לוה מפ' אא"כ יחתוך גם כן מאותיות החתימה ויהיה ניכר הזיוף ע"ש ודבריו נכונים ולפ"ז בנמצא שחתמו העדים זה אחר זה וחתימתם דבוק מאוד בכתב השטר ונמצא כתוב ג"כ בחצי שיטה קודם חתימתן אזי למדין משיטה שלימה שלפני חתימתן משום דודאי היה כתוב בשיטה של מעלה דאל"כ היאך הניחו חלק שיטה שלימה וחצי שיטה שלפניהם אבל מחצי שיטה שלפני חתימתן אין למדין דדילמא לא היה כתוב שם כלל והם חתמו א"ע בכוונה דבוק להכתב ובכה"ג מותר להם לחתום נ"ל וק"ל:

ג ויחזרו ויחתמו שניהם. ע' בש"ך ולקמן סי' מ"ה סכ"א ומש"ש ע"ש:

תוכן העניינים

שער משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה