שער משפט חלק א· רבי ישראל איסר וולף
כז
א המקלל אחד מישראל. בסנהדרין דף פ"ה ובמס' מכות דף ח' ע"ב אמרינן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך אבל כשאינו עושה מעשה עמך מותר לקללו ומוכח התם דבכל ישראל הדין כן וכן הוא במס' ב"מ פ' הזהב דף מ"ח ע"ב ומשמע התם בתוס' ד"ה בעושה מעשה עמך דכל היכא שאדם עשה שלא כדין אף דלא מיקרי אינו עושה מעשה עמך שיהיה מותר לקללו בחנם מ"מ על דבר זה שעשה שלא כהוגן מותר לקללו ותמיהני מהשמטת הט"ו דין זה שוב מצאתי בהג"מ בפ' כ"ו מה' סנהדרין שכתב שכל דינים אילו הם דוקא בכשרים שנאמר ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך עכ"ל והוא נלמד מש"ס הנ"ל וכן הוא בשאלתות פ' וישב וע"ש:
ב אל יהיה פלוני ברוך וכו'. עמ"ש בזה הרב מוהרש"ק בהגהות הט"ז והלח"מ פ"ג מה' זכייה ד"ז וע"ש: