אור ברסלב

שער משפט חלק א· רבי ישראל איסר וולף

ב

א

א ואפי' אין בדבר עדות גמורה. בב"י בשם תשו' הרמב"ן משמע דאפי' ע"פ עדות קרובים עונשין לעשות סייג לתורה והכנה"ג הביא בשם המשפטי שמואל דה"ה שיכולים הדיינים להיות קרובים זה לזה ולא נהירא לי דדוקא עדים קרובין מקבלין דליכא סהדי אחרינא וכיון שהוא למיגדר מילתא מקבלינן לעדותן משא"כ לענין דיינים כיון דאיכא דייני אחרינא למה נסמוך אדיינים פסולים דמאי מיגדר מילתא איכא בזה כיון דאיכא ב"ד אחרינא וכ"כ הב"ח בסי' ז' דלפי שיטת התוס' דבד"נ אף עד הרואה אינו נעשה דיין משום כיון דחזא דקטל לא חזא ליה זכותא ה"ה בזה"ז היכא דענשינן למגדר מילתא אין הרואה נעשה דיין ע"ש אלמא דלענין דיינים אף למיגדר מילתא בעינן דיינים הכשרים לד"נ דוקא ודוחק לומר דשא"ה דיש טעם בדבר דכיון דחזי דקטל לא חזי ליה זכותא דזה ליתא כיון דהתורה פסלה בכל דוכתי דיינים קרובים אין לחלק ביניהם ואין להקשות מפ' נגמר הדין דשמעון בן שטח תלה פ' נשים ביום אחד אף שאין דנים ד"נ שנים ביום אחד משום דהוראת שעה היתה אלמא אף שהיה יכול לדונם בזאח"ז מ"מ כיון שהוא למיגדר מילתא אין מדקדקין בזה זה ליתא דכבר פירש"י שם שהיה ירא מפני קרוביהם שלא יתקשרו להצילן אלמא היכא דלא שייך טעם זה אף דענשינן למיגדר מילתא אין דנים שנים ביום אחד משום דלא מצי להפוכי בזכותא ולא שייך מיגדר מילתא כיון שיכולין לדונם בשני ימים ואולי דאף המשפטי שמואל מיירי דליכא דייני אחרינא:

ב אבל ביד הב"ד להלקותו וכו' למיגדר מילתא. בתשובת הרב מוהר"ל בן חביב באגרת הסמירה אשר לו בדף רפ"ח ודף רצ"ז נחלק שם עם הרב הר"י בי רב שהרב הר"י בי רב סובר דמי שבא לב"ד דרך תשובה להלקותו מלקות דאוריי' אף שאין עדים והתראה שעבר על לאו זה רשות ביד הב"ד להלקותו אף שאין ב"ד כופין אותו בהודאת פיו מ"מ ברצונו נפטר מידי עונשו ואפי' בב"ד שאין סמוכים נמי והרב הרלב"ח חולק עליו שאין ביד הב"ד כח להלקותו בלא עדים והתראה אף שהב"ד סמוכים ע"ש באריכות בדבריהם ולפעד"נ ראיה להרב הרלב"ח מהסוגיא דר"פ שבועות הפקדון דבעי התם בש"ס הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו מהו כיון דחידוש הוא דבכל התורה לא מצינו מזיד דמייתי קרבן והכא מייתי ל"ש אתרו ביה ל"ש לא אתרו ביה או דילמא ה"מ היכא דלא אתרו ביה אבל היכא דאתרו ביה מלקא לקי קרבן לא מייתי או דילמא הא והא עבידנא ולפי דברי הר"י בי רב שרשות ביד ב"ד להלקותו אף בלא עדים והתראה א"כ פשיטא דלהוציא ידי שמים לכפרה חייב לצוות לב"ד להלקותו אף בלא עדים והתראה דקמי שמיא גליא והוא יודע האמת שהזיד בעבירה שחייב עליה מלקות וא"כ קשה הא איתא בש"ס רפ"ק דמציעא דף ג' ע"ב דאשם היינו קרבן ותליא בפלוגתא דר"מ ורבנן במס' כריתות באמרו לו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי דר"מ מחייב וחכמים פוטרים וכן הוא להדיא במתניתין דפרק ארבעה שומרין דאף שבאו עדים לא מחייב בקרבן שבועת הפקדון אלא בהודה מעצמו אח"כ וכמ"ש התוס' בב"מ שם ד"ה אשם ולפי הסוגיא דב"ק אף נ"מ מודה באשם כיון דכתיב והתודה ע"ש וכן צ"ל בסוגיא דכריתות דבעי הש"ס שם אי טעמא דרבנן משום מיגו דאם ירצה לומר יחיד הייתי או משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים וא"כ אי אמרינן דטעמא דרבנן משום מיגו תקשה מתניתין דד' שומרין דמבואר דאינו חייב באשם ע"פ עדים אתיא דלא כמאן דהא בשבועת הפקדון חייב על המזיד כשוגג וליכא מיגו א"ו דאשם פטור לכ"ע משום דכתיב והתודה והש"ס בב"מ דקאמר דאשם היינו קרבן ותליא בפלוגתא דר"מ ורבנן אתיא אי אמרינן דטעמא דרבנן משום דאדם נאמן ע"ע דסוגיא דש"ס התם אזלא אליבא דההיא לישנא כמ"ש התוס' שם ע"ש ומשום הכי נמי פרשו רש"י והרע"ב מתניתין דשבועות הפקדון דמיירי בהודה משום דאף למ"ד דכופר בממון שיש עליו עדים חייב קרבן מ"מ צ"ל דמיירי שהודה אח"כ דע"פ עדים לבד אינו חייב אשם ודברי מוהרש"א והתיו"ט שם תמוהים מאד בזה ע"ש וא"כ כיון שכבר הוכחתי דאינו חייב קרבן אשם אלא בהודה מעצמו דכתיב והתודה ואף בהודה מעצמו לא כפינן ליה להביא קרבן דחייבי אשמות אין ממשכנין אותן כמ"ש התוס' בכריתות דף י"ב ע"א ד"ה א"ד דמאן דלא ניחא ליה בכפרה לא כייפינן ליה וא"כ הא דחייבה התורה קרבן אשם היינו במודה מעצמו וניחא ליה בכפרה וא"כ בכה"ג חייב מלקות נמי אף בלא התרו ביה כיון שהוא יודע שהוא מזיד וחייב מלקות והב"ד מלקין אותו ואפ"ה חייבו התורה קרבן אשם וא"כ ה"ה באתרו ביה נמי וגם קשה מאי משני הש"ס התם מתניתין דמה הן חייבים על זדונה אשם בכסף שקלים דמיירי בלא התרו בו אכתי אמאי לא קתני מלקות אי חייב תרוייהו כיון דמתניתין מיירי בהודה וניחא ליה בכפרה וגם קשה הא דפריך הש"ס התם לרבה דאמר הכופר בממון שיש עליו עדים פטור מהברייתא דלא אם אמרת בנזיר טמא שכן לוקה והוכיח דמיירי דאיכא עדים מדקתני שכן לוקה ואסיק בתיובתא ומאי קושיא הא עיקר הפלפול של הברייתא הוא אם חייב קרבן אשם נזיר במזיד כמ"ש התוס' שם ד"ה מאי אינו לוקה ע"ש וא"כ כיון דמיירי בהודה מעצמו דלמא אף מה דקתני שכן לוקה מיירי כן וחייב במלקות לכפרה א"ו העיקר כהרב מוהרלב"ח דבלא עדים והתראה אין הב"ד לוקין אותו בשום אופן דמלקות במקום מיתה הוא ואין לוקין אותו ע"פ עצמו:

תוכן העניינים

שער משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה