שער יהושע· רבי יהושע רפאל בנבנישתי
סימן כט
ה' נזקי שכנים:
נדרשתי מאת השתי כתות ה"ה הח"ר יהודה בנבשת צד אחד והר' משה טיררו צד אחד על הפרשיות היו ביניהם שהם שכנים זה לזה והיה להם מלפני בתיהם חרבה על רוחב השתי בתים הנ' והיו משתמשים ממנה השני שכנים הנ' לענין מעבר שהיו עוברים דרך שם ועתה בא ר' משה טירנירו ובנה בחרבה הנ' במה שלפני ביתו וחלק בקו ישר חצי החרבה הנ' מה ששטח שלפני ביתו ועשה כותל גדול והכניס חצי החרבה ועשה פתח יוצא לחצי החרבה האחר שבשטח בתי הח"ר יהודה הנ' ויוצא ובא דרך שם והה"ר יהודה היה מוחה בו באמרו כי כבר חלקת החורבה ולקחת חצייך והכנסת לתוך שלך ועתה החצי האחר נשאר עד שנתמצעו ביניהם אנשים ופשרו ביניהם שיתן ה"הר משה להח"ר יהודה ל"ו גרוש ושימכור מהחרבה הנ' לענין שיהיה מעבר לה"ר משה וז"ל השטר בפנינו וכו' וכו' ובעבורם מכר הח"ר יהודה לר' משה הנ' במקומו עקום דרך מעבר שיהי לו זכות לצאת ולבוא דרך שם לביתו של מעלה הוא וכל הבאים מכחו לטעון ולפרק משאותם דרך שם וכו' גם נתפשרו שבהיות שיש להם זירחימין בשותפות תחת הגארדאקי המכוסה שלא יש להם רשות לאחת מהם לעשות שום בנין ופירדי ולא תנור וכירים ולא שום תשמיש מאס כל המקום אשר הקימיר של הזירזימיי הוא שם רק תמיד יהיה אותו המקום פנוי לשמוש בעלמא כל זה הלשון הוא בשטר ועתה עשה ר' משה הנ' בתוך המעבר ב' מזחילות בשפתן גנותיו מזרימות בקרקע המעבר ומתאספים שם מי הגנות ונופלים במעבר בחזקה וביב אחד פשו למטה ששופך בו מימיו שמשתמש בביתו וגם עשה בגארדוקי המכוסה הנ' שני דיריקיש וטאדאן אחד בחלק השטוח לפני ביתו וטען הח"ר יהודה שיסלק המזחילות והביב שע"י רבוי המים הוא ניזוק נזק גדול והוא לא מכר אלא לענין מעבר דרך לעבור שם כנראה בשטר ור' משה השיב שהמזחילות יורדות על מה שקנה והמעבר שלו ובשלו הוא עושה. עוד טען הח"ר יהודה שיסלק הקונדיסין והדיריקים והבארזק שבנה כאשר היה התנאי ביניהם עוד טוען הח"ר יהודה הנ' שעל שטח חרבתו בנה כותל למשמר וכבר נהנו בו ג"כ ר' משה הנ' שישלם לו כפי מה שההנהו עוד טען הח"ר יהודה שכותל אחר בנה ר' משה מצד האחר שמפסיק בין חרבתו לחרבת הח"ר יהודה והחזיר הרעפים הנוטפים בחרבת הח"ר יהודה שיסלקם ור' משה השיב שמחל לו בפי' והח"ר יהודה מכחישו אלו הם הטענות שטענו השתי כתות לפני:
על ראשון ראשון השבתי להם וגזרתי כי לענין המזחילות חייב הח"ר משה טורנירו הנ' לסלקם שלא ישפכו לקרקע המעבר הנ' או שיפייס להח"ר יהודה הנ' שיתרצה ויעזבהו להורידם דרך שם כמו שכתב הטור והסכימו בו המפרשים דבין במרזב בין במזחילות הנשפכים לחצר חברו יכול לעכב עליו והכא נמי קרקע המעבר הזה הוא של הח"ר יהודה אחר שהחצי האחר הכניסו הר' משה בתוך שלו ולא מכר לו אלא לענין דרך בלבד כנראה לשון השטר שכתוב בו מכר לו במקומו מקום לדרך מעבר שיהיה לו זכות לצאת ולבוא ולעבור דרך שם וכו' שנראה בבאור שלא מכר לו אלא לענין שיעבור בלבד אבל עדין הקרקע הוא של הח"ר יהודה ואינו רשאי הר' משה להחזיר מימי המזחילה על חצר חברו כמו שאמרנו. ולו הונח מה שאינו שהם שותפין בקרקע מעבר הנ' אפי' הכי יכול לעכב עליו דלא גרע מהמחזיר שופכי גנותיו לרשות הרבים דבני ר"ה יכולין לעכב עליו כדכתב הרש"בא בתשוב' הביאה הרב ב"י סי' קנ"ג ופסק כן בש"ע משום דהמים נשפכין בקלוח וחוסמין את העוברים הכא נמי בני החצר או המבוי יכולין לעכב וכמו שכתבו הרב בעל מאירת עינים ובעל המפה ע"ש. וטעמא דיכול השותף לומר חוסמין אותו מלעבור או מזיקין את הכותל שלו וכיוצא בו ואפי' שהיה מקום מעבר זה אשר המים נשפכין בו בתחלה מה"הר משה הנ' אלא שבסוף הולכין דרך מדרון לקרקע הח"ר יהודה הנ' אפי' כן היה מקום להח"ר יהודה לעכב עליו כדכתב הרב בעל הלבושים דאפי' אחד מבני מבוי שאצל זה המבוי ואינו מבני מבוי זה אלא שיש לו כותל סמוך לה יכול למחות אפי' אין השופכין לכותלו מגיעים יכול לומר סוף שיציפו המים ויפסידו גם כותל שלי ע"כ הא קמן דאפי' כשהשפיכה ובראשונה אינו על קרקע המעכב אלא בדרך מקרה ובשניות אפי' כן יכול לעכב עליו כאן ג"כ היה יכול הח"ר יהודה לעכב וכ"ש שהמקום הוא של הח"ר יהודה ויכול לעכב על כן גזרתי על הר' משה, או שיסלקהו או שיפייס את הח"ר יהודה שיתרצה על זה:
ועל ענין הדיריקיש אשר טען הח"ר יהודה נר"ו באתי אל המקום וראיתי שהקים דיריק עם טאראן אחד ה"ר משה טורינירה ואין למחות בידו כי לא היה תנאם אלא שלא יבנו שום בנין או פינדי כמו שכתוב בשטר התנאים וז"ל גם בהיות שבצד הפתח הנ' אשר פתח הר' משה הנ' למעלה יש שם מקום פנוי אשר הוא תחת הגארדאק מכוסה ותחת המקום ההוא יש זירזימין א' למטה מעתה מעכשו לא יש רשות לשום א' מהם ולא לשום באי כחם לעשות שוירנין ופירדי ולא תנור וכירים ולא שום תשמיש מאס בכל מקום אשר קימיר של זירזימין שם רק תמיד יהיה אותו המקום פנוי לשמוש בעלמא ע"כ הנה נראה שלא היה תנאם אלא לבנין ופירדי ודבר שיש בו בנין אבל בהקמת הדיריק אינו מזיקו ואינו מחסרו כלל ואין מקום לו' שיש רבוי דרך שצריך, להקיף העמוד אם יכנס הח"ר יהודה יחי' על דרך שכתב הרמ"בם בדין ה' חצרות הפתוחות למבוי שהפנימיות מעכבות על החיצוניות שלא יעשה אצטבא שהרי מקיפין האצטבא ויש להם רבוי דרך דשאני אצטבא שיש לה רוחב יותר ויש טורח להקיפו אבל כאן רוחב הרידיק הוא טפח או קרוב לו ומה טורח יש ומה גם שהוא בצד פתח הה"ר משה הנ' וסמוך לביתו מקום שאין הח"ר יהודה הנ' יוצא ובא דרך שם ואם מפני דהרידיק מזיק לקימיר בכבדותו הא נמי ליתא דאין שום בנין שם שיכביד על הקימיר ואדרבה נראה שהקמת הרידיק ההוא הוא מעלה להח"ר יהודה ג"כ מפני שהגג אשר בגארדאק ההוא על פני השני בתים אחד הוא ויש לו רוחב רב ולולא הדיריק הזה אפשר שיפול הוא ויזיק לשניהם ע"כ גזרתי שהדיריק אשר הקים הר' משה טירנירו שם אין למנעו:
ולענין הכותל אשר בנה הח"ר יהודה נכח הבתים שלו וטוען שהר' משה ישלם חלקו כפי מה שההנהו הגם ששייך דין זה עם מי שגדר לו גדר רביעית עד שנמצאה חורבתו מוקפת דנותן חצי ההוצאה כדאיתא פ"ק דבתרא (דף ד.) והביאו כל הפוסקים הרמ"בם והטור וזולתם מ"מ גם הר"י טירנירא הקיף להח"ר יהודה מצד האחר ושוין הם ע"כ גזרתי שהכותל שבנה הח"ר יהודה כל הנוגע לפני ביתו עליו ההוצאה וכל הנוגע לפני ביתו של הר' משה מצד ההר שהוא כדי רוחב הפתח אשר לו בגארדאק המכוסה יושם על יד ב' בקיאין כמה הוצאה צריך ויתנם ההר' משה להח"ר יהודה ויפטר בזה:
ועל אודות הרעפים הנוטפין מגג ר' משה לחצר הח"ר יהודה ור' משה טוען שמחל צריך שיברר כן ההר' משה שהח"ר יהודה הוא המחוזק כיון שהוא נזק מבורר ואם לא יפנם למקום שלו ואיש על מקומו יבוא בשלום הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי יהושע רפאל בכמה"רר ישראל בנבנשתי זלה"ה.