אור ברסלב
שער יהושע סימן כד

שער יהושע· רבי יהושע רפאל בנבנישתי

סימן כד

סימן כג

ה' חזקות. קושט'. לבני הרב כמה"ריט ן' יעיש ז"ל.

הן אמת כי מעשה כזה דרעפים או דחרבה לא בא לידנו באי זה פעם או פעמים שמינוני להיות מהדנין לפי חכמים בעניני החזקות אך שמעתי מפי אבא מורי זלה"ה שפה קושטאנדינה היו נוהגין כהר"אש בחרבה וברעפים וכמו שהוא המנהג בסאלוניקי כאשר העידו החכמים השלמים המאורות הגדולים והסכימו ב"ד של מעלה שכן שמעו שהיה המנהג ואחר שכן פשיטא דמנהג עיקר וכמו שראינו להר"יבש ז"ל אע"פ שהוא ראש החולקים על הר"אש מ"מ מסיק בסוף תשובתו בסי' תע"א אמנם אם יש בעירכם מנהג אחר בזה הולכים אחריו כי בכיוצא בזה הכל כמנהג המדינה ע"כ אמור מעתה כי כיון שכבר העידו בני סמכא שכך הוא המנהג הכי נקיטינן.

וגדולה מזו אני אומר שאפי' היה לנו המנהג בספק יש לדון כהר"אש ז"ל מטעם ס"ס ספק אם הלכה כהר"אש או כרבוותא דפליגי עליה וא"תל דאין הלכה כהר"אש ספק אם כאן בקוסט' היו נוהגין כהר"אש והוא ס"ס מתהפך היטב ס' אם בקושט' נוהגין כהר"אש אם לאו ואת"ל שאין נוהגין ספק אם הלכה כהר"אש או כמאן דפליגי עליה וס"ס כזה למדתיו מפי רבי מורי הרב מטראני ז"ל בראשונות סי' קי"ד וסי' קל"ג שכתב וז"ל ס' אם יש דין חזקה בחורבה אם לאו וא"תל יש בה ספק אי בעינן חזקה וטענה ע"כ והכי נמי יש לדון ס"ס כזה לענינינו דמה לי אם הספק השני הוא במנהג מה לי אם הוא בטענה כולה חדא מילתא הוא כיון דהוו תרי ספיקא דמתהפכי וארוחנא בהא דאפי' לא אתברירא לן אם בעל החורבה הוא המוחזק או בעל החלונות דאיכא פנים לכאן ולכאן זכה בעל החורבה כמו שרגיל מהרי"בל לו' דהיכא דאיכא תרי ספיקי מפקינן מיד המוחזק **(כל מה שנסגר כאן נכתב על הגליון ונכרתו מקצת תיבות מהכורך.)** [ואף שמה"ר ס"ל דלא נכון לעשות כן כדכתב בסי' הנ' מ"מ אפשר שיודה במנהג כזה דלא ברור לן שבעל החלונות הוא מוחזק אלא שאדרבה איכא מרבוותא דבעל החורבה הוא המוחזק כמו שכתב הרב מר"אי ז"ל בתשובה פ"ז יע"ש וכבר כתב מה"ר ז"ל בא' סי' קל"ד ובטור סי' מ' דיש להסתפק מי יקרא מוחזק המערער או המחזיק...] וכל שכן דיש לנו עדות נאמנה מפי גדולים שכן המנהג בקוסט' וביחוד בנו של רבינו מה"ר ישעיה ז"ל שכתב שנמצא כתוב בפסק מה"ר ז"ל אביו שכך הוא המנהג בקוס' לדון כסברת הרא"ש ולא נסתפקו אלא כשבעל החלונות יורש או לוקח דטענינן להו ושאף גם זאת מתוך דברי מה"ר ז"ל בדבריו האחרונים דאפ"ה יכול בעל הגג לסתום ולהאפיל הלא בספרתו הדברים ברורים עכ"ל ועם היות שבדקנו בכל תשובות מה"ר ז"ל בראשונות בסי' פ"ז ופ"ח וק"ז וקי"ד וקל"ג דשקיל וטרי בענין זה ובתשו' דשייכי לח"מ בסי' ע"ה וע"ו שמדבר בענין זה וכן בכל ספר תשובותיו המודפסת ולא מצינו לרבינו ז"ל שמעיד כך על מנהג קושט' הא לאו כלום הוא דאפשר דדברי בנו החכם השלם ז"ל שכתב הלא בספרתו הם על התשובות האחרות שלא הוקבעו בדפוס ואיהו ידע וקים ליה שכן כתב בתשובותיו ומי לנו גדול ממנו להעיד על זה דהוא ידע במילי דאבוה טפי מינן דכיון דהמנהג הוא כן בקוסט' וכתב הרי"בש דהכל כמנהגי המדינה א"כ כיון שכבר הונהג לדון ע"פ הר"אש ברעפים וחורבה דלית להו חזקה הכי דיינינן שהרי העיקר אצלנו שכל שנהגו בענין ממון כפוסק אחד בין להקל בין להחמיר אותה המנהג תורה היא כדכתב הרי"בש בסי' שמ"ז ות"כג ותצ"ג ורבים מהפוסקים ואפי' נניח דמ"ש בירושלמי המנהג מבטל הלכה היינו מנהג ותיקין הרי אין לך ותיקין גדולים מהם היושבים על מדין בענין החזקות והם היו גדולי ישראל מעולם ראשי אלפי ישראל המה וכיון שהוקבע המנהג על ידם לדון כהר"אש אין ותיקין גדולים מזה ומשיחתו של הרב מהריש"ך ז"ל אפשר לדיוקי שכדינו של הר"אש נהגו בכל המקומות שכן כתב בח"ב סי' ז' וז"ל הנה הטענה שטוען ראובן שכיון שחלונות עלייתו פתוחות למעלה מגגו של שמעון א"כ זכה באורו יראה דאין כח לזכותו מכח טענה זו שהנה כבר ידענו שנתפשט המנהג בזה לדון על פי הר"אש שסובר שחלון הפתוח על גג של רעפים אין לו חזקה ויכול בעל הגג לבנות ולהגביה הגג אע"פי שמאפיל על החלון עכ"ד ומדכתב שכבר נתפשט המנהג סתם ולא סיים המקום שנתפשט יש לדין שנתפשט בכל מקום קאמר ומלת ידענו דקאמר תסייעה דאם על סאלוניקי קאמר מאי ידענו הרי פשוט הוא אלא כלו' ידענו מכל המקומות שכן נתפשט המנהג איך שיהיה בין כך ובין כך כיון דיש לנו עדות נאמנה שנהגו בקושט' בגג של רעפים לדון כהר"אש כן יש לנו לדון ברעפים וגם בחרבה דדרך אחד להם ולשניהם טעם אחד ועוד דאשגרת לישן הוא בפוסקים רעפים וחורבה:

ועוד שתורת אמת היתה בפינו הרב מהר"אש ז"ל בסי' פ"ז שכתב שאע"פי שיהיה המנהג בספק דיינינן כותיה ועם שהרב מהר"יק פסק דלא כותיה היינו באותו זמן שהיו דנין ע"פ הרמ"בם באנו ולא היו נוהגין לו' קים לי אבל בזמן הזה בכל גלילותינו שנוהגין לו' קים לי דמצי למימר קים לי כהר"אש ואע"גב דהרב מהרי"בל כתב בתשו' פ"ח ח"א שהר"אש הוא יחיד בדבר זה גם בעל משאת בנימין כתב בסי' ד' ואע"ג דרבינו יונה והרש"בא ושאר רבוותא חולקין על הר"אש והי"ל הר"אש יחיד לגבייהו לאו למימרא שהוא יחיד ממש ואין עוזר לו מהפוסקים וכיון שכן לא מצי למימר קים לי מההיא דכתב הרב קולון דאין לומר קים לי כפ' הגאון היכא שכל חכמי ישראל ח לקין עליו שהרי במרדכי דפ' חזקת כתב דרא"בן וכל רבני דורו ס"ל כהר"אש גם הר"ם מרוטנב"ורק כתב כן בתשו' וכן הריט"בא בשם הרא"ה כדכתב מ"הר ז"ל בתשו' דשייכי לח"מ סי' ע"ה ובראשונות סי' קל"ב יע"ש והר"אש כתב שהרמ"בן ג"כ סובר כהר"אש ודכותיהו איכא מרבוותא דס' כהר"אש וא"כ איך אפשר לומר דהיכא דאמרו שהוא יחיד כלו' הוא לבדו ואין אחר עמו אלא ודאי שכונתם לו' דהוי מעוט לגבי החולקים עליהם וכיחידים דמו ואחר שכן יש לבעל החורבה או בעל הרעפים לומר קים לי כהר"אש וכל הנלוים עמו דאין חזקה לרעפים ולחרבה וזוכה בדין וכל שכן אם בעל החלונות אינו טוען שבפי' מחל לי בעל החרבה או בעל הרעפים לפתוח לו חלונות או שמכרן וכל כיוצא בזה שהיא חזקה שיש עמה טענה אלא אומר החזקתי ג"ש וכיון ששתקת מחלת לי בזה ודאי אפי' החולקים על הר"אש והפוסקים דלא כותיהו יודו להר"אש בזה כדכתב מורי הרב ז"ל בכלל התשובות הנז' הרוצה לעמוד עליהם ידרוש מעל ספר לא שזה מעלה ומוריד לדין זה אלא לרווחא דמילתא קאמינא והדין דין אמת לפי קצירי כיון שיש מעידים שכך הוקבע המנהג בקוש' שנוהגין לדון כהר"אש ומה גם דאיכא למימר קים לי כהר"אש ומאן דעמיה ויש בדבר גם ס"ס כמו שהצענו בקודם זכה בעל החורבה ובעל הרעפים בדין:

תוכן העניינים

שער יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה