אור ברסלב
שער יהושע סימן יג

שער יהושע· רבי יהושע רפאל בנבנישתי

סימן יג

סימן יב

בלוגראדו. ה' חזקת קרקעו'.

שאלה ראובן קנה חצר א' מגוי ובנה בתוכו ואח"כ מכרו לשמעון ושמעון בנה בתים זה על גבי זה דבר שלא היה מקודם ופתח חלונות לארבע רוחות העולם ויש היזק ראיה לחצר לוי שבצדו וכשהתחיל לבנות שמעון שלח לוי שליח ב"ד לומר שלא יבנה שום דבר חדש עד שיחדיו למשפט יקרבו והשיב שמעון בערמה שטוב הדבר שלא יעשה שום דבר ח"ו חוץ מן הדין ועתה בעונותינו מדת הדין רגזה ובהיותנו מפוזרים בכפרים נטה שמעון למשל אזנו וישם אל הבנין פניו ובנה מחדש מה שרצה תחתיים שניים ושלישים ופתח חלונות לכאן ולכאן כרצונו ועשה מחיצות מנסרים בחלונות מהוצא ודפנא דבר שאינו של קיימא שלמחר הרוח באה ועוקרתם ולוי צווח כי כרוכייא בייא בייא כאמור כי מחיצות של נסרים אינה מחיצה חזקה שהיום או למחר יפלו ברוח מצויה ועל זה רבו המריבות ביניהם. עוד טוען שמעין שהגם שפתח חלונות כיון דמעיקרא החצר היה של גוי אמרינן הבא מכח הגוי הרי הוא כגוי ורוצה לעשות כמעשה הגוים שפותחים חלונות זה כנגד זה ועושין מחיצות של נסרים כדי להסיר ההיזק ראיה ואע"ג דאיכא פלוגתא דרבוותא אי אמרי' הבא מכח הגוי כו' ומ"ס הכי ומר סבר הכי שמעון טוען קים לי כאותו פוסק שסובר סברא זו. ולוי משיב הגע עצמך שהחצר היה מעיקרא של גוי כיון שהגוי מכרו לראובן וראובן לשמעון כשהתחיל לבנות שמעון שלח לו לוי שליח ב"ד שלא יבנה והחריש שמעון עד שנתפזרו בכפרים ואז מצא שמעון המקום פנוי מהאנשים שלא היו שם ואמר עת לעשות ובנה מה שרצה א"כ כיון שהוא בא אחר שני כחות וגם שפתח חלונות אחר ההתראה שהתרוהו ב"ד כנז"ל איך יאמר קים לי כפ' הפוסק ולוי צווח עדיין ואומר לו אל תפתח והוא אינו מטה אזנו לשמוע ועוד טוען לוי ואו' לשמעון דהא דאמרי' הבא מחמת גוי כו' הוא אם היה שמעון לוקח מהגוי אבל כיון שקנה מראובן מה לנו לראות מבריאת העולם ועד עתה אם היו של הגוי על הכל יורנו המורה אם זוכה שמעון בטענתו ושכ"מה אכי"יר.

תשובה לדידי חזי לי התובע והנתבע והשואל כלפי הנשאל תרווייהו כמאן דלא גמירי דינא דמו שמה ענין הבא מחמת גוי כו' לנ"ד עד שהוצרך הנתבע להתלות בטענה זו לטעון דכיון שהקרקע מתחלה היתה לגוי הותר לו לעשות כמעשיהם ואפי' יהיה מחלוקת שיכול לומר קים לי כפ' גם התובע שחוזר וטוען הדא דאמרי' הבא מחמת גוי כו' הוא אם היה שמעון לוקח מגוי אבל כיון שקנה מראובן מה לנו לראות מבריאת העולם ועד עתה דמשמע דהא קא מודה ליה שאם שמעון היה לוקח מגוי מצי לפתוח חלונות כו' ורואה אני את שניהם דתלו תניא בדלא תניא דאי אמרי' בפ' חזקת הבא מכח גוי הרי הוא כגוי מה גוי אין לו חזקה אלא בשטר אף ישראל הבא מכח אין לו חזקה אלא בשטר ומנה ילפי רבוותא לענין חזקת שמוש דמה לי חזקת קרקע מה לי חזקת שמוש היינו דוקא לענין שאם אותו השמוש היה עשוי ומזומן טרם מכירת הגוי קרקע לישראל ואחר שקנה הישראל הקרקע מן הגוי לא נתחדש שום דבר בהא מתוקמא מלתייהו שהרי הוא כגוי להניח אותו הדבר העשוי כבר על מתכונתו אבל אם אחר שקנה הישראל הקרקע מן הגוי ובא לידו ורשותו ונתחדש שום דבר מזה שנאמר דכי היכי דאי הוה הקרקע בידו מצי עביד הכי כך יכול הישראל לעשותו זה לא שמענו ולא יעלה על לב לעולם דא"כ לא שבקת חי לכל ארעתא שמעט אשר היו לפנינו מהקרקעות לא באו מן הגוים ליד ישראל ולקתה א"כ מדת הדין בנזקי שכנים חלילה. ואעידה לך עדים נאמנים כמה תשו' הגדולים שבאו בענין זה הטור ז"ל בסי' קנ"ד טור ח"מ כתב תשו' לאביו הר"אש ז"ל וז"ל ראובן שיש לו בית אצל שכינו הארמי ופתח חלון על גגו של ארמי והחזיק בו כמה שנים לאחר ימים מכר הארמי את ביתו לשמעון ובא שמעון להגביה ביתו בענין שסותם החלון של ישראל וטען ראובן אתה מאפיל אור חלונותי שהחזקתי בו כמה שנים טענת ראובן אינה טענה דהבא מחמת גוי כו' ואין ראובן יכול למחות ע"כ. גם הרב ב"י מביא תשו' אחרת להרש"בא וז"ל שאלת ארמי שיש לו חלון על חצר ראובן ואין ראובן יכול לעכב עליו משום דיני ארמים ועמד הארמי ומכר ביתו לשמעון ועכשיו אומר ראובן לשמעון שיסלק היזקו מי מצי אמר שמעון מכח הארמי אני בא. תשובה לא אמרו הבא מכח הגוי כו' אלא להחמיר וכמו שאמרו מה גוי אין לו חזקה אלא בשטר כו' ע"כ. עוד שם תשובה להרש"בא וז"ל ראובן שהיה לו בית על חצרו של ארמי ופתח לו חלונות כו' תשובה אין לראובן חזקה ע"כ. ובהגהות אשירי דפ' חזקת עלה דההיא דאמר רב יהודה הבא מכחו של גוי כו' כתב וז"ל הרי הוא כגוי דוקא להרע כחו של ישראל אבל ליפות כחו של ישראל וכגון גוי שהיה דר בשכונת ישראל והחזיק בחלונות שלש שנים ושוב קנה ישראל מאותו גוי לא אמרי' הרי הוא כגוי להחזיק באותם החלונות דמה שהחזיק הגוי הוא שלא כדיני ישראל ע"כ ובתשו' אחרת לגאון הביאה הטור כתוב ישראל שהיה לו חלון פתוח לחצר הארמי וסתם אותו מבחוץ והניחו פתוח מבפנים לאחר זמן מכר ארמי חצרו לישראל תשו' אינו יכול לפתוח כו' ע"כ. הא קמן דכל הני רבוותא שייחסו ההיא דהבא מכח גוי ה"ה כגוי לענין חלונות מר כדאית ליה ומר כדאית ליה כולהו מיירו בשכבר היתה החלון פתוח בהיות קרקעו של גוי בידו והיתה החלוקה במציאות אם ברשות ישראל אם ברשות גוי. אם הר"אש בהדיא אמר ופתח חלון על גגו של ארמי והחזיק שם ואם הרש"בא בתשובה הא' בפי' כתב ארמי שיש לו חלון על חצרו של ראובן כו' ובתשובה השנית בביאור אומר ופתח ראובן חלונו על חצרו של ארמי גם הגהות מימון פירשו דבריהם ואמרו והחזיק הגוי בחלונות ובתשו' לגאון אמר וסתם אותו מבחוץ לימים מכר הארמי ביתו לישראל כו' באופן שדברי הנביאים אלה כלם פה א' בדיני החלונות דילפי לים מההיא מימרא דהבא מחמת גוי כו' היינו שהחלונות הם כבר היו עשויות אם ברשות הגוי ואם ברשות ישראל כשהיה לגוי קרקעו בידו ולהכי בתר דמכר הגוי קרקעו מר אמר הכי ומר אמר הכי אבל היכא שאחר שבא קרקע הגוי ליד ישראל נתחדש החלון אם ברשות הגוי או ברשות ישראל לפתוח או לסתום בהא ודאי אין ענין לזה עם ההיא מימרא דהבא מחמת הגוי כו' דהשתא הפועל מהחלון מכחו של ישראל בא ולא מכח גוי ועל כן אין דין הבא מחמת גוי שייך בנ"ד לשיוכל שמעון להתלות בו ולוי ג"כ שיוכרח להשיבו על פי מדותיו:

ואחר שכן שמעון זה אינו יכול לפתוח חלונות לחצרו של לוי שהוא בצדו בענין שהוא עושה לו היזק ראיה כאשר בא בשאלה ואם עבר ופתח יסתום אותם ולא בהוצא ודפנא דבר שיתקלקל מיד והרוח באה ועוקרתם אלא מחיצה כפי המנהג שבעיר אם המנהג הוא לסתום החלונות במחיצות לבנים עושים ואם בנסרים עושים אך בענין שיהיו חזקים ומדובקים באופן שלא יוכל לראות את חבירו משם וכענין שאמרו במחיצות השותפין במשנתינו מקום שנהגו לבנות גביל וכפיסין ולבינים הכל כמנהג המדינה שבעיר וכתב הגאון הר"אם ז"ל בראשונותיו סי' ח' וז"ל א"כ בנ"ד לית ליה חזקה וכ"ש למ"ד היזק ראיה היזק תדיר הוא ודמי לקוטרא ובית הכסא דלית ליה חזקה ולכן יתחייב לעשות סתימה מעלי' כי היכי דלא ליזיק לחבריה בהיזק ראיה אך שנכפה אותו לבנות כותל עם אבנים האי ודאי לא מצינן למכפיה כיון שהמנהגות חלוקות אבל על כל פנים צריך שיהיה כפי הכותל הפחות במשנה והיינו כפיסין ולבנים שרחבן ג' וד' ולא אבנים שרחבן שש כו' עד אם יעשה אותם בקרשים חזקים סתומים מלהביט פשיטא דאין לכופו לעשותו של אבנים עכ"ד קא תני מיהת שכשאין מנהג בעיר אפי' שיעשהו בקרשים צריך חזקים א' אל א' בענין שלא יזיק בראיה ולא יפלו אפי' ברוח שאינה מצויה והיכא דאיכא מנהג נהרא נהרא ופשטיה:

הכי נמי בנ"ד חזרנו על הראשונות ששמעון זה אינו רשאי לפתוח חלונות לחצרו של לוי להזיקו בראיה ואם פתח יסתום אותם ולא בסתימה כל דהו אלא הכל כמנהג המדינה ואם אין מנהג פשוט בעיר וירצה לסתמם בנסרים וקרשים צריך שלא יהיה על צד ההזדמן אלא קרשים חזקים ומדובקים בחוזק של קימא וכתורה וכמשפט יעשה והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי אע"פי שאין הפנאי מסכים. הצעיר יהושע רפאל בכמ"הר ישראל בנבנשתי זלה"ה.

תוכן העניינים

שער יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה