שער יהושע· רבי יהושע רפאל בנבנישתי
סימן ז
גבית מלוה.
שאלה יורנו רבינו המורה לצדקה ראובן מכר לשמעון קרקע אחד מקרקעותיו והשאיר לעצמו קרקע אחד ויש לו ללוי שטר חוב מסך מה על ראובן וכתוב בש"ח הנז' שעבוד נכסים וז"ל ובשעבוד נכסים מה שקנה ומה שיקנה מקרקעי ומטלטלי ואגבן מטלטלי ועכשיו בא לוי לטרוף משמעון קרקע שקנה מראובן בטענת שעבוד נכסים בלשון הכתוב בשטר שבידו ושמעון טוען שלא ייחד לו בפירוש הקרקע שקנה הוא שהוא משועבד לחובו כי אם סתם וכבר הנחתי לך קרקע שהיה בו שויין חובך לך טרוף מאותו קרקע יורני היושב על כסא ההוראה את דבר הדין ושכרו כפול מן השמים אכ"יר:
תשובה נפלאת היא בעיני ספקו של שואל מה הוא שהרי משנה שלמה שנינו בהנזקין (דף מח:) אין נפרעין מנכסים משועבדין במקום שיש בני חורין ואפי' הן זבורית ובלשון הזה כתבו הרמ"בם ז"ל בפרק ח' דה' מלוה והטור כתב אבל אם מצא ביד הלוה בני חרי לא יטרוף ממשעבדי וא"כ הכא שבעת שמכר ראובן הקרקע לשמעון השאיר לעצמו קרקע אחרת ויש בו כדי לפרוע החוב ללוי מה זו שאלה הרי אומר לו מקום הנחתי לך לגבות ואצלי אפשר שהטעהו לשואל לשון הטור שכתב אבל אם מצא ביד הלוה בני חרי הרי זה אינו גובה ממשעבדי ואולי חשב דבעינן שיהא הבני חרי מצויין בידו של לוה בשעה שבא לגבות חובו אבל אם אותם בני חורין שהניח לוקח ראשון אינן מצויין ביד הלוה בעת בואו לגבות חובו וכגון שנמכרו שמא יכול לטרוף מלוקח ראשון ובנדון זה ג"כ שמא נמכר הקרקע זה הוא שנסתפק השואל וידים מוכיחות יש שזהו ספקו שכתב בסוף לשון השאלה וכבר הנחתי לך מקום שהיה בו שויין חובך לך טרוף מאותה קרקע ולשון היה דקאמר ולא אמר שיש בו כדי שויין חובך מוכח שהיה כבר אבל עכשיו אינו בידו ועל זה הוא מסתפק:
ואף גם זה ברור הוא דלשון הנחתי לך דקאמרינן הוא שבשעה שהוא לוקח אותה יניח כדי שויון שעבודו ביד הלוה והרי הניח והכי תניא בפ"ק דב"ק (דף ח") מכר לשלשה בני אדם בזה אחר זה כלן גובין מן האחרון שאפי' שקנו קמאי עידית ובנונית מצו למדחן להן הלקוחות לנזקין ובע"ח אצל זבורית ולומר מקום הנחתי לך לגבות הימנו דתנן במס' גיטין (דף מ"ח:) אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין אפי' הן זבורית דכי זבין הנו תרי קמאי אשתייר זבורית בני חורין ואע"פ דהדר אזדבנא בתר בתרא אזלינן ע"כ והרמ"בם ז"ל כתב בפ' י"ט דה' מלוה מכרן לשלשה בני אדם זה אחר זה כולן טורפן מן האחרון לא הספיק טורפין משלפניו לא הספיק טורפין משלפני פניו אפי' היה האחרון זבורית שהרי הלוקח הקודם אומר לטורף הנחתי לך מקום לגבות ע"כ וכ"כ הטור ז"ל א"כ הרי בהדיא שאפי' שבעת שבא המלוה לגבות חובו אינן נמצאין ביד הלוה הקרקעות שהניח ראשון שמכרן לאחר אפ"ה מצי שפיר מימר ליה מקום הנחתי לך לגבות וכיון שכן אפי' תימא שעכשו שבא לוי לגבות חובו מראובן אינו מוצא בידו אותה קרקע שהשאיר לעצמו מה בכך הרי אומר לו מקום הנחתי לך לגבות באותה שעה:
שוב אולי נסתפק השואל במ"ש הטור בסי' קי"ו וז"ל וכל הדין שיש למלוה על הלוקח כך דינו של לוקח ראשון שטרף בעל חוב ממנו ובא הוא לטרוף מהלקוחות שקנו אחריו ע"כ שלכאורה משמע דטורף מלוקח ראשון ואח"כ לוקח ראשון טורף מהלקוחות שקנו אחרו וגם זה הבל שלא נאמרו דברים הללו בכל טרפא בהחלט אלא בקצת מקומות שהדין נותן שיטרוף מלוקח ראשון וכגון שעשאה אפותיקי קרקע זו למלוה ואח"כ מכרה שבא בע"ח וטורף מלוקח ראשון וחוזר לוקח ראשון וטורף מלוקח שני שקנה קרקע האחרת וכן עז"ה השני מהשלישי או בענין אחר שהדין נותן שיגבה מלוקח ראשון לסבת מה כמו שהובאו בבית יוסף ז"ל כמה פרטים אבל בעלמא כי בנד"ד אינו גובה הטורף אלא מן האחרון ובנד"ד ג"כ יכול שמעון לומר ללוי מקום הנחתי לך לגבות ואין לו שום טענה ללוי על שמעון ודברים אלו פשוטים וברורים. יאושע רפאל בנבנשתי