אור ברסלב
שער יהושע מפתחות.

שער יהושע· רבי יהושע רפאל בנבנישתי

מפתחות.

סימן לט

א) אם הדיין מוזהר שלא להטות את הפשרה כשם שמוזהר שלא להטות את הדין. ואם יכול הבע"ד גם בפשרה לומר הורני מאיזה טעם דנוני והרבה חילוקי דינים בפלפול חריף.

ב) אנשי עיר אחת קבלו עליהם חכם דיין אחד וכתבו לו שכל היוצא מפיו יהי' נכון כדין שדנו ב"ד של ר"ג ז"ל ולא יוכל שום יחיד או רבים לומר איני מתרצת בדין החכם אלא כל מה שידון יהי' כדין תורת ה' כנתינתה מסיני (ועי' לשון הכתב בפנים באריכות) עתה קמו מקצת יחידים ואינם רוצים לקבל גזרת החכם אלא רוצים שיתן להם פסק דין להראותו לחכמים אחרים:

ורם יכול החכם הנ"ל לדון באיזה פעם פשרה כי כן כתיב בגמר התנאים אמת ומשפט שלום ישפוט. עוד נאמר בכתב הנ"ל שנחיייבו לתת להחכם הנ"ל חלף עבודתו י"ב אלפים לבנים עשר שנים ושאל השואל אם חייבים לפרוע להחכם השלם הפרס של כל עשר שנים או יכולים לאמר לו טול כדי השנים אשר עמדת עמנו.

ג) עיר שיש בה ג' קהלות שיש להם חכם מרביץ תורה בקי בהוראה ונפל לו תבלול בשתי עיניו אשר לא יוכל לראות כלל ועכ"ז סברוהו וקבלוהו עליהם ג' קהלות הנ"ל יען כי אינם מוצאים כיוצא בו אמנם יש בעיר הנ"ל עוד ג' קהלות אחרות שיש להם חכם מרבץ תורה אחר ונפל כעת איזה הפרש בין איש ובין רעהו והתובע מג' קהלות האחרות ואינו רוצה התובע לילך אחר הנתבע (כאשר המנהג מיום הוסדה העיר) ולדון לפני החכם מאור עינים הנ"ל באמרו שמאור עינים פסול לדין הדין עם מי.

ד) ראובן חרב לשמעון בשטר כתוב וחתים כדין וכהלכה ויש בתוכו שביעה לראובן שיפרענו לזמן. וזה ימים שעבר הזמן ואינו רוצה לפרוע לשמעון כלום ויש לו לראובן קרקעות ומטלטלין אם כופין לראובן.

ה) ראובן יש לו שט"ח על שמעין מסך מה שבעיר אחרת ועשה מורשים ללוי ויהודה הדרים בעיר שדר בה שמעון לגבות החוב הנזכר. ובהמשך הימים מת לוי אחד מהמורשים הנז' אחר שגבו המירשמם הנזכר חלק ממנו. ובעבור זמן רב בא יששכר בן ראובן ובידו השט"ח והרשאות המורשים הנ"ל ורוצה לגבות שארית החוב ושמעון טוען לאו בעל דברים דידי את. כיון שאין לך הרשאה מיוחדת לעצמך. האם יכופו לשמעון לשלם ליששכר ואת"ל לאו החם יכופו לשמעון שישימו נכסיו ביד ב"ד עד שיתברר הענין.

ו) ראובן קנה סחורה משמעין בהקפה ובהמשך השנה פרע לו ונ"ח לו כמו מאה גרוש' וכן בשנה השנית לקח ראובן ממנו סך מה ופרע לו ונ"ח לו סך מה ובשנה השלישית קנה ג"כ ממנו סך סחורה והיה הולך ופורע לו על יד על יד. ויהי היום ויאמר שמעון לראובן הן לי המעות של שנה זו כי מהראשונות כבר נתייאשתי ובא ראובן ופרע לו כל המעות של שנה השלישית והשאר אינו רוצה לפרוע באמרו שזכה בהן מחמת שאמר שמעון שכבר נתייאש מהן. ושמעון מפציר לקחת את שלו. הדין עם מי:

ראובן מכר לשמעון קרקע אחד מקרקעותיו והשאיר לעצמו קרקע אחד ויש לו ללוי שט"ח שבו נכתב שעבוד נכסים על ראובן ורוצה לטרוף משמעון קרקע שקנה מראובן ושמעון טוען הנחתי לך קרקע שויין חובך לך טרוף מאותו קרקע:

על ענין כתב עיקול (עיין באריכות)

על שטר ישן שהיה בו מחק ועוד רעותות (עיין בתשובה באריכות) שמעון היה חייב לראובן ת"ק גרוש' וילך ראובן עם ב' ת"ח לשמעון ויאמר אליו מאותם הת"ק גרוש' שאתה חייב לי אני מקדיש ק' גרוש' ותתנם לאלו הב' ת"ח. ובאותו מעמד אמרו הב' ת"ח לשמעון הנז' רצונך תקבל אלו המאה גרוש' להרויח בהם לתת בהכשר עשרים גרוש למאה בכל שנה. אמרו לו הב' ת"ח תכניס אשתך ערבנית ונכתוב השטר על שניכם ויען ראובן אדבר עם אשתי והלכו להם. ובעו"ה נתרשלו והלך שמעון דרך ים פתאום ולא שב לביתו. והניח יתום קטן ועתה תובעים הב' ת"ח המאה גרוש' של הקדש הנ"ל:

א) מליצה ליישב לשון שטר שכתב המחבר ז"ל ומראה שבצדק כל אמריו אין בם נפתל ועקש:

ב) עיין השאלה בפנים באריכות:

ג) ראובן קנה חצר א' מגוי ובנה בתוכו, ואח"כ מכרו לשמעון ושמעון בנה בתים זה ע"ג זה ויש היזק ראיה לחצר לוי שבצדו ועשה מחיצו' מנסרים בהוצא ודפנא דבר שאינו של קימא וטוען שהבא מכח גוי הרי הוא כגוי והגוים פותחים חלונות זה כנגד זה ועושין מחיצות של נסרים כדי להסיר ההיזק ראיה. חם הדין עמו ד) ראובן הי' יושב בעיר אחת ושמעון בעיר אחרת ונושאים ונותנים זה עם זה כל אחד שולח פרקמטיא לחבירו ונמשך הדבר זמן רב ואחר עבור זמן רב הרשה ראובן ללוי ללכת אצל שמעון לטהר חשבונותיו עמו וכן עשה ואחר החשבון נשאר שמעון חייב לראובן אלף ות"ק גרוש' וכתב לוי לשמעון שטר מחילה איך לא היה לראובן עוד שום תביעה על שמעון כלל ונשארו האלף ות"ק גרוש' מלוה על פה אחר כן כפר שמעון ואמר שלא נשאר לו חייב כלים כראות ראובן שכופר הכל עשה שטר [מזויף] על שמעון איך הוא חייב סך אלף וחמש מאות גרוש' ואמר לעדים שטר זה אני עושה שאם יקשה שמעין ערפו ויכפור אשלח לתבוע עם השטר ואח"כ נתפשר ראובן עם שמעון וקרע השטר הנ"ל אם אתרע חזקת ראובן ונקרא מהדר אזיופא או לא:

טו) יעקב תושב אזמיר נתן לבנו ראובן סך מעות ללכת לברוש"א לקנות משי וכו'. והלך ראובן דרך עיר טירייא ונתאכסן בבית שמעון קרובו ומשם לברושא והלביש מעותיו ושב לאזמיר לבית אביו וסיפר לאביו כל הקניות ותיכף באותו היום נפל למטה ומת ואחר עבור חדש ימים בא שמעין וטוען שנתן לבנו ראובן פקדון ויעקב טוען שלא סיפר לו בנו מאומה מזה ושם השאלה באריכות ע"ד כתב יד של ראובן שנמצא תחת יד שמעון:

טז) ע"ד שטר שכתוב בו וליותר בטחון נהיה בנו של התחייב ערב קבלן פרען רצה מזה גובה רצה מזה גובה. וטוען הערב שבאותו זמן היה עדיין קטן ואין בערבותי כלום. הדין עם מי:

יז) ע"ד ערב שטוען שאחרי שהמלוה האריך זמן ללוה בלא רשות הערב פקע ערבותו מניה.

יח) ע"ד ערב שהתרה למלוה בכלות זמן הפרעון שיתבע מעותיו ולא יאריך הזמן והמלוה האריך הזמן פעם ופעמים ולימים פשט הלוה את הרגל ותובע המלוה מן הערב שיכרע לו והערב משיב כבר יצאתי וערבותי

יט) ע"ד ערב בדבר שאינו קצוב:

כ) ע"ד חזקות והסכמות ובעסקי הקהל (עיין בפנים באריכות)

כא) ראובן מת והניח בנים קטנים ושמעון חמיו נעשה אפטרופוס שלהם ומכר קרקע אחד ללוי והחזיק הקונה לוי בקרקע כהלכה ויהי כי ארכו הימים מת לוי והניח בן קטן ואח"כ מת שמעון. וקמו יתמי ראובן לערער על המכירה באמרם כי שמעון זקינם לא היה אפטרופוס לא מפאת אביהם ולא מכח בית דין ורוצים לקחת מבן לוי הקרקע. האם הדין עמהם:

כב) בעניני חזקה (עיין השאלה בפנים באריכות)

כג) בעניני חזקה (עיין השאלה בפנים באריכות)

כד) בעניני חזקה (עיין השאלה בפנים באריכות)

כו) ראובן גדל יתומה אחת בביתו. והשיאה לשמעון ונתן להם בית דירה ולא פירש אם בשכירות אם בחנם ועברו י"ז שנים וכעת תובע ראובן שכר דירה באמרו שאחרי עבור שלש שנים אמר לשמעון תדע שאיני נותן דירה אלא בשכירות ושמעון מכחישו ואומר לא אמרת לי כלום ועדים אין בדבר. הדין עם מי:

כז) מי שהחזיק להיות נושא ונותן אצל השר ובא אחר והשיג גבולו והתפשר עמו (עיין השאלה בפנים באריכות)

כח) שנים נעשו שותפים בסרסרות שבבית אנגליז אחד ומת אחד מהן והניח יתומים ואחד מבניו הגדולים רוצה לכנוס בסרסרות האנגליז בעקום אביו והשני מוחה בידו באמרו כי היתה לי נחלתי לבדי הדין עם מי

כט) בעניני נזקי שכנים (עיין בפנים)

ל) שותפים שמת אחד מהם ויען כי מסחרם הי' שהולכים לקושטנדינא להלביש סחורות וכל הדרכים בחזקת סכנה הפרישו חלק היתום בפני ג' שנים מהם רחוקים וא' מהם דודו של היתום וכעת תובע היתום חלקו בריוח ודודו מחזיק בידו ואמר שמעולם לא היה בשומא. ועוד א' מהשמאים של"ח הדין עם מי:

א) ע"ד שותפין שמכחישין זה את זה:

ב) שמעון ולוי אחים ושותפים זה בברושא וזה במגנצא יותר מי"ב שנה ונהרג שמעון בדרך והניח יתומים קטנים ויהודה תפס נכסי שמעון ולוי באמרו כי שמעין חייב לו כך וכך. עתה לוי אחיו של שמעון צווח ואומר שהנכסים חציים שלו ועוד שהיתומים קטנים כ"ש שאין ליהודה לא כתב יד ולא ש"ח משמעון ולא חזוק אחר. הדין עם מי:

ג) בדו"ד שבין שותפים:

ד) בעיר אחת יש קהל אחד שהם כצאן שאין להם רועה וקמו שנים ושלשה יחידים מגדולי הארץ וכתבו קונפרומוסיי' וחתמו רוב הקהל שכל מה שיסדרו שלשת האנשים ההם הסכמות ותקנות וסייגים שיהיה מקובל על הכל ואם ימאנו יהיו מובדלים מעדת ישראל וחתמו בקונפרומוסי' קצת מיחידי הק"ק ומיעוט הקהל אינם רוצים לחתום מטעמים נכונים שנתבארו בפנים האם יכולים לכוף את המיעוט מטעם אחרי רבים להטות:

ה) ראובן ושמעון ולוי אחים ושותפים והלך ראובן לעיר וויניציא להתעסק עם יהודה. ושמעון ולוי כתבו ליאודה מקודם כי כל שיקיף ויתן לראובן שותפם שהם מרוצים ומחויבים לשלם והקיף יהודה לראובן סחורות רבות והכל בשטר וזה תמצית השטר איך הודה ראובן כי הוא ואחיו כולם נתחייבו ליהודה וכו'. גם אחר שהקיף יאודה הסחורות שנו ושלשו בכתבים ליאודה כי כל מה שהקיף לראובן שותפם הם חייבים לשלם ופרטו הסחורות שמסר יאודה לראובן. עתה טוענים שמעון ולוי ששלמו ליאודה הכל ורוצים לבטל הערבות (מטעמים שנתבארו בפנים עיין שם) האם הדין עמם או לא:

ו) על ענין הנ"ל:

ז) על דין ודברים שבין שותפים בסחורות (והשאלה מאד באריכות. עיין בפנים):

ח) ראובן ושמעון ושותפין זה במקום זה וזה במקום אחר ומת ראובן והניח יתומים קטנים והעמידו ב"ד אפטרופיס והלך האפטרופיס למקום ששמעון דר וטהר עמו חשבון מכל השותפות ונשאר חייב שמעון ליתמי ראובן סך מה ונתפשר האפטרופוס עם שמעון להתפרע ממנו לזמן מוגבל בפרטיות ועשו שטר ע"ז ובתוך הזמן הלך לוי קרובו של שמעון אל המקום שיתמי ראובן ואפוטרופסם דרים והעליל עליו אפטרופוס שיש בידו נכסי שמעון ושם אותו בבית הסהר והוכרח לשלם בעד שמעון עתה תובע לוי משמעון מה שפרע ליתמי ראובן בעדו ושמעון טוען כלום הרשיתיך. ואם היה בא האפטרופוס אליו היה מראה לו שאינו חייב כלום הדין עם מי:

לט) ראובן שלח סחורות ידועות לשמעון שימכרם בעדו ובשמו ובכל מכתב שהי' שולח לו היה מזהירו שישתדל למכיר הסחורות ההם כפי אשר ימכרו הסוחרים ויפרע הכתבי חילוף ששלח אל שמעון ואם לא יוכל למכור הסחורות יקח מעות בקו"ומבייו ושמעון שינה מכפי דעת המשלח לבסוף (עיין המעשה בפנים באריכות) וכעת ראובן רוצה להשביעו על כמה דברים עיין בפנים:

תם ונשלם שבח לבורא עולם

סוף הספר

תוכן העניינים

שער יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה