אור ברסלב
שער השמים החלק השלישי

שער השמים· רבנו גרשון ב"ר שלמה

החלק השלישי

החלק השני - בחכמת האלהות והנפש

המאמר השלשה עשר - בחכמת התכונה

פרק א - לבאר בו שהגלגלים הם מטבע חמישי

כתב אריסטוטלוס החכם והביא מופת, כי בהתחלף הפעולות יתבאר התחלפות הצורות, וכאשר היתה תנועת היסודות הארבעה ישרה ותנועת הגלגל סבובית, ידוע שהחומר הוא בלתי החומר הזה, וזה אמת לפי העיון הטבעי, וכאשר נמצאו גם כן אלו אשר תנועותיהם ישרות מתחלפות הצד, מהם מה שיתנועע למעלה ומהם מה שיתנועע למטה, ונמצא ג"כ אשר יתנועע מהם לצד אחד, קצתם יותר ממהר וקצתם יותר מאחר, נודע שהם מתחלפים הצורות בצורותם, ובזה נודע כי היסודות הארבעה, יתחייב מזה שיהיה חומר הגלגלים כל א' שיתנועעו כלם בסבוב, וצורת כל גלגל מתחלפת לצורת הגלגל האחר, שזה מתנועע מן המזרח אל המערב, וזה האחר מן המערב אל המזרח. ועוד כי תנועותיהם מתחלפות במהירות ובאיחור:

והוסיף אבן צינ"י על זה ביאור וזה לשונו, נבאר שגשם השמים הוא פשוט שאין טבעו כטבע הארבעה יסודות, ונאמר כן, כל דבר מתנועע צריך שיהא לו מקום שיתנועע, וכל דבר שאין לו גשם אין לו מקום, על כן הוצרך כל דבר מתנועע להיות גשם, ויצטרך גם שיהיה לכל גשם תנועה טבעית, והתנועה ההיא הטבעית תהיה כפי הדבר שמתהוה הגשם ממנו, וכל תנועת דבר היא כפי טבעו, על כן הדברים שיש להם טבעים שונים בלתי מתדמים תנועותיהם ג"כ שונות וחלוקות:

ודע שתנועת כל גשם הם על אחד משלשה פנים, או מן המרכז, או אל המרכז, או סביב המרכז, והשתים הראשונות נקראות תנועות ישרות, והאחרת נקראת תנועה פשוטה וסבובית, וכל אחד מן הארבעה יסודות יש לו תנועה ישרה, או מן המרכז או אל המרכז, כפי מה שיש ליסוד קלות וכבדות, על כן כל גשם מורכב מן הד' יסודות שחלקיו דבקים וכבדים, יתנועעו אל המרכז, וגשם מורכב שחלקיו רפים וקלים יתנועע מן המרכז כל אחד ואחד כפי היסודות הגוברים בו, וגשם פשוט יש לו תנועה פשוטה בלי נטות אנה ואנה כתנועת הגלגלים שמתנועעים סביבות המרכז תנועה פשוטה סבובית, ואחר שהתבאר שהגלגלים מתנועעים בפשיטות תנועה סבובית, והיסודות תנועה ישרה לא סבובית, יש בזה מופת שגשם השמים איננו מד' היסודות:

ואבן רש"ד כתב בשער השמים והעולם והאריך בזה המופת, והיוצא מאורך דבריו הוא זה, והציע לזה הקדמות, האחת שכל גשם טבעי מיוחד יש לו תנועה טבעית מיוחדת, כי גדר הטבע שהוא התחלת תנועה, ואחר שהגשם הוא טבעי יש בו גדר הטבע, כי הוא נקרא טבעי מפני שהטבע דבוק בו, וגדר הטבע שהוא התחלת תנועה, א"כ לכל גשם טבעי יש לו תנועה טבעית מיוחדת בו, וההקדמה השנית שכל תנועה מקומית אם שתהיה ישרה, או סבובית, או מורכבת מאלה שתי התנועות, וא"כ הוא, התנועה הפשוטה היא שני מינים לבד הסבובית והישרה. והסבה בזה שהגשמים הפשוטים הם שני מינים הישרה והסבובית, ולפי מספר הגשמים יהיה מספר התנועות, ומספר התנועות לפי מספר הגשמים, והתנועה הישרה היא מתחלקת לשני מינים, מן האמצע ואל האמצע, אם כן מספר התנועות שלשה, מן האמצע ואל האמצע וסביב האמצע, וראוי שיהיה מספר התנועות ומיניהם לפי מספר ההרחקים אשר בגשם שהם שלשה. ועל כן היו תנועות הגשם ג"כ שלשה, ואחר שנתישב לו מספר התנועות הפשוטות הטבעיות ראוי הוא שיהיה לכל תנועה פשוטה גשם פשוט טבעי, א"כ ראוי הוא שיהיה לתנועה הסבובית הפשוטה גשם סבובי מיוחד בה מובדל בטבעו מטבע הגשמים המתנועעים תנועה ישרה, ולא נוכל לומר שלא יתחייב מזה המופת ממציאות התנועה הסבובית שימצא רק גשם אחד מתנועע בסבוב, אך לא כדורי, כמו שנמצא שהאש והאויר הם מתנועעים בסבוב, כי התנועה הסבובית ההיא היא מקרית והכרחית להם מצד תנועת הגלגל, והתנועה אשר הצענו הנה היא טבעית, ואינה יכולה להמצא טבעית כי אם בגשם כדורי טבעי מובדל בטבעו וצורתו משאר הגשמים

באור שני, והוא שזאת התנועה הסבובית כשנציע אותה טבעית לגשם המתנועע בה, לא ימלט הגשם ההוא אם שהוא אחד מן הגשמים הפשוטים הארבעה המתנועעים תנועה ישרה, או שיהיה גשם חמישי, וזאת חלוקה הכרחית, ואי אפשר שיהיה אחד מן הגשמים הד' כמו שנבאר, א"כ הוא גשם חמישי. והביאור שא"א שיהיה אחד מן הגשמים הד' יתבאר כן, ידוע הוא שהתנועה הטבעית היא הפוך התנועה היוצאה מן הטבע, ועוד ידוע הוא שא"א שימצא לאחד מן ההפכים כי אם הפך אחד בלבד ולא שני הפכים, ואם כן אם נאמר שהתנועה הטבעית הסבובית היא נמצאת לאחד מאלה הד' יסודות, בהכרח שיהיה לתנועה אחת יותר מהיפך האחד, וזה כי לכל אחד מן היסודות ההם יש להם תנועה טבעית ותנועה היוצאה מן הטבע למטה, והיא הפך לתנועה למעלה הטבעית, ואם נמצא לו תנועה סבובית בטבע, א"כ תהיה הטבעית לבדה והתנועות האחרות שהן למעלה ולמטה הפכיות לחנועה אחת, וזה שקר כמו שבארנו, או אם תהיה התנועה הסבובית טבעית עם אחת משאר תנועותיו, וזה גם כן שקר שיהיו שתי תנועות טבעיות נמצאות לגשם, משני פנים, האחד שאם כן יהיו שתי אלה התנועות הפכיות לתנועה הכרחית הנשארת שהיא יוצאה מן הטבע, ונמצא שיש להפך אחד יותר מהפך אחר. ועוד שאם ימצא לגשם פשוט יותר מהתחלה אחת, אם כן איננו פשוט והוא מורכב משתי התחלות, ואם נאמר אמת שזאת התנועה הסבובית א"א להיותה טבעית לד' יסודות, אבל אפשר שתהיה היא מקרית להם, וזה הגשם המתנועע תנועה סבובית הוא אחד מהם, זה ג"כ שקר, שאם כן ימצא שהתנועה ההיא תהיה טבעית לגשם אחר, כי כל תנועה שתהיה מקרית לגשם אחד תהיה טבעית לגשם אחר, כמו שהתנועה המקרית אשר לאש והיא התנועה למטה טבעית לארץ, ולא נמצא גוף אחר שנאמר בו שהתנועה הזאת הסבובית תמצא בו בטבע:

עוד ביאור אחר, ידוע הוא שכל תנועה היא טבעית או מקרית, וכל תנועה שהיא מקרית לגשם אחד תהיה טבעית לגשם אחר, כמו שהמשלנו באש, ואחר שמצאנו כי התנועה הסבובית היא מקרית לאש לאויר, לפי מה שיראה מענינם, א"כ ראוי בהכרח שתהיה טבעית לו זולת הגשם החמישי:

עוד מופת אחר והוא שזאת התנועה שהיא סבובית שהוא סביב האמצע, לא תמלט משתהיה לגשם הזה טבעית או מקרית, ושקר הוא שתהיה מקרית, כי התנועה המקריית א"א שתמצא תמידית אין תכלית לה כי הדברים המקריים אינם תמידיים ולא מאודיים, והתבאר שזאת התנועה היא נדבקת ואין תכלית לה, ואם כן שאינה מקרית לו היא בהכרח טבעית לו, ואם היא טבעית יש לה גשם מיוחד בה כמו שיתיחד באחת התנועות הטבעיות גשם אחד מן הגשמים המתנועעים, כמו תנועת מעלה אשר תתייחד באש ותנועת מטה אשר תתייחד בארץ, ואלו היה זה הגשם הסבובי המתנועע סביב לאמצע אש, כמו שחשבו קצת בני אדם, היה אפשר שתהיה לו זאת התנועה מקרית, כי התנועה הטבעית לאש היא מן האמצע, ואלו היתה מקרית היתה נפסדת לפי אורך הזמן:

מכל אלו המופתים יתבאר מה שאמר אריסטוטלוס, שהראוי הוא שיהיה הנה גשם אחר בלתי אלו הגשמים, והוא הגשם המקיף בהם, וטבעו הוא נכבד ונבדל וחשוב מטבעם, ועל הכלל ראוי שיהיה רוחק טבעו מטבעם כרחקו מהם בצד ובמקום. וכתב אחד מן החכמים ביאור קצר, וביאר בו שהוא מטבע חמישית, וזה אם היה טבעו אחד מן היסודות הקרים הכבדים היה טבעו לרדת למטה, ואם היה אחד מן היסודות הקלים החמים, היה טבעו לעלות למעלה עד אין תכלית, ואם היה טבעו מטבע היסודות הלחים יתגלגל כהתגלגל גלי הים, ואם היה טבעו יבש יתקבץ ואפסה התנועה מכל וכל, ואחר שהוא איננו אחד מן היסודות הד' הפשוטים איננו מורכב מהם, שאלו כן היינו אנחנו עמו במדרגה אחת והיו הווים נפסדים כמונו היום, ומוסכם הוא מהפילוסופים כי חומר הכוכבים זולת חומר הגלגל, והוא חומר אחר:

וכתב אבונצ"ר בתוספותיו על ספר השמע דבר ז"ל, בין הגלגל והכוכבים הפרש, כי הגלגל ספירי והכוכבים אינם ספירים. והסיבה בזה, כי בין שני החומרים ושתי הצורות הפרש, אבל מעט. זהו תורף דבריו:

אבל לפי מה שכתב אריסטוטלוס בספר החוש והמוחש, נראה לדעתו כי חומר כלם אחד, כי הכוכבים הם חלק מן הגלגל הקבועים בו, וז"ל השמים בטבעם זכים ובהירים ובעלי אור, ואף על פי שכולם בהירים וזכים יש חלקים מהם שהם יותר מזהירים ובהירים וזכים מהם, שהכוכבים הם חלק אחד מהגלגל, והחלק ההוא נראה יותר זך ובהיר מעצם הגלגל עצמו. מפני שחלק אחד מדבר גדול והחלק ההוא זך ובהיר מן הכל, יראה החלק ההוא לרוב זכותו ודקותו יותר מן הכל, ואף על פי שהגלגל הוא בהיר וזהיר, כמו שאמרו הפילוסופים שאין העין שולטת לראותו, ואשר ידמה לבני אדם שיראוהו וישיגוהו בחוש הראות, זה אינו כי אינם משיגים לראותו, אמנם האויר הדק הם רואים, ולפעמים מתעבה האויר מן האויר היבש הקיטורי העולה מן הארץ, הנראה במראה אדמימות בנשף בערב יום כמו עלות השחר וניצוץ אור הכוכבים עובר על גופי הגלגלים, ומביא דמות בהירותם וזיום בתוך האויר המעורב מן האויר ההוא, ומראה אותם אל העין, ועל כן אנחנו רואים הכוכב ודקוחו ולא אור השמים, זהו תורף דבריו. הנה נראה מדעתו, כי הכוכב חלק אחד מן הגלגל, ואם הדבר כן חומר אחד לכוכב ולגלגל כמו שחומר אחד לכל ולחלק:

פרק ב - לבאר בו שהגלגלים אינם קלים ולא כבדים

אמנם יתבאר זה אחר שיתבאר מהו הקל ומהו הכבד, ונאמר כי הקל והכבד שני מינים, קל וכבד מוחלט, ר"ל שאין למעלה מהם קל וכבד, כמו האש שהוא קל שבכלם, והארץ שהיא כבדה מכלם. ויש מין אחד קל וכבד בערך אל דבר אחר, ר"ל כמו האויר שהוא קל בערך אל המים וכבד בערך אל הארץ. וידוע הוא שמגדר הקל שיתנועע מן האמצע ומן הכבד שיתנועע אל האמצע, והנה הגלגל הסובב ידוע מענינו שא"א שיתנועע אל האמצע ולא מן האמצע, לא תנועה טבעית ולא מקרית, נתבאר גם כן שהוא אינו לא קל ולא כבד, ואלו היה אפשר שיתנועע הגלגל לאמצע או מן האמצע, היה מורגש הדבר ההוא בזמן הקודם ולא נראה כן עתה. אמנם הוא דבר הכרחי שא"א לו להתנועע מן האמצע ולא אל האמצע תנועה טבעית. וזה שאלו התנועע אחת מאלו שתי התנועות היה אחד מן הגשמים הארבעה ולא תהיה לו התנועה הסבובית בטבע, וא"א בו גם כן שתתנועע אחת מאלו השתי תנועות במקרה, וזה שאלו היה מתנועע מן האמצע במקרה תהיה לו אם כן התנועה אל האמצע בטבע, והיה ראוי להיות או ארץ או מים, ואלו היה מתנועע בטבע מן האמצע והיה לו להיות אויר או אש, ולא תהיה התנועה הסבובית בטבע, או שנודה שיש לו שתי תנועות בטבע, ויתחייב שתהיה התנועה האחת והיא הבלתי טבעית כנגד שתי התנועות הטבעיות, וכבר הצענו שהאחד הפך אחר לבד, ועוד שכבר הצענו שכשתהיה לדבר שתי תנועות והאחת טבעית תהיה האחרת מקרית, והמקרית היא הפך לטבעית. ומבואר הוא שהתנועה הסבובית אין הפך לה:

עוד ראיה אחרת שהגלגל אינו לא קל ולא כבד, מפני שהאויר בהיותו חוץ למקומו כמו בנאד מלא רוח אם נעצר תחת המים הוא כבד מוכרח ובשובו למקומו הוא קל, שרצונו וטבעו לשוב למקומו, וכן המים בהיותם חוץ למקומם הם קלים בהכרח ובשובם למקומם כבד, וכן בשאר היסודות אין בהם קלות וכבדות אלא כשיהיו חוץ למקומם, אבל כשיהיו במקומם אין בהם קלות וכבדות. א"כ הגלגלים שאין יוצאים חוץ למקומם אין בהם קלות וכבדות:

פרק ג - לבאר בו שהגלגלים הם בעלי נפש ושכל

אמנם היות הגלגל בעל נפש הוא מבואר עם ההשתכלות, אבל יחשוב השומע שזה הענין קשה להשיג, או ירחיקהו ג"כ להיותו חושב שאמרנו עליו שהוא בעל נפש, נרצה בו שהנפש ההיא כנפש האדם וחמור ושור, ואין זה ענין הכונה, אבל ענין המאמר שתנועתו המקויימת מורה על הויית ההתחלה בה יתנועע בלי ספק, וההתחלה ההיא היא הנפש, וביאור זה כי מן השקר שתהיה תנועתו הסבובית כתנועת האבן הישרה למטה, עד שתהיה תנועתו התחלת התנועה, שהיא טבעית ולא נפש, כי אשר תתנועע זאת התנועה הטבעית אמנם תניעהו ההתחלה ההיא אשר בו, כשיהיה בזולת מקומו לבקש מקומו, וכשיגיע למקומו ינוח. וזה הגלגל מתנועע במקומו בסבוב, א"כ אין תנועתו טבעית לבד, אלא בהכרח שבו התחלה אחרת, והיא הנפש. ולא מפני היותו בעל נפש לבד יתחייב שיתנועע כן, כי כל בעל נפש אמנם יתנועע מפני טבעו או מפני ציורו, ר"ל באמרו הנה טבעו לכוין אל הנאות ולברוח ממה שהוא כנגד, ואין הפרש שיהי' מניעו לזה מחוץ, כברוח בעלי חיים מחום השמש, וירוצו אל מקום המים כשיצמאו, או יהיה מניע דמיון, כי בדמיון מה שהוא כנגד ומה שיאות יתנועע גם כן החי, וזה הגלגל לא יתנועע ממה שהוא כנגד ולבקש הנאות, כי מה שאליו יתנועע ממנו יתנועע ומה שממנו יתנועע אליו יתנועע. ועוד שאלו היתה תנועתו מפני זה, היה מתחייב שיהיה מגיע אל מה שיתנועע אליו וינוח, כי אם יתנועע לבקש דבר או לברוח מדבר ולא יוכל, א"כ לעולם תהיה התנועה ההיא לבטלה, ואין הטבע עושה דבר לבטלה. הנה זאת התנועה הסבובית תהיה בציור מחייב לו הציור ההוא שיתנועע כן, ולא יהיה ציור כי אם בשכל, א"כ הגלגל הוא בעל שכל, ואין כל מי שיש לו שכל יצייר בו ענין אחר ויהיה לו נפש בה יוכל להתנועע, יתנועע כשיציר, כי הציור לבדו לא יחייב תנועה:

וגם כן כבר התבאר זה מדברי הפילוסופיא הראשונה, והוא מבואר שאתה תמצא מעצמך שתצייר ענינים רבים, ואתה יכול להתנועע אליהם, אך לא תתנועע אליהם בשום פנים עד שיתחדש לך תשוקה בהכרח לענין ההוא אשר ציירתו, ואז תתנועע להגיע אל מה שציירתו, הנה כבר התבאר ג"כ שאין הנפש אשר בה תהיה התנועה ולא השכל אשר בו יצוייר הדבר, מספיקים בהתחדש כמו זאת התנועה, עד שתחבר אל זה תשוקה לענין ההוא המצוייר, ויתחייב גם כן מזה שיהיה בגלגל תשוקה למה שיציירהו, הוא הדבר האהוב והוא האל יתברך שמו, ובאלו הפנים אמר אריסטוטלוס שיניע הש"י הגלגל, ר"ל בהיות הגלגל כוסף להדמות במה שהשיג, והוא הענין ההוא המצוייר אשר הוא בתכלית הפשיטות ואין שנוי בו כלל, ולא התחדש ענין, והטוב ממנו שופע תמיד, ועל כן הוא כוסף להשפיע טוב על כל הנמצאות אשר תחתיו, וזה אשר א"א לו לעלות בזולת התנועה. וא"א כן לגלגל מאשר הוא גשם אא"כ תהיה תנועתו תנועה סבובית לא תנועה אחרת, כי זה תכלית מה שאפשר בגשם שתתמיד פעולתו עליו, והיא הפשוטה שבתנועות ההוות כגוף, ולא יהיה בעצמו שנוי ולא בשפע מה שיתחייב מתנועתו:

עוד כתב אריסטו ואמר, כי במקום שתמצא שם התנועה שם ימצאו החיים, וכפי תמידות התנועה היא חמידות החיים, א"כ השמים שהם סובבים תמיד בלי הפסק, בהם החיים הגמורים ומשם שפע החיים לכל הנמצאים:

פרק ד - לבאר בו כדור האר"ץ

כדור הארץ עומד באמצע כדור השמים, ושעורה אצל השמים כנקודה לעגולה, הראיה כי הארץ באמצע השמים, מה שקדם זכרו מענין הכוכבים, וכי עצם כל אחד יראה בכל חלקי השמים על שעור אחד, ויורה זה על כי אשר בין השמים והארץ מכל הצדדים כשעור אחד, א"כ בהכרח תהיה הארץ באמצע השמים, וזה כי הארץ באמצע האופק כנקודה מן העגולה, והאויר מקיף בה, ואלו היתה על זולת זה וסר מרכזה ממרכז הכדור, וכדור האופק עולה או יורד לא הי' משתנה היום והלילה, וזה יהיה במעבר האמצעי בין ההפוך הקייצי. ובין ההפוך הסתוי, ובעבור שהוא באמצע השמים הוא שהשטח אשר יחלק השמים לשני חצאים הולך על מרכז הארץ הוא מרכז השמים. ולפי מה שיראה מן השמים הוא חציו, והוא ששה מזלות לא זולת זה, תורה כי השטח אשר יעבור בו הראות על הגלוי לארץ עד קצות האופק, אין בינו ובין השטח ההוא אשר לעבור במרכז הארץ התחלפות מורגש אצל שעור השמים ואלו לא היתה הארץ באמצע השמים והיתה נוטה אל מקום אחר, התחייב שיהיה זה ששוכן כנגד זה המקום הקרוב לא יראה מן השמים כי אם פחות מששה מזלות שהם המחצית, ומי ששוכן כנגד המקום הרחוק יראה יותר ממחציתם, ר"ל כי השוכן במקום הקרוב לגלגל אינו רואה כי אם פחות מחצי הגלגל, אחר שהארץ נוטה מן האמצע, והשוכן במקום הרחוק מן הגלגל רואה יותר מחציו כשעור מה שנוטה הארץ מן האמצע אל הצד האחד, וזה חלוף מה שנראה אנחנו, כי לא נראה בחלקי הארץ כולה רק ששה מזלות.

עוד ראיה אחרת משיעור עצמי הכוכבים, כי אלו היתה נוטה מן המרכז, הרואה אותם אצל המקום מן השוכן שם יותר גדולים ממי שהוא שוכן במקום הרחוק מהם, כי הם קרובים אליו ורחוקים מן האחר, ואין אנחנו רואים דבר מזה, כי שעור עצמי הכוכבים לכל יושבי הארץ אחד, וגם לא יהיה הזמן אשר ממזרח אל אמצע השמים שוה לזמן אשר מאמצע השמים אל מערב, אלו היתה נוטה לצד מזרח או לצד מערב:

וכתוב בספר האלמנסט"י, וכלל אומר אם לא היה מקום הארץ באמצע השמים, היה משתנה ומתחלף לגמרי כל מה שיראה מן השעור אשר בלילה וביום מן התוספת והחסרון, ולא תהיה הקדרות הירחית בכל פאות השמים בהקבלת השמש, לפי שהרבה מה שלא יפול עליו על הארץ בעת ההקבלה כי אם במרחקים שיהיו מועטים מחצי העוגל:

פרק ה - לבאר בו שהארץ בלתי מתנועעת

הארץ בלתי מתנועעת, כי אלו היתה מתנועעת, אם היתה יורדת לעולם לא היה משיג אותה הדבר הקל, כמו הנוצה והתבן, ועילת זה הדבר, כי הדבר הכבד ממהר הירידה יותר מן הקל, ואלו היתה מתנועעת בסבוב, התחייב שאם יורה המורה חץ נוכח ראשו כנגד השמים, שלא יפול החץ רק במערבו, ואם יצא העוף כנגד המערב לא ישוב אל קנו לעולם, כי הארץ יותר ממהרת ממנו, והיא תקח הצד אשר עלה ממנו העוף ואם היה הולך העוף נוכח המזרח התחייב שלא ישיג העוף את קנו, אבל ישיג אותו הקן למהירות הארץ כי היא סובבת בכל יום ולילו פעם אחת, ואלו היתה הארץ עולה לעולם, לא היה טבעה מה שהיא עליו מן הקור והיובש, כי (מדרכה הירידה ואינה ולא ליחה), (בעליתה ראוי שתשיג החום והליח). ולא מצינו דבר זה מן הקדומים עד עתה, והתבאר בזה כי הארץ קיימת לא תתנועע לא על צד ימין ולא על צד שמאל וכי התנועה לשמים:

ועוד אבאר עם מה שאזכיר מדת הכוכבים, כי הכוכב שיובט בשמים (ר"ל בכלי ההבטה) מן הכוכבים הקיימים הוא גדול מן הארץ, והקטן שבכוכבי השמים יראה כנקודה בשמים, כל שכן שיהיה גבנונית הארץ שהוא קטן מן הקטן שבכוכבים אין שיעור לה שיורגש אצל שיעור גודל עצם השמים:

עוד ראיה שהארץ לא תתנועע למטה ולמעלה, מראית הששה (מזלות) לא פחות ולא יותר, ואם תתנועע כן, לפעמים יראו יותר מהם ולפעמים פחות מהם, גם ראיה משיעור עצם הכוכבים, כי אלו היתה כן לפעמי' נראה אותם יותר גדול, וזהו אם תתנועע למעלה שיקרב הרואה אותם אל הגלגל, ואם תתנועע למטה נראה שיעורו קטן לפי מה שירחק מן הגלגל. ופנים אחרים, אם הארץ היתה עולה או יורדת לא היתה מהלכה לצד אחד יותר ראוי ממהלכה לצד אחר, כי לא נוכל לומר שטבעה העליה או הירידה לכך עולה או יורדת, מפני כי כל צד ממנה אל השמים במעלה אחת שוה במרחק המהלך, וכל נופל משמים לארץ הוא נופל מהקף או העגולה אל המרכז, וכל העולה ממנה הוא היוצא ממרכז העגולה אל המקיף, וכמו שלא יאמר שמקיף העגולה למעלה ממרכזה ולא מרכזה למעלה מן המקיף, כן לא יאמר שהארץ ממעל לשמים ולא השמים ממעל לארץ, אבל השמים למעלה ממי שהוא על הארץ, והארץ תחת מי שעליה משוכניה מכל צד, כדי שיכון מה שעליהם מעלה ומה שכנגד רגליהם מטה, והראיה כי הארץ כשיעור הנקודה לעגולה בקטנות ואין שיעורה מורגש אצל העגולה, וזה כי שיעורי הכוכבים והמרחקים אשר ביניהם יראו בכל פאות הארץ בעת אחת שוים ודומים, ואין קוי הראות מתחלפים, וכי הם קוים שוים להבטה אל הכוכבים והשמש והירח, ויהיו כל המביטים מביטים מן המרכז, ואלו היה שיעור הארץ מוחש ומורגש היו האנשים הקרובים אל הפאות רואים הכוכבים גדולים יותר מן השוכנים באמצע, ויראו הכוכבים שהם כנגד פאותיהם גדולים מן הכוכבים שהם כנגד הפאות האחרות, סוף דבר יקרה לארץ מה שיקרה לה אלו היתה יוצאה מן האמצע:

וכתוב בספר אלמנסט"י, והראיה הברורה על מה שזכרנו, שהשטח היוצא מראותנו ויכלה אל האופק יחתוך לעולם כל גלגל השמים לחצאים בכל מקומות הארץ, כמו שבארנו למעלה, והראיה ע"ז ראית ששה המזלות בלבד לא פחות ולא יותר, ולא יתכן שהיה זה אלו היה גודל הארץ מורגש אל מרחק השמים בו, ואמנם היה השטח אשר הוא על מרכז הארץ לבדו חותך הגלגל לחצאים, והאופק אשר הוא על שטחי הארץ היה משים לעולם החלקים אשר מתחת לארץ גדולים מאשר למעלה מן הארץ:

פרק ו - לבאר באשר הארץ היא באמצע ולא ירדה למטה מן האמצע לכבדותה

כתוב בספר האלמנסט"י, ואמנם אשר חשבו כי מן הפלא שלא יהיה גשם הארץ נשא על דבר ויעמוד ולא ירד וישפל לרבוי כבדותו, כבר שגגו כי שמו ההקש במה שיקרה להם מחלק גוף הארץ, ולא שמו ההקש במה שיקרה להם בסגולת הכל, ואלו העמידו שגורל הארץ כשהוקש אל גודל הכל המקיף היה שעורו אצלו כנקודה, לא תקום פליאותם, כי היו רואים שכבר יתכן שגרם הכל העצום שחלקיו מתדמים ירחיק בקטן השיעור אצלו, ויסמוך אותו מכל פאותיו בסמיכות מתדמות. ואין ראוי שיאמר לדבר ממה שבכל העולם שהוא ממעל לו ולא מתחת ממנו, כמו שלא יאמר זה לדבר ממה שבכדור. אמנם העצמיים הטבעיים אשר בה, כבר יתכן שיהיו תנועותם כפי טבעיהם המיוחדים. אמנם הקל הדק ילך אל השטח המקיף למקומו, ויחשבו שתנועתו למעלה אצל כל האנשים לפי שהוא למעלה מראשיהם אשר יקרא מעלה מהלכו ותנועתו אל מול השטח המקיף אמנם העב והכבד תנועתו ומהלכו אל האמצע והמרכז ויחשוב שתנועתו ומהלכו אל מטה, כי כל מה שיהיה נגד רגלינו אשר יקרא מטה הוא אל מול מרכז הארץ ולזה יחברו סביבות האמצע מדחיפת קצתם לקצתם מכל הפאות דחיפה שוה מתדמה, ע"כ תורף דבריו:

ודמה אחד מהחכמים הענין הזה כאלו היה אדם נותן גרגיר חרדל בתוך ביצת היענה או בתוך זכוכית שהוא דומה לביצה, והיה מעמיד אותם בין שני מסמרות והיה מגלגל את הביצה בין שני המסמרות האלה במרוצה רבה, היה רואה הגרגיר חרדל עומד באמצעית הזכוכית ואינו פונה לאחד מן הצדדים אם הוא מהפך גלגל הזכוכית בכח גדול מפני שכח מהלך הזכוכית אינו מניח את הגרגיר לנטות ימין ושמאל. ותמצא במעשה הזה המסמרים המושכים הזכוכית אינם זזים ממקומם. ועל הענין הזה הרקיע סובב על שתי נקודות האלה הנקראים קוטבים או מסמרים, והן עומדות ואינם זזות, והרקיע נסמך עליהם בהליכתו, והוא סובב על הארץ ממזרח למערב במרוצה עצומה לעולם. והארץ עומדת בתוך הרקיע, וכח המרוצה דוחה את הארץ מכל צד עד שהוא מעמיד אותה באמצע הרקיע ואינה נוטה לצד אחד מן הצדדים, אבל מרחקה מן המזרח כמרחקה מן המערב, והיא רחוקה מן הצפון כאשר רחוקה מן הדרום, וכן מרחק השמים אשר עליה מלמעלה כמרחק השמים אשר תחתיה מלמטה והיא בתוך הרקיע כגרגיר החרדל בתוך הביצה הגדולה או הזכוכית, אבל היא מעט מזה בעיני החכמים מפני רוב קטנות גופה בערך עוצם גוף הרקיע העליון סובב עליה, ושני הקטבים הם לא זה כנגד זה, האחת בפאת צפון והשנית בפאת דרום:

עוד טעם אחר למה לא תרד הארץ ותשפל. כי ידוע כי האמצע שהוא המרכז הוא מקום התחתון מן המקיף, ואלו תרד למטה חוץ לאמצע יהיה ירידה לערך אנחנו השוכנים עליה, אבל אם נחשוב ונדמה שיהיו שוכנים בכדורית האחרת שהיא למטה ממנו, יקרא הירידה ההיא שהיא ירידה, עליה לערך השוכנים ההם ונותנים ראיה לזה, שאלו יוכל אדם לחפור גוף הארץ מקצה אל הקצה ונשליך אבן אחת בתוך החפירה וישאר האבן באמצע החפירה שהוא המקום השפל מכל המקומות, ואלו תשפל עוד תהיה עולה בערך אותם שלמטה ממנה:

פרק ז - לבאר בו שהשמש והירח והכוכבים הם כדוריים

ונאמר כי השמש והירח והכוכבים כדוריים, ואלו היו שטוחים ומביט אליהם מבט מזולת הנכחית, פירוש מנכחית הראש, לא יראו עגולות שלמים והיה הכוכב כשיהיה במזרח ורואהו מי שהוא במערב חצי עגולה, וכזה עגולה יראה מי שהוא באמצע השמים, וכל מה שיקרב יתעגל ויחסר עגולו אצל מי שהוא במזרח, עד שיראהו מי שהוא במערב עגולו מתעגל, ויראה אותו מי שהוא במזרח חצי עגול, כי אם הוא יראה עצמו, אז יראה שטוח אחר שהיה עגול ידמה לסוחרת, ואם חשבו שהוא יעלה בצדו יתחייב שנראהו כאשר יהיה בראשינו יותר גדול, כי הצד כשיהיה עולה, כל מה שתלך על שטח הארץ, תראה בעגול עד שתשוה על ראשינו ונראה אותה אנחנו, והיינו אז רואים השמש והכוכבים כשישתוו על ראשינו יותר גדולים ממה שהיו כשהתחילו לעלות, ואין אנו רואים מזה דבר. אבל אנו רואים בכל המקומות עגול שלם. כי הכדור בכל שיביט אליו המביט יראהו כדור שלם ועגול שלם. הנה תתבאר בזה שהכוכבים והשמש והירח כדוריים כלם. ואין אנחנו צריכים לבאר יתר מזה לבעל לב משכיל:

בעזרת אלהים חיים. נשלם ספר שער השמים הוא מאיר לכל אדם עינים:

סוף הספר

תוכן העניינים

שער השמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה