שער השמים· רבנו גרשון ב"ר שלמה
החלק הראשון - בחכמת הטבע · מאמר חמישי - לבאר טבע העופות
כל מיני העופות מולידים ביצים ומהם תחלת יצירתם, ובריאותם הוא מן החלמון והחלבון החיצון הוא למזונם כשהדם בתוך קליפת הביצה, ויש אומרים בהיפך והוא האמת, וכן ראינו בעינינו מפורסם ונגלה לעין כי האפרוח נשלם כלו ורוב החלמון קיים ותלוי בבטנו דרך טבורו. וכן כתב חנן, ונסה אותו כי אחר לידת האפרוח בקצה כריסו נמצא החלמון בפנים, כמו שנמצא החלב בבטן היונקים, ותמה על אפוקרט איך טעה בזה ואמר הדבר בהיפך:
ויש מין העופות שביציהם חדים וארוכים משני צדיהם, ויש עגולים וכדורים, ורוב העופות הבייתיים כתרנגולת ואווזים ויונים הם צרים מצד אחד ורחבים מצד אחר, ובתחלה יצא הצד החד ואחד כן הרחב, ויצירת האפרוח היא בחלק החד, ולזה הוא חזק בטבע לשמור התחלת האפרוח אשר בו, והביצים הארוכים והחדים יוצאים מהם זכרים, כי החום שבהם מאריכם ומחדדם למעלה, כמו האנשים לרוב חומם יהיו גבוהים וארוכים מן הנקבות, והביצים העגולים והם סגלגלים יוצאים מהם נקבות, כמו נקבות מין האדם שהיא עגולה וכדורית, והביצים בתחלת בריאתם קודם שיהיו צלולים הם רכים, וכשישלמו ויגמרו תתקשה הקליפה מרוב החום המייבש הלחות מחלק העפרי, אם כן הצורך היה כי זה המקום אשר הביצים נבראו בתוכו והוא השליא יהיה חם, והביצים המונחים באשפות יתחממו שם ויצאו מהם אפרוחים כמו אם ישבה עליו התרנגולת, ומראות הצבעים מתחלפים, יש מהם כשתי מראות לבן וסיטרי"ין (ציטראן געלב) הלבן בחוץ והסיטרין בפנים כמו עופות הבייתיים, ויש מהם שהוא בהפך, וביצי העופות הנהרות הם סיטרני"ש יותר מעופות היבשה למעוט החום שבהם שלא זוקק הפסולת ממנו, כי החלבון הוא פסולת מן החלמון:
ובספר בעלי חיים נמצא הפך, כי טבע העופות המימיים שהם קרים על כן החלבון שהוא קר רב בהם. ויש מהם מתחלפים בקושי וברכות כי קצתם הם קשים מאד וקצתם הם רכים, וביצי עוף פרדי"ז המראה שלהם הוא הלבן, ורוב העופות כשיטילו ביצים לא יולידו רק פעם אחת ביום, ויש תרנגולת שמולידה ביצים ב' פעמים ביום והיא מתה מהר, ויש מהן שמולידות בשני חלמונים והם משני זרועים ומשני חבורים, ומאותם הביצים יצאו אפרוחים תאומים בשני ראשים וארבעה רגלים, אך לא תשלם להם בריאותם ולא יצאו חיים וזהו אם יש קרום מפסיק ביניהם בין שני החלמונים, אך אם אין קרום ביניהם יולד אפרוח אחד בראש אחד ובד' רגלים, ויש אומרים שאם יש קרום ביניהם יולדו תאומים נפרדים ותמים בגופם, וכן כתב אריסטוטלוס בספר בעלי חיים, והעופות שאינם דורסים מולידים רוב ביצים יותר מן הדורסים, כי כל הדורסים יולידו מעט ביצים, לבד מין אחד שמוליד ביצים רבים:
מין העופות המולידים רוב ביצים יותר מן האחרים הן התרנגולת ומין היונה. כי התרנגולת מטילה ביצים רוב השנה לבד ימי החורף החזק, והיונה מטילה ביצים י' פעמים או י"ב בשנה ומטילה אותם זוג זוג בשני ימים ודוגרת עליהם ומקננת ומולידה מהם אפרוחים או י' פעמים או י"ב בשנה, אך התרנגולת לא תדגור על ביציה כי אם פעם אחת או פעמים בשנה, אך יושבת על ביצים רבים יותר מן היונה, ויש מן הנקבות שמטילות ביצים בלא חבור זכר ואותם הביצים נקראים ביצי רוח, והן מתחממות מהם על הארץ ולא יצא מהם אפרוח. ולפעמים יצא מהם אפרוח אם יתחבר הזכר עם הנקבה בעוד הביצים באם, והתרנגולת כשתעמוד מלהטיל ביציה בזמן ההוא הביצה האחרונה תהיה קטנה עד מאד ולא ימצא בה כי אם הלבן לבד, והסבה נעלמת ממנו, ופעמים נמצא ביצה קטנה בתוך הגדולה, וכן ראיתי בעיני, ונראה כי הוא מרוב חומר, כמו שש אצבעות או תאומים, או מחוזק כח המניור:
ומין הפרדי"ז כמו שבארנו פעמים תתעבר בנסיבת הזכר שמנשב הרוח עליה, ואותם הביצים שהם בלא חבור זכר הם קטנים מן האחרים ובלי טעם ויותר לחים מן האחרים:
זרע העופות הזכרים הוא לבן כשאר זרע והנקבה תקבל הזרע ההוא באבר ידוע ונקרא מיר"א. ובתחלה יראה לבן ואחר זמן ישתנה לאדמימות דומה לדם, וחום הטבע אשר בו ויברור הפסולת מן החלמון והפסולת הוא החלבון אשר סביב לחלמון, ובצאת הביצה מבטן הנקבה תקפא ותתייבש ותחייבש הקליפה החיצונה לקור האויר, ופעמים תתקשה בפנים:
אין עלם ביצי רוח בכל מיני עופות רק במקצת כמו תרנגולת ויונים ואווזים ופאוני"ש ופרניז"א, וביצי הרוח לא יצא מהם האפרוח, אך פעמים יצא מהם אפרוח בהתחבר הזכר עם הנקבה בעוד שהביצים במעיה כמו שבארנו למעלה, וכן כתב בספר בעלי חיים, ואין ביצי רוח נמצא במין העופות בלבד, כי במין החגב יש בו טבע כזה, כמו שכתב הפילוסוף בספר בעלי חיים באשה אחת שגדלה בביתה חגב אחת קטנה בלא זכר ולאחר שהגדילה נמצא מעוברת, וכתוב בספר בעלי חיים במאמר י"ד, כי אם תתחבר התרנגולת לזכר אחד ותזריע מאותו חבור ביצים, אם נתחברה לזכר אחר בעוד שהביצים עדיין הם אדומים ולא נשלמו מחלבון הביצה ההיא, תהיה מטבע הזכר כמו שנזרעה כולה מאותו החבור השני, מפני שלא נשלמה כולה מן החבור הראשון ויהיה האפרוח דומה לשני, וכשתשב התרנגולת על ביציה בימי הקיץ יבקעו יותר מזמן החורף כי חום הזמן יעזור לה והרעמים יפסידו הביצים, ואם התרנגולת לא תשב על ביציה תחלה ותמות, וכשתתחבר הנקבה עם הזכר יתנועע הזכר עם סמור הנוצה, ופעמים יתנועע חרטומו בלבד, ואחר הולדת הנקבה ביציה יצמק התרנגול הזכר והנקבה גם כן, נראה כי מרוב הנאה שנמלטה מצער הלידה תצעק הנקבה והזכר מכיר:
בקולה ונהנה בהנאתה:
יש בודים כי פרדי"ז בהתחברה ריחה רע. ונקבות היונים והזכרים מנשקות זה לזו קודם החבור, והזכר הזקן לא יוכל להתחבר רק בנשיקה לבד, ואחר כן ידלג על הנקבה ולא ישלים פעולתו ולא יוציאו זרע, ומאותו החבור יצאו ביצים בלתי שלמים והם כביצי רוח, ובעת שתשב התרנגולת על ביציה גם אם תשב כל ביצי רוח לא תלד ביצים כי עמדה מלדת, והתרנגולת נראה לעין כי בעת דגירתן יהפכו הביצים ממטה למעלה כדי שיתחממו כולם ולא יתקררו החלקים התחתונים העומדים סמוך. לקרקע, ואחר שתשב התרנגולת על ביציה ג' ימים, יראו אותות תולדת האפרוחים בהם, ובעופות הגדולים יראו האותות אחר רוב הימים ובקטנים במעוט ימים. ובעת ההיא יעלה צבע האדום והוא החלמון לצד אחד במקום אשר יתחיל להבקע. ויראה בחלבון טפת דם והוא הלב אשר נברא תחלה ויצאו משם שני גידים, ואם יבקע אודם הביצה חמשה ימים קודם השלמת יציאתו, ימצא ראשו מוטה למטה וכנפיו על ראשו, והוא נזון בתוך הקליפה דרך שריר שבו נברא ומוצץ מזונו מעט, וכאשר מצץ ואכל כל מזונו בפיו, אז מתחיל להבקוע הקליפה בפיו ויוצא לחוץ, וקודם השלמת זמן יצירת האפרוח ימצאו עיניו נפוחים וגדולים יותר משעור פול, והגידו לי בני הבית כי ביום צאת האפרוחים מתוך קליפתם עדיין לא התחילה הקליפה להבקע כי, כלה קיימת ושמעו צפצופו שהוא מצפוף מבפנים, ופעם אחת ישבה תרנגולת אחת על ביציה ובכל אחת ואחת נמצאו ב' תאומים:
רוב העופות הדומים ליונים, מולידים ב' ביצים כתורים וכיוצא בהם, ולפעמים ג', ורוב העופות לא יולידו רק אחר מלאת להם שנה, ורוב היונים מולידים זכר ונקבה והזכר יצא קודם הנקבה יום אחד והזכר ישב על הבינים ביום והנקבה בלילה, ועל הרוב הזכר עד חצי היום והנקבה עד חצי האחר, והם נשלמים לסוף כ' ימים, והנקבה תתחיל להבקיע קליפת הביצה, והזכר יתחבר עם הנקבה אחר שנה, ויש אומרים כי תורים ופירק"א מתחברים אחר שלשה חדשים, ויושבים על ביצים י"ד יום, ואומרים על מין פירק"א שהוא חי מ' שנה, והיונים אחר שיולידו אפרוחיהם יולידו ביצים אחר ל' יום, עוף בראשו"ן עושה קנו על ראשי ההרים במקום שלא יוכל אדם ל עלות שם:
ומין צפור דרור מקנן בבתים ולא נמצא כן בשאר בעלי חיים, ונראה שהוא מרגיש בקור וחום יותר משאר בעלי חיים. והעופות הדורסים ואוכלי בשר לא יולידו כי אם פעם אחת בשנה, והנשר יוליד שלשה ביצים וישליך השלישי, והשנים יושב עליהם ומחיה אותם בשקידה, ובעת ההיא הנקבה חלושה מאד ולא תוכל לצוד ולבקש טרפה, ובעלי חיים שנקרא רינ"י יושב על אותם הביצים שמשליכים הנשרים ל' יום, ועורב שחור מוליד ביצים רבים וישליך קצתם, ויש מין אחד מנשר שלא יגדל אפרוחיו, ונשר אחר שזנבו לבן מגדל אפרוחיו, וכל העופות השחורים מגדלים אפרוחים, והעופות הדורסים כשיראו שאפרוחיהם מעופפים ישליכום מקניהם ולא ישגיחו עליהם עוד, אך מין אחד מהם משגיח עליהם זמן גדול אחר גדולם, ומין הקורא הנקרא פרדי"ן הוא רובץ על ביצי העוף אחר ומחמם אותם, והביצים ההם כשיבקעו ויצאו האפרוחים לא יהיו כמו בניו שילכו אחריו אלא יעזבוהו ולא יכירוהו ולא ילכו אלא אחרי מי שהוא להם, ומין היונה לפעמים תשב הנקבה על הביצים ולפעמים הזכר בעת שהנקבה צריכה לבקש טרפה, והעופות הגדלים בין האגמים מחממים ביציהן בין אילנות רעננות על המים, והנקבות ממין אושטרו"ס מחממות ביציהם בשמש, והזכרים מפרנסות אותן:
נקבות מין א' שנקרא רי"ט תתחיל לשבת על ביציה מחצי היום עד הבקר, והזכר מן הבקר עד חצי היום, ומין אחד שנקרא אובט"י תלד ביצים ששני ראשיהם חדים, והזכר שוכב בראש האחד, והנקבה בראש השני, וכשיצאו האפרוחים שניהם מקיפין האפרוחים. מין א' מן עוף ונקרא פיל"א קוט"ן ונמצא בארץ ישמעאל, חי יותר מכל ב"ח, והוא כצורת התור, ואומרים עליו כי הוא חי יותר ממאתים שנה:
מין פאו"ן חי כ"ה שנה, ודוגר בסוף שלש שנים, ומשם ואילך יהיה צבע כנפיה זך ובהיר ויושבת על ביציה ל' יום, ולא תדגור הנקבה כי אם פעם אחת בשנה, והנקבה בעת דגירתה בורחת מן הזכר ושוכבת במקום נסתר שלא ימצא אותה עד זמן יציאת האפרוחים, ונראה כי המין הזה הוא חם מאד, והנקבה לא תתאוה בעת ישיבתה על הביצים, על כן בורחת ממנו, וביצי העופות יגדלו בעת החבור:
העופות הדורסים יש להם ראות חד יותר מן האחרים, ומלמדים אפרוחיהם שיביטו לנוכח השמש, ואם תדמע עינו ימיתהו, וכשלא יוכלו להביט יכו אותם וישליכום מקניהם, ויש עופות שמשנים את מקומם בורחים בבוא החורף וישובו אחר פרימ"א ויר"א (בתחילת האביב), וזה יעשה העוף גרוא"ה, ויעוף צד צפון מעבר לנהר מצרים, ותור לא יחרף במקומו, גם גורונד"א לא יחרף במקומו כי אם מעבר לים, והיונים לא יעזבו מקומם, והתורים עומדים תמיד במקום זריחת השמש, והם יגעים לעוף כשרוח דרומית מנשב, כי הוא לח וכבד, ולזה צועקים בפריחתם לרוב יגיעתם, וכאשר הגרוא"ה מתנועעות ממחוזם ויבאו אל מחוזנו אין להם מנהיג, וכשיתנועעו ממחוזנו אל מחוזם יש להם מנהיג, ויש מן העופות שיש להם זפק כמו תרנגול, ויונה ופרדי"ז לא יתבשל שם המאכל עד שירד לקורקבן, ובריאת הזפק עוד רחב ועמוק, ויש עופות שאין להם זפק ותחת הזפק יש להם פה רחב ככרס:
יש מן העופות שיש להם קול ערב, וקצתם לא, והקול יוצא דרך הקנה מן הריאה, וכל בעל חי שאין לו ריאה אין לו קול, וצפצוף העופות מן הקנה והלשון, וכל עוף שלשונו הוא רחב ודק ונפרד הוא מצפצף ומלמדין אותו לדבר, ואשר לשונו נדבק בחיך לא יצפצף ולא יוכל לדבר, והעופות הקטנים יצפצפו יותר מן הגדולים ויותר בעת החבור, ומהם מין השלו, ומין פפגא"י ואיישטורגי"ל וקראפיזו"ל ורושיו"ל, ומהם שצועקים אחר שנלחמים ומנצחים כתרנגול, וממין תרנגול לא יצעקו כי אם זכרים לבד, גם מין השלו ועופות כשנלחמים מניחים על חבורתם אוריגנו"ס מדברי ויועיל להם:
מין פפגא"י הוא בעל חי הדר ונאה ומיפה עצמו ונוצתו יותר מכל בעל חי אחר, וכשהוא עומד בכלוב שלו יעלה ממטה למעלה או יורד מלמעלה למטה, אינו מקפץ ברגליו רק דרך פניו יורד או עולה בנחת, שירא פן יגע בנוצתו בדופני כלובו ויקלקל אותה, ואומרים עליו כשהוא ישן הוא תלוי דרך פניו מפני יראתו שלא ישחית נוצתו, וזה שקר:
רוב העופות יש להם הבנה והיכר כאלו יש להם שכל, ויעשו פעולתם כפעולת אדם, ויעשו קניהם מחומר ומטיט ויערבו בטיט ההוא תבן ויעשו כתלים גבוהים, ויעשו להם יסוד רחב, ולא יבנו במקומות רעועים, ויעשו קן רחב שיחזיק האפרוחים והזכר והנקבה, וכשהאפרוחים גדולים ילמדו להשליך צואתם לחוץ. ויש מן העופות ששותים מעט מים כמו העופות הבייתיים. ויש מהם ששותים כל צרכם בבת אחת, ועד אם כלו לשתות לא ירימו צוארם, ונקבת התור לא תתחבר כי אם לזכר אחד לבדו, וגם מין אחר שקורים פיאר"א, ושניהם הזכר והנקבה מחממין הביצים, והמין הזה חי כ"ה שנה ובזקנתו תארך נוצתו ובני אדם המגדלים אותה גוזזים הנוצה ההיא, והזכרים מן התורים וממין אחר יהיו הזכרים פחות מן הנקבות, וזה מפורסם ומנוסה מאותם הגדלים בבתים, והזכרים מן הצפרים אינם חיים כי אם שנה אחת לבדה לרוב המשגל, והנקבות חיות הרבה מאד וכן כתב אבן רש"ד בשם אריסטוטלוס, כי בעלי חיים המשמשים הרבה הם קצרי שנים, והביא ראיה מצפרי הבתים:
ותורים משנים מקומם בקיץ למקומות הקרים, ומינים אחרים משנים מקומם בקיץ למקום קר ובחורף למקום חם, ומין אחד הנקרא גנט"א עושה קנו במגדלות הגבוהים מאד ועושה אותו מקוצים לפחד הנץ והוולסו"ר. וים עופות שאשכיהם בפנים והם בחבור מועט, ויש שאשכיהם בחוץ. וכל עופות שמתחברים בעת מוגבל, בעת ההיא יהיו אשכיהם גדולים וגסים, ואחר עבור העת יהיו קטנים מאד עד שאינם נראים. ויש בעלי חיים שהאשכים מבחוץ, ויש שהאשכים מבפנים, בעופות ודגים שיש להם אשכים כדלפ"י וכיוצא בו. והטעם כי זה האבר צריך שמירה רבה מהקור מפני שהזרע מתקבץ שם, ואלו שני המינים עורם דק וחלוש ואינו נאות ונכון לשמור אותם. ויש מין אחד מן העופות שנלחמים הזכרים זה עם זה והמנצח יתחבר עם נקבתו על המנוצח, והנקבה תסתר מן הזכר הראשון שלא יראה. ויש מין אחד שצפרניו חזקות מאד ונוקב האילנות בצפרניו ומוציא מהם התולעים שמתילדים בהם ואוכל אותם, ומין הגרוא"ש יש להם הבנה טובה ועולים למקומות גבוהים מאד וכשרואים מרחוק ענן וגשם צועקים. ומודיעים לחבריהם בעבור שיסתרו בקניהם, והמנהיג שלהם צועק באחרונה, ופעמים כשינוחו על הארץ ירים המנהיג ראשו ויראה סביביו אם יש שם אדם יצעק ויגיד לחבריו, וכולם ישנים על רגל אחת בעבור שיעופו מהר, ומין אחד שהוא גדל בין הנהרות הוא בולע מין אחר גדול שלם, וכאשר יתחיל להתעכל באסטומכא יקיאנו, ואחר כן יבדיל הבשר מן העצמות ויאכלנו ויניח העצמות. ויש מין אחד מן העופות כשרואה עוף הדורס מטמין ראשו בחול או בחור ויחשוב כי לא יראהו העוף הדורס. ויש עופות שיש להם השגחה יתירה על אפרוחיהם ויש שלא ישגיחו עליהם כ"כ, ויש עופות שמאכילים אפרוחיהם בצמצום, ויש מאכילים אותם לשבעה, ומין גירונד"א מאכילים אפרוחיהם כסדר זה אחר זה וחוזר חלילה:
ואומרים על עוף שנקרא קוגיו"ל שאינו מחמם ביציו אך מניח אותם בתוך קנים של שאר עופות ואותם עופות חושבים שהם ביציהם, וזה העוף אוכל ביצי האחרים. ויש מהם שעומדים בין האגמים ומהם במחילות ובנקיקי הסלעים, ויש מהם צדין פרנסתם ביום ויש מהם בלילה, ומין הנץ עושה קנו במקום גבוה ואוכל לב העופות תיכף כשיוד אותם, ועל זה נוהגים אלו המגדלים אותם להאכילם לב העופות תחלה, ויש מהן צדין בקיץ ומהם צדין בחורף. ויש מין אחד שהוא סמוך לים הגדול והוא ערום מאד וקשה לצודו, וכשנצד יהיה נכנע מאד:
והעופות הגדלים בנהרות ובאגמים יש להם עור בין אצבעותיהם שיוכלו לשוט בהם, והגדלים ביבשה ובאילנות אצבעותיהם שסועים שלא יצטרך לעור ההוא. ויש מין אחד שגדל על שפת הים ועומד תחת המים כשעור מהלך פרסה:
ויש שני מיני עופות נקראים אבי"ס ורבי"ט, והם מיחס העוף שיש להם עור בין אצבעותיהם, ועומדים על שפת האגמים, וכשהנץ ילחם עמהם לפעמים ינצחוהו, ויש להם קול ערב, וכשימות אחד מהם ישמע קולם לקצוי הים, וכבר הלכו אנשים אל הים ומצאו שם עופות שצועקים צעקה גדולה ומרה וראו שמת אחד מהם. ויש מין עוף שמשנה קולו בכל יום ונקרא ריג"י, ועושה קנו על האילנות מצמר ושער, ואוכל מאכל חזירים והוא גלג"ץ (אייכעלנוס) ואוסף מהם די ספוקו בזמן שמוצא אותו ביערים, ואומרים כי יש מין עוף אחד שנקרא ללא"ק שמפרנס אביו ואמו אחר שיגדל כמו שפרנסו אותו בקטנותו, ועל מין אחד אמרו ג"כ שמפרנס אביו ואמו לעולם ולא בזקנותו בלבד ועומד האב כל ימיו בקנו בנחת ובשלוה:.
ואמרו על מין השלו שהוא עובר הים בחורף לעמוד שם כל ימי החורף, ופושט הכנף האחת על המים ומעמיד רגליו עליה והכנף האחת עומדת זקופה כעין תורן הספינה, ומין האירונד"ל ג"כ הוא עובר מעבר לים בקש אחד שהוא מניח בפיו, וכשהוא יגע לעוף מניח הקש ההוא על המים ויעמוד עליו וישוט, ואחר שינוח שם זמן מרובה לוקח הקש ההוא בפיו ומעופף זמן אחר עד שיהיה יגע, ואחר כן ישוט על הקש ההוא:
ויש מין אחד שיעשה קנו חזק מאד שלא יוכל אדם לשברו בברזל, ופרנסתו מדגים, והוא עשוי כספוג שיש לו נקבים נקבים חלולים חלולים. ויש מין אחד שעושה קנו מקנמן בשם, ובני אדם המכירין הקן ההוא לוקחים הבשם ההוא ושוברים הקן. ויש מין אחד מן העופות שאין נזון רק מעיני בעלי חיים ממין מיוחד, ויש מין אחד שנזון בפירות האילן בלבד ואינו אוכל כי אם מאותו האילן שיש לו שרף, והוא רב הנוצה וקולו חד, ויש מין אחד שהנקבה מולידה ביצה אחת בלבד בקן מין אחר ותניח הביצה ההיא ותחמם ביצים של עוף אחר ותפרנס אותם, והביצה שלה שהניחה אפשר שיחממוה עופות אחרים או תתחמם לחום השמש, או לחום האויר, ומין אחד הנקרא הרר"י ובלע"ז מונטייאנ"א מראהו מזיק לרואהו, ותמצוץ שדי העזים, ועל כן קראוהו מוצץ העזים, והעזים מתיבשות במציצה ההיא ולא תשקוטנה ביום ההוא, ומראהו מתחדד בלילות:
ויש במקום מן המקומות, שהאויר שם מזוג במזג שוה ומחכם מיני העופות הגדלים שם, כי הם מבינים ומכירים ברמיזות ובקריצת יותר ממקומות האחרים, ויש מין אחד מן העופות שישנאוהו העורבים השחורים וכל יתר מיני העופות ירדפוהו ויזיקוהו, והוא כבד וברוע מנהגו כל היום ירעב ויצעק, ומין אחר יעמוד על שפת הים וכל מה שיצוד יביאהו אל הים, ומין אחר שרואה ברחוק מאד ואינו רואה בקרוב לו:
ומין וולטו"ר צד מחצי היום עד הלילה, ומעת זרוח השמש עד חצי היום ינוח, וכשיזקין יאריך חרטומו בחלק העליון ויחודד ובאחריתו ימות ברעב, ואם יראה עוף אחר או בעלי חיים שירצה לטרפו, יכה אפרוחיו וימחץ בצפרניו בעל חי ההוא, ומגדל אפרוחיו עד שיוכלו לעוף, ואחר כן יוציאם מקניהם ומונעם מגשת אל המקום ההוא, כי הוא מכין לעצמו מקום גדול ורחב ידים ועל כן לא יניחם לגשת אליו עוד שלא יבאו שם אישי המין ההוא גם לא יניחם לצוד סביב המקום ההוא, וכאשר יצוד ציד לא יביאנו אל קנו, עד שישקלנו ברגליו אם יכול להביאו ולטלטלו משם:
ועופות הדורסים שהם בצפרנים עקומות לא יעמדו במקום אבנים כי האבנים יזיקו לצפרניהם ומין הוולטו"ר ילכוד הארנבים ואילים קטנים ושועלים, וחייו ארוכים מאד. ובמקום אחד בצד צפון נמצא עוף אחד גדול מנשר ומוליד ביצים ולא ישב עליהם, ומניח אותם בעור שועל או שפן עד שיצאו האפרוחים:
ויש מין אחד מעופות שהוא בטוב המנהג ובמחשבה טובה, ומגדל אפרוחיו בשקידה רבה, ומגדל גם כן אפרוחי הוולטו"ר כי הוולטו"ר ישליכם קודם שיוכלו לעוף, כי בטבעו עינו צר ובעל תאוה והוא רעב כל היום ומקבל מזון רב וכשהוא משליכם מלפניו זה יאספם אליו. ומין אחד מן העופות שהוא סמוך לים ויפחד מאד מהוולטו"ר, וכשהוא רואהו מתקרב אליו יתעלם ויסתר בים ויוצא במקום אחר. והוולטו"ר ראותו חד מאד ומתעופף תמיד במקום ההוא עד שיגיע להיות שם וכשיצא מן הים ילך לטרפו, ויש מן העופות הדורסים היונים (והם ממין הנץ) כשהם מעופפים באויר וכשהם מונחים בארץ לא יקרבו אליהם, ויש מקצתם שטורפים אותם כשהם מונחים בארץ, וכשהיונים מעופפים לא יכו אותם ולא ירדפום. ואומרים כי היונים מכירים אלו המינים, וכשרואין אלו הדורסים באויר ינוחו בארץ, ומן האחרים יעופו באויר. ובמקום אחד גדלים אלו המינים באילנות, וסמוך להם גדלים יונים רבים, והצידים מכים באילנות כדי שיפרחו משם, והיונים מכירים אותם ומשליכים עצמם לארץ מיראתם, ואז הציידים תופסים אותם:
ומיני העופות משתנים בקצת אבריהם, כי קצתם ירכיהם קצרים וקצתם ארוכים, וקצתם צוארם ארוכים וקצתם קצר, וזה נמשך לפי פעולתם, כי אותם הנזונים ומתפרנסים מבעלי חיים הגדלים במים יצטרך להם צואר ארוך והאחרים לא יצטרכו, ואורך מצוי נמשך אחר אורך הירכים. וחרטום שלהם ג"כ נבדל, כי למין הדורס יש לו חרטום עקום כפי שצריך לאכול טרפו, והעופות הנזונים מירקות ומזרעוני השדה יש להם חרטום רחב נאות לחפור ולשרש, וקצתם החרטום שלהם לא עקום ולא רחב כתרנגול וכיוצא בו, לפי שאינו דורס ואינו אוכל ירקות ולא עשבים, ודי לו בחרטום כזה לפרנסתו. וקורקבן העופות עב וחזק וקשה מפני שאין להם טוחנות שיחתכו המאכל, ועל כן צריכים למקום עב וחזק שיעכל שם מזונם, ויש מהם ברב נוצה, ועל הרוב הם אותם ששטים במים כי הנוצה יעזור להם כמו תורן לספינה או המשוטות, והעופות המעופפים באויר חזה שלהם חד וקצר כדי שתהיה תנועתם קלה, ואם תהיה רחבה היתה תנועתם כבדה, ויש פלא גדול ביצירת אפרוח היונה, כי הביצה קטנה מאד וכשיצא האפרוח מן הביצה לא תוכל להחזיק אפילו הראש כל שכן הגוף: