אור ברסלב

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יצחק נוניס בילמונטי

פרק ה · הלכה טז

הלכה טו

הגחלת כרגלי בעלים כו' ושלהבת כרגלי מי שהביאו. משנה שם והשלהבת בכל מקום ופירש רש"י ז"ל כגון הדליק נרו בשלהבת חבירו אינו מעכב דאיסור תחומין כו' ונראה דכי קתני סיפא גחלת של הקדש מועלין בו ושלהבת לא נהנין ולא מועלין היינו נמי דומיא דרישא שהדליק נרו משלהבת של הקדש ואפילו הכי קתני לא מועלין ומכאן קשה למה שראיתי בתשובת הרדב"ז ח"א שנדפסו בקרב ימים שכתב בתשובה סימן רצ"ז וז"ל וכבר הוכחתי בתשובה אחרת שאם הריח תפוח או ורד של הקדש מעל כיון שנהנה מגופו של הקדש ומה שאמרו אין מועלין בו היינו כששומע קול כלי שיר או שמריח ריח קטורת אחר שעלה תמרתו או שהיה נר של הקדש דלוק והלך לאורו אבל אם לקח כלי שיר של הקדש ונגן בו או הקטורת והריח בו או הדליק מנר של הקדש וכיוצא בדברים אלו שנהנה מגוף ההקדש יש בו דין מעילה עכ"ל ולע"ד מדברי רש"י מוכח דכי קתני מתני' שלהבת של הקדש לא נהנין ולא מועלין היינו בהדליק נר משלהבת של הקדש ולפי דבריו צ"ל דמ"ש שלהבת של הקדש לא נהנין ולא מועלין מיירי בשהיה נר של הקדש דלוק והלך לאורה ולא מדומיא דרישא וזה דוחק דבחדא מחתא מחתי להו בברייתא דקתני ה' דברים כו':
ועוד נראה להוכיח כן ממ"ש התוס' בפרק החליל דנ"ג ד"ה אשה היתה בורר' חטי' לשמחת בית השואבה וז"ל בירושלמי פריך היאך בוררת הא איכא מעילה דשמן ופתילה היו של הקדש ומשני דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה וק' דבפ' כל שעה אמרי' עלה מעילה הוא דליכא הא איסורא איכ' וי"ל דבוררת לאו דוקא אלא כלומר היתה ראויה לברור מרוב אורה עכ"ל וכונת' מבואר' דס"ל דהירושלמי פליג אתלמוד' דידן וס"ל דקול ומראה וריח אפילו איסורא ליכא ומשום הכי ס"ל להירושלמי דהיתה בוררת ממש קאמר ותלמודא דידן דס"ל דאיסורא מיהא איכא ס"ל היתה ראויה לברור מרוב אורה קאמר וכ"כ הרב היפה מראה ז"ל בפ' החליל דנ"ה ע"כ בכונת התוספ' וכ"כ הרשב"א שם בחידושיו אלא שמ"ש דהירוש' ס"ל דאיסורא נמי ליכא וכלישנא קמא דפרק כ"ש ולהכי מתרץ משום דאין מעילה במראה הוא דבר תמוה שהרי מבואר בדברי רש"י והתוס' שם דפ' כ"ש דללישנא קמא איסורא מדרבנן איכא ולא התירו אלא משום צורך בית קדש הקדשים וא"נ משום דלא אפשר כפי' רש"י ע"ש והשתא ק' לכאורה דאיך אפשר לומר דהירושלמי פליג אתלמודא דידן וס"ל דקול ומראה וריח אפי' איסורא ליכא הא מתני' קתני בהדיא שלהבת של הקדש לא נהנין ולא מועלין הרי דאיסורא דרבנן מיהא איכא אלא מוכרח דס"ל להירושלמי דמתני' מיירי בבא להדליק נרו מנר של הקדש דכיון דהא מיהא נהנה מגופו של הקדש משום הכי איסורא דרבנן מיהא איכא אבל אם היה נר של הקדש דלוק ונהנה לאורה אפילו איסורא ליכא וא"כ מינה נשמע לתלמודא דידן דאע"ג דפליג הירושלמי וס"ל דאפילו בנהנה מאורה של הקדש איסורא מיהא איכא מ"מ בהא לא אשכחן דפליג ואיכא למימר ודאי דאפילו בבא להדליק נרו מנר של הקדש ס"ל דליכא מעילה ועוד מבואר כן ממ"ש רבינו בפ"א מה' שופר ה' ג' וז"ל וכן שופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא שאין בקול דין מעילה ע"כ הרי מבואר דאפילו בלקח כלי שיר של הקדש ונגן בו ס"ל לרבינו דאין בקול דין מעילה הפך ממ"ש הרב ז"ל:
הגהות הרה''ג יוסף שאול נאטאנזאן - על שער המלך הגחלת כרגלי בעליה. עיין מ"ש המחבר על דברת הרדב"ז ס' רצ"ז ועיין מש"ל פ"ה מכלי מקדש ה"ח כתב כסברת הרדב"ז ועיין ס' יום תרועה למהרלב"ח ריש דף כ"ח מוזכר ג"כ סברא זו וקושית השעה"מ מיושב בקל ועיין בשו"ת רדב"ז חלק ג' ס' תרכ"א וכפי הנראה להתשובה הלז רמז בס' רצ"ז ושם הוזכר דבריו בבאור והרגיש בדברת שעה"מ ומ"ש במ"ש הרמב"ם דאין בקול דין מעילה אדרבה משם ראי' לרדב"ז ועפי"ז יתיישב דברי רבינו שם עיין בלח"מ שם ודוק שוב מצאתי ברש"י ריש כריתות שכתב דהמריח בקטורת של מקדש לא אזהרה ולא כרת דריח אין בו משום מעילה ולא דמי לסך שמן המשחה דהתם אית בי' מעשה משום הכי אית בי' לאו וכרת ועיין בהגהת הגאון מ' וואלף באסקוויץ שנדפסו בווין ומשם מבואר דלא כרדב"ז ומש"ל ויום תרועה הנ"ל שוב מצאתי בתו"י יומא דף נ"ט ע"ב ד"ה והרי תרומת הדשן מבואר שם דמריח הדס של קודש י"ל דמעל וצע"ג ועיין שעה"מ פ"ז מע"ז ה"ו:

תוכן העניינים

שער המלך על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה